ממושבוץ שכולו חקלאי, עבר היישוב גבעת יואב שינויים מרחיקי לכת, והיום זהו מושב עובדים שרוב תושביו אינם חקלאים. כיצד מתמודדים עם המציאות החדשה, שבה הרוב הקובע בקהילה אינו דור המייסדים, אלא תושבי ההרחבות, חלקם עירוניים במקור
גבעת יואב – המושב הראשון שהוקם בגולן, הוא זה שמקבל השבוע את תשומת הלב במדורנו. אטל גור, יו”ר ההנהלה הקהילתית ביישוב וחברת הנהלות המושב מאז הוקמה ההנהלה הקהילתית לפני כחמש שנים, מספרת על השינויים מרחיקי הלכת שקרו במשך השנים, האתגרים הנוכחיים והתקוות הגדולות.
מושב גבעת יואב הוקם בפברואר 1968, זמן קצר לאחר מלחמת ששת הימים, ע”י גרעין חברים ששרתו בצנחנים. המושב נקרא על שמו של סא”ל יואב שחם, שנהרג בפעולת סמוע בשנת 1966, היישוב היחיד בארץ המנציח נופל בקרב.
“רמי ואני הגענו לגבעת יואב לפני שלושים וארבע שנים כזוג טרי,” מספרת אטל על תחילת הדרך. “שנינו סיימנו את לימודינו באוניברסיטה – רמי סיים תואר שני בפקולטה לחקלאות ואני סיימתי תואר ראשון בהיסטוריה כללית. היה לנו ברור שנבנה את ביתנו במושב ונקים משק חקלאי. השנה הייתה 1981, כשיישובי עוטף עזה הוקמו לאחר הפינוי מסיני, ואנו בדקנו את כל האופציות. לשמחתי בחרנו להתיישב בגולן. לפני ארבע שנים פרשתי לגמלאות מהוראה והתחלתי לעסוק באופן מקצועי בכתיבת סיפורי חיים לאנשים, נושא מרתק לכשעצמו. לשמחנו אחד מבנינו מתכנן לחזור למשק ולהמשיך לבסס ולפתח אותו.”
אילו שינויים מרכזיים עבר היישוב בשנים האחרונות ואיך הם השפיעו על אופיו?
בשנת 1973 עברו החברים לבתי הקבע בגבעת יואב, המושבוץ הפך למושב עובדים שצמח במהירות. היישוב מונה היום 67 משקים חקלאיים, ומספרם עומד להתרחב בשנים הקרובות מאוד ולהשלים ל-100 נחלות חקלאיות. אל משפחות החקלאים הצטרפו במשך השנים עוד כמאה משפחות בארבע הרחבות. ההרחבה האחרונה הסתיימה השנה ומנתה 44 יחידות, ועוד עשרים ושש יחידות מתוכננות להיבנות בשנים הקרובות. מנתונים אלו ברור שבתוך פחות מעשר שנים תגיע גבעת יואב להיות יישוב שימנה כ-230-220 משפחות. חשוב לציין כי רבים מהבנים גרים במושב בהרחבות השונות. מנתונים אלו נובעים האתגרים שבפניהם עומד היישוב בימים אלו. ההרחבות הרבות הביאו לשינויים מרחיקי לכת במבנה החברתי של היישוב. לצד התבגרות דור המייסדים והשינויים מרחיקי הלכת בחקלאות, צומחת קבוצה גדולה ודומיננטית של תושבים שאינם חקלאים. וכך, מקהילה הומוגנית, שרוב חבריה התפרנסו מחקלאות ושהייתה ידועה ביחסים הטובים והבלתי פורמליים בין חבריה, אנו צריכים להתמודד היום עם מציאות חדשה שאת כלליה אנו אמורים לנסח מחדש.”
עם אילו אתגרים מרכזיים את מתמודדת כיום בתפקידך?
“האתגר הגדול שלנו הוא להפוך את המתיישבים החדשים, שהגיעו ברובם ממרכז הארץ מיישובים עירוניים, מקהל הרגיל לרכוש שירותים בתמורה לכסף, לקהילה – היוצרת שותפות, מעורבת בקביעת המדיניות ומעורבת בעשייה ולבסוף גם בלקיחת אחריות על התוצאות. מתברר שזהו אתגר לא קל בדור שחושד בממסד ולעיתים יושב על הגדר וחושש מלקיחת אחריות.”
אלו פעולות נעשו כדי לקדם אתגרים אלו?
“הפרדת ועד היישוב לשתי הנהלות, חקלאית וקהילתית, הייתה הפעולה הראשונה שנעשתה כבר לפני קרוב לחמש שנים. המטרה בהפרדה זו הייתה לתת ייצוג הולם לחברים בהרחבה ולהעביר אליהם את שרביט העשייה הקהילתית. בעבודה הקהילתית אנו נעזרים רבות במלווה הקהילתית שלנו, איילת, שפועלת במקצועיות מטעם המועצה האזורית.”
לאילו כיוונים היישוב מתפתח בימים אלו ומה צפוי בהמשך?
ההתמודדות עם מכלול השינויים נעשית באמצעות שתים עשרה ועדות פעילות מאוד. דוגמא להתמודדות עם השינויים שציינתי, היא הקמתה של ועדת ותיקים, שהחלה פעילותה כבר לפני מספר שנים ותוך כדי עשייה מפתחת מתודולוגיה מתאימה להתמודד עם צרכיהם של החברים המתבגרים. החשיבה שנעשית בהקשר זה היא האם, כיצד ובאילו מסגרות לייצר פעילויות משותפות עם החברים הצעירים, כשהצרכים כל כך שונים וכמובן לאתר את הצרכים הייחודיים של הוותיקים ביישוב בתחומי חייהם השונים. אחת הבעיות הקשות שאנו נתקלים בהן היא רמת השירות הרפואי הניתן באזור שאינו מספק את הצרכים המתעוררים לאוכלוסייה מתבגרת. היום עומד היישוב כשמאחוריו חוסן חברתי וניסיון קהילתי רב שנים חיובי מאוד, עם פניו אל ההתחדשות ואל אתגרי העתיד.”
