האם עלינו לחשוש ממנהרות תקיפה גם מתחת לגבול בגולן? פרופ’ משה ענבר מהחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת חיפה, מסביר כי באזורים מסוימים האפשרות קיימת, אולם ברוב המקרים הגיאולוגיה של הגולן לטובתנו, והעלויות פשוט בלתי אפשריות
דניאלה שאול 8.8.14
אבוא במנהרות ובמצדות ובמערות ובנקרות צורים ובמחילות עפר
אי שם בלב הלילה דרוך וחרישי צופה בי מבקש נפשי. (נעמי שמר)
גם בגולן?
פרופ’ משה ענבר, שעמד בראש המכון לחקר הגולן עם הקמתו בשנות השמונים, היום פרופ’ אמריטוס של החוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת חיפה, נענה לבקשה להתייחס להתכנות חציבת מנהרות מתחת לגבולות הגולן.
הבשורות מצד אחד, בעייתיות, ומצד שני, העלויות הגבוהות כמעט בלתי אפשריות. כמעט.
“כמובן, יש להתייחס לגולן לא כאל יחידה הומוגנית”, מזכיר פרופ’ ענבר.
“נתחיל מהדרום, מחמת גדר ועד לרוקאד. בכל הגבול הזה אין שום אפשרות לפרוץ מנהרות מתחת לירמוך או לרוקאד. עומק הוואדי לא מאפשר זאת. להתחיל מעומק 300 מ’ ואחר כך לעלות לכל הגובה הזה של הגולן? פשוט לא הולך. הגבול הטבעי שם בסדר גמור.
“אנחנו עוברים לקטע בין רמת מגשימים לתל פארס. יש איזושהי חפירה בתל סאקי, ישנו הבונקר המפורסם, אנחנו היינו אלה שחפרנו שם ואפשר לראות איך זה נראה מתחת לפני השטח. גם בכל המוצבים הבאים לאורך הגבול היינו בחפירות די עמוקות יחסית.
אבל מדובר באזור של בזלת?
“השטח עד תל פארס הוא בזלתי, לא טופי, אבל הבזלת סדוקה, זה לא בטון של עשרה מטרים. העובי המרבי של שכבות הבזלת הוא מטר עד שני מטר והמסלע סדוק. בחפירת מנהרה אפשר להפריד בין גושי הבזלות, לנתק אותם מהמקום. אגב, לא ידוע לי על חפירה או מנהרה שעשו שם קדמונינו.
בתל פארס עצמו אנחנו עוברים למסלע הטופי, הפירוקלאסטי. שם קל מאוד לחפור, ממש בטוריה ואת החומר אפשר להוציא. אבל המסלע הטופי אינו עמיד, לעומת הלס החרסיתי בעזה. שם, לאחר שיורדים מהחול לשכבה הלסית היא מחזיקה מעמד ונוצר שם פיר שלא צריך לתחזק אותו. כמובן ששמו שם בטון.
“אך כאן, כדי להמשיך את המנהרה, יש ממש לתחזק אותה. יש לי נסיון אישי מתל ענטר, במובלעת הסורית, מתקופת ההתשה הסורית אחרי מלחמת יום כיפור, 1974. ישבתי שם בבונקר סורי שכבשנו, שהיה בתוך הטוף. בכל הפגזה נפלו עלינו ה’טופים’ והיו מפולות, כי זה חומר מאוד פריך שלא מחזיק מעמד ונתמך איכשהו על ידי כלונסאות.
אם כך, בקטע של תל פארס, של החומר הטופי, ניתן יחסית די בקלות לחפור.
“נעבור עכשיו לרכס חזקה עד קוניטרה, אזור אלוני הבשן. זה אזור של בזלת, קשה מאוד אבל לא בלתי אפשרי. אבל נראה לי שאין שם הרבה סיכויים, כי אנחנו גבוהים יותר, הם צריכים לרדת עשרות מטרים, לפחות עשרים, ושוב יש שאלה איך יעלו אלינו?
“מגיעים לעמק קוניטרה ועד לעמק הבכא. הסיפור חוזר על עצמו, החומר ליד תלי הגעש כמו אביטל ובנטל הוא חומר טופי, שיחסית קל לחפור בו אבל יש גם חלקים בזלתיים, לסירוגין, ביחס של בערך חצי-חצי.”
אם מישהו מתחיל לחפור בקוניטרה, למשל, לאן יגיע, אם יגיע?
“מי שחופר בקוניטרה מגיע לשדות מרום גולן, אזור טוף. יש שם אפילו קידוחים גיאולוגים שמראים את עובי הטוף, שהינו בעמק קוניטרה לפחות בעומק 100 מטרים ומי התהום עמוקים שם יותר.
“מעמק קוניטרה עד לברכת רם מדובר באותו סיפור, היינו טופים עם בזלות, כל עמק הבכא. כפי שנאמר, בטופים יחסית קל לחפור, אך עומדים שוב לפני בעיה של בניית יציבות במנהרה.
“מברכת רם למג’דל שמס עוזבים את החלק הוולקני, עוברים לחלק הגירני. אלה סוגים שונים של סלעים קרבוניטים כמו דולומיט וקירטון וגם קרקעות יותר עמוקות. ניתן כאן גם לחפור בקרקע חרסיתית, מבחינת מנהרה זה סוג הקרקע הטוב ביותר כי הינו יציב. אך אז יוצאים החופרים לכאורה, לאזור של הדרוזים.”
הגענו לחרמון, אזור ממש מחורר במנהרות טבעיות, מה קורה שם?
“בחרמון אמנם אין בעיה, אבל השיפוע כל כך גדול, שאם מתחילים באמצע העלייה, כאשר עוברים את הגבול נמצאים 100 מטר מתחת לשטח, אין אפשרות לעשות פיר כזה.”
מישהו בכלל ער לנושא הזה?
“אין לי מושג, זה נהיה אקטואלי, לכן ראיינו את יינון שבטיאל, חוקר המערות בגליל בשבת ויש התעוררות ביישובי הגליל שטוענים שהם כבר שומעים את רעש החציבה, זה אכן מדבק.”
מה הסכנה לדעתך מהצד הסורי?
“באשר לסורים, אני קורא שכל המלחמה שם מתנהלת בעזרת מנהרות. הם מצליחים מול הצבא הסורי רק בעזרת מנהרות, חודרים אל תוך בסיסים. מישהו מכשיר אותם לשיטה הזאת, העסק עובד, כלל לא צריך ללמוד הנדסה באוניברסיטה בשביל הדברים האלה.”
אתה טוען שאין צורך בלימודי גיאולוגיה כדי ליצור מנהרה?
“הולכים על ניסוי וטעייה. היה אמנם פרסום שבעזה עבדו בעזרת גיאולוגים ומהנדסים, אבל אני די בספק, אני חושב שקבלני הבניין שלהם מספיק טובים כדי לבצע את הדברים האלה. חוץ מזה כל הגיאולוגיה ידועה, כבר פורסמה בשפות רבות.”
לסיכום נושא היתכנות המנהרות בגולן?
“החלק הפירוקלסטי, הטופי, יחסית קל לחפירה, אך אפשר לתחזק את זה במשטר הגשמים, ההתמוטטיות, רק בהשקעות של מיליונים. אזור הגולן הוא לח, זה מפריע למנהרות, בעומקים הגיוניים אני מניח שיהיה הרבה טפטוף וחדירת מים בחורף, אפשר לדפן את התקרה רק באמצעות מבצע הנדסי רציני.”
— אין מערכות מסתור בגולן בעת העתיקה —
תופעת המנהרות האירה מחדש גם את מערכות המסתור בשפלת יהודה ובגליל בעת המרד הגדול ומרד בר כוכבא. האם פעלו מערכות מסתור קדומות גם בגולן?
מתקציר של העבודה לתואר שני בנושא “קבורה ברמת הגולן בעת העתיקה” של אורן זיגבוים, עולה, כי בגולן היו מחצבות תת קרקעיות ומערות קבורה באתרים כמו דבורה, חרמונית, רמתניה. מי שקדם לנו חפר במקום שהקרקע והמסלע אפשרו זאת, במיוחד בדרומו ובצפונו של הגולן. אבל בכל רמת הגולן לא נתגלו עד כה מערכות מסתור, המזרחיות שבהן מוכרות באזור ראש פינה.
בגמלא, שאמנם נטלה חלק במרד הגדול, תצורת הגיר לא מאפשרת מערכות מסתור. בסוסיתא לא מכירים מערכות מסתור, בבניאס מוכרות מערכות תת קרקעיות, אך הן שימשו להובלת מים.
