בכפר חרוב חוגגים בחג השבועות ארבעים ושתיים שנים על הקרקע. אריאל שגיא, מראשוני היישוב ויוסי אגם, רכז התרבות ושבע שנים ביישוב, מספרים על הקיבוץ שתמיד שם את חיי הקהילה במקום הראשון – לקבל את השונה מבלי לפגום בתחושת היחד
“זה היה בלילה. הכנרת נצצה ממול. ביישוב החשוך עצמו ניצבו שלדים של בתים בבנייה. היינו קבוצת אנשים קטנה שבאה לישון בבוסתן. באותו ביקור זרענו זרעי ירקות בגינה קטנה ליד הצוק. באותו זמן לא חלמנו שאלו יהיו גם זרעי ביתנו ושמהטיול הזה יצא יישוב שיחגוג בחג השבועות הקרוב ארבעים ושתיים שנים על הקרקע.” כך מתאר אריאל שגיא מראשוני כפר חרוב את הזיכרון הראשון שלו מהקיבוץ שניצב הפעם במוקד המדור שלנו.
אריאל, כיום מנכ”ל חברת א.ר.י המתמחה באביזרים להולכת נוזלים מספר על האופן בו השתנה כפר חרוב במהלך השנים: “כאשר עלינו על הקרקע, היינו רובנו רווקים והיום אנחנו מדברים על יישוב תלת דורי המבוסס על משפחות. בתחילת הדרך עסקנו בעיקר בענפי חקלאות שונים וכיום העיסוק המוביל הוא תעשייה, מקצועות חופשיים ומעט אנשים עוסקים אף בתיירות ובחקלאות. החברה הייתה שותפה בכל, ההחלטות חייבו אותנו לנהוג בהסכמות בכל תחום החל מהלבוש והחינוך ועד בניית קריירה אישית. היום אנו משמרים את הערכים המרכזיים הקשורים בערבות הדדית, בעזרה לנצרך ובשמירת החגים, בפיתוח מערכת החינוך, בבעלות המשותפת על הנכסים ובעיקר מתגאים בחיי חברה המייצרים מכנים משותפים. חיי הקהילה עומדים בסדר עדיפות ראשון ובכל פעם שעלינו לפתור קונפליקטים וניגודים, אנו משתדלים ליצור תהליך של הדברות וחיבור, גישה שמוכיחה את עצמה לאורך שנים ומאפשרת לנו לקבל את השונה מבלי לפגום בתחושת היחד. הקהילה היום היא קהילה שיש בה חברי אגודה שיתופית וחברי אגודה מוניציפאלית, חברי קיבוץ וחברי קהילה, ואנו גאים לראות שבחברת הילדים אין הבדלים בין אלו לבין אלו.”
איך מתנהל כיום היישוב מבחינה כלכלית וחברתית?
“היישוב מנוהל על ידי ועד מוניציפאלי אחד המשותף לכל תושביו ופועל בשקיפות ובשיתוף התושבים. הקהילה אחראית על חיי חברה תרבות ומערכת החינוך. תחומים אלו מהווים כר לשיח על אודות קשיים ואתגרים, לקבלת החלטות משותפות ולקבלת ביקורת. המבנה הכלכלי של היישוב מורכב מענפים ומיוזמות עסקיות שונות, חלקם שייכים לאגודה השיתופית וחלקם שייכים לתושבים, ולשמחתנו הרבה אנו חווים הצלחה כלכלית גם בחקלאות, בתיירות, בתעשייה וגם בעסקים הפרטיים.”
איך אתה רואה את היישוב מתפתח בשנים הקרובות?
“אנו עומדים בפני קליטת בנות ובנים חוזרים כמו גם קליטה להרחבה. לראשונה בתולדותינו אנו ניגשים לבנות את שכונת הצוק וכבר נרשמו כעשר משפחות חדשות לחברות מלאה, שיהוו נדבך ראשון להשתלבות של דור צעיר ביישוב. קיימת התרגשות רבה לקראת מהלכי הקליטה הבאים ורצון לשלב עוד ועוד צעירים במבצע הזה על מנת שנוכל להיות יישוב בצמיחה אמיתית שמעביר את המקל לדור הבא. אלו יהיו הביכורים שלנו לשנה זו יחד עם הנכדים החדשים שנולדו.”
איך חגגתם בפעם הראשונה את חג השבועות?
“חגיגת שבועות הראשונה נחגגה בבוסתן. היינו צעירים בתחילת שנות העשרים שלנו – הבנות לבשו שמלות לבנות וזרי פרחים צבעוניים עיטרו את ראשם וגם ראשי הבנים עוד עטר שיער. התיישבנו על עגלת קש, אותה משך טרקטור אל הבוסתן הצופה אל הכנרת, אך ילדים לא היו בקהל. הטכס החקלאי והחברתי התנהל כאשר שני כוהנים עמדו על הבמה וקיבלו את סלי הביכורים הראשונים. הטכס כלל שירה ריקודים וקטעים מן המסורת.”
חגיגות שבועות שיתקיימו בשבת הקרובה בקיבוץ, לא זהות כמובן לחוויה שתיאר אריאל אך עדיין שומרות על הצביון הקיבוצי. הן יכללו ארוחת חג בדשא שתתבסס על מטעמים שיכינו המשפחות ולאחר מכן יתקיים טכס ביכורי הענפים והתינוקות החדשים. למחרת החגיגה תימשך בפעילויות לכל המשפחה ומופע מוזיקה שנקרא “צלילים מרפאים”. מי שאחראי על האירועים הוא רכז התרבות יוסי אגם, נשוי לאיימי ואב לשלושה ילדים שאיתם עבר להרחבה לפני כשבע שנים.
מה הוביל אתכם להחלטה על המעבר?
“לפני שהגענו לכפר חרוב גרנו באשדוד, חיפשנו נופש בצפון ובמקרה יצא לנו לדבר עם ציפקה ממרום גולן שסיפרה לי על הרחבות בצפון. מהר מאוד מצאנו את עצמנו בודקים יישובים ומבינים שבצפון אנחנו מתכוונים לחיות. כשהגענו לכפר חרוב כבר בכניסה לקיבוץ אני ואיימי הבנו שפה אנחנו מתכוונים לבנות את ביתנו, היה משהו קסום באוויר ובאנשים שגרם לנו להבין שזה זה. תוך שלושה חודשים מכרנו בית באשדוד ועברנו לקיבוץ. גרנו במשך ארבע שנים בבית של 60 מטר בתוך הקיבוץ עד שנפתחו אישורים והתחלנו את הבנייה. בזמן הזה התחברנו לאנשי הקיבוץ וההרחבה כאחד וגילינו את הכוח שמניע את ה’ביחד’ בקיבוץ.”
מה כוללים כיום חיי התרבות בכפר חרוב?
“חיי הקהילה והתרבות בכפר חרוב כוללים קודם כל את הביחד. רוב החגים נחגגים במשותף עם דגש על המסורת וחיבור בין הוותיקים, ההרחבה והצעירים בקיבוץ. כרכז תרבות בקיבוץ אני מנסה להיות קשוב לכולם וליצור חיבור בין כולם. מכל התגובות שמגיעות אלי, אני לומד ומסיק מסקנות לגבי האירועים הבאים. בנוסף לאינטואיציה אני מחבר בין כל חלקי הפאזל לאירוע הבא ותמיד מנסה לחדש את עצמי.”
מה ייחודי מבחינתכם בשבועות לעומת שאר החגים?
“החג הזה ייחודי בקיבוץ לעומת שאר החגים בכך שזהו החג שמשתף את כל הדברים הקיימים בקיבוץ – מעסקים, דרך תוצרים חדשים ועד התינוקות הצעירים שנולדו השנה.”
