בהשראת חג השבועות, תזכורת לשירי הביכורים של כמה מהמוזיקאים המצליחים ביותר בארץ כיום. זוהר ארגוב שר רוק קלאסי, דודו טסה שר מזרחית, כנסיית השכל מציבה רעף ראשון, אריאל זילבר מכסח באנגלית, פורטיס שר רגאי, ואהוד בנאי גם
בשבוע שעבר, ציינו את חג השבועות וזו הזדמנות מצוינת להיזכר בביכורים הראשונים של כמה מהמוזיקאים המצליחים ביותר בארץ כיום. תופתעו לגלות שחלקם עשו תפנית חדה בסגנון המוזיקלי אותו הם מבצעים לעומת אלו שמתחילת הדרך המשיכו על אותו קו בדיוק.
זוהר ארגוב \ ילדה חיכיתי שנים – מדהים להקשיב לזה, אבל השיר שיצא ב-77, פשוט נשמע כמו המשך ישיר ללהקות הקצב בכיכובו של גבי שושן. שיר רוק קלאסי שכמעט אין לו קשר לכל מה שהגיע אחר כך, אבל מעניין מה היה קורה אם… משה נגר כתב והלחין, גרי אקשטיין ניגן בגיטרה ואיקי לוי (להקת ברוש), תופף, אבל התקליטון שבו הופיע גם השיר “כל יום שעובר” נכשל וארגוב פנה למוזיקה המזרחית שהפכה אותו למלך הבלתי מעורער.
דודו טסה \ אני שר – אם טסה היה ממשיך באותה דרך בה התחיל כילד פלא בגיל 13, סביר להניח שהוא היה היורש של זוהר ארגוב במקום אייל גולן. האלבום “אוהב את השירים” מכר המון עותקים ב- 1990 והביא לטסה הרבה פניות להחתמה, אבל הוא בחר לוותר. היום אחרי עשרה אלבומים, בתור אחר הרוקרים המובילים בארץ, הוא עדיין מיוסר אבל בקטע אחר לגמרי.
כנסיית השכל \ רעפים – אחד השירים הכי יפים של הכנסייה עד היום, דווקא לא נחשב ברשימת המוכרים. ההיכרות של קובי אוז עם רן אלמליח שכתב והלחין יחד עם דוד ראסד, הובילה להקלטות והשיר הופיע לראשונה באוסף ‘נענע2’ בשנת 91. הטקסט הקודר והסאונד האפל יצרו אווירה שלא נשמעה כמו שום דבר אחר שיצא לפני כן. תוך זמן קצר, הרביעייה משדרות הפכה לדבר המסתורי הכי מסקרן של אותם שנים.
אריאל זילבר \ Movie instead – בתחילת הדרך זילבר חיפש את דרכו דווקא באירופה ואחרי ש”בטי בם” כבר הוקלט ע”י זמרת צרפתייה, החליט להקליט בעצמו את שיריו. הראשון היה Movie instead שנחשב באותה תקופה (1971, כמה מפתיע), לכסאחיסטי ומוטרף במיוחד יחסית ליוצר ישראלי. הניסיונות והחיפושים האומנותיים הגיעו לקיצם כשהקים יחד עם שלום חנוך את “תמוז” שסללה גם את הדרך לקריירת הסולו המוצלחת.
פורטיס \ “שמש לך מצפים” – אחרי גיחות על הבמה כקוריוז בהופעות של “תמוז” וההקמה של להקת “זבוב”, פורטיס היה בשל להקלטות ראשונות. סמי בירנבך כתב, חיים רומנו ניגן, עיבד והפיק מוזיקלית את הלהיט של קיץ 77 שהופיע בתקליט “פלונטר” ולמעשה, נחשב שיר הרגאיי הראשון בעברית.
אהוד בנאי \ “יידישע רסטהמאן” – 5 שנים אחרי “שמש לך מצפים” (82), גם אהוד בחר לשחרר שיר רגאיי לרדיו בתור הסנונית הראשונה, אבל לעומתו הוא די נכשל. מי שדווקא כן התלהב מהשיר והביע עניין הוא זוהר ארגוב שהזמין את אהוד לביתו כדי לבדוק אפשרות לשיתוף פעולה. למרות שארגוב ראה בשיר “חזון למשהו חדש”, הקשר התנתק ואנחנו פספסנו אולי את אחד מהחיבורים המוזיקליים הכי גדולים אבל הרווחנו בענק את החיבור בין בנאי לאלפנט. השיר פורסם שוב ב-98 באלבום “טיפ טיפה”.
שרית חדד \ שלום חבר – בשנת 95, כשהיא בת 16 בלבד הוציאה חדד את “ניצוץ החיים”, אלבום הבכורה בניהולו של אבי גואטה. הטקסט הקליט והבחירה בשריף עבור הדואט הפכו את השיר להצלחה מטאורית שרמזה על מה שצופן העתיד עבור שרית חדד. מאז העץ אכן טיפס, נגע בעננים ונשאר שם במתכונת פופ הרבה יותר נגישה לקהל הרחב.
