יום השלושים לפטירתו של לורן צלצר ז”ל נערך בקדמת צבי. רבנים, ראש המועצה האזורית, אנשי כלכלה והמון חברים באו לזכור ולהזכיר את פועלו של אחד הענקים
ביום השלושים לפטירתו של צלצר לורן ז”ל, ערכו בני המשפחה, חברים ומוקירי זכרו ערב מיוחד במועדון החברים בקדמת צבי, ביתו בחמש השנים האחרונות.
הערב התייחד בהעלאה על נס של פועלו המיוחד של צלצר, החל מפעילותו ביישוב בו החל דרכו כאן, אל-רום, בחברה הגולנית, על מקומו המרכזי ואפילו המפליא במרכז המאבק על הגולן ועל האירועים הבין-לאומיים שאת הבאתם לגולן יזם הוא לראשונה.
לכבוד האירוע הוכן במועדון קיר מיוחד עם תמונתו של צלצר, הוצגו שניים מציוריו המרשימים, הועמדו במה והגברה, כיבוד ברוחו וברוחב לבו של צלצר הונח על שולחנות ערוכים חגיגית.
את הערב כיבדו בנוכחותם רב היישוב חיספין ורב ועד יישובי הגולן, הרב אהרון אייזנטל, ראש ישיבת ההסדר בחיספין, הרב אמנון שוגרמן, ראש המועצה האזורית גולן, אלי מלכה, אנשי ציבור מתחום הכלכלה וחברים.
הערב נפתח בתפילות ערבית ואשכבה בראשות הרב אייזנטל והונחה בידי יוספה ראובני, חברה קרובה מקיבוץ אל-רום.
“הוא היה אחד מהחבורה הלא גדולה של העומסים על כתפם את המאבק על ביתנו כאן”, פתח הרב אייזנטל את הערב. “הוא נתן את האסתטיקה למאבק, לא היה מאבק אסתטי כמו המאבק על הגולן והיה לו חלק גדול בזה. אני יכול לדבר על לבו הרחב של צלצר, על החיוך המיוחד. התכונה הבולטת שמצאתי בו מקופלת בדברי רבי ישמעאל: ‘הווה מקבל כל אדם בשמחה’. ישמעאל הדגיש את ‘כל אדם בשמחה’. היכולת להכיל את האחר ולשמוח אתו, על כל מורכבותו, אפיינה כל כך את צלצר. הוא ידע להכיל הכול, יכול היה לרדת לעולמו של האחר ולעזור מלבו הרחב. הוא הותיר בלכתו חלל עצום”.
בהמשך הערב, “נדד” המיקרופון בקהל, בין בני משפחה וחברים, כל אחד מהם, בשחוק ובדמע, תרם לשיח על דמותו המיוחדת והבולטת של צלצר בגולן ותרומתו לחברה באופנים ייחודיים לו.
דובר על הנוכחות המדהימה שלו, הכריזמה, העדינות והפיוטיות, על מגוון הנושאים בהם יצר, על הקרדיט הענק שנתן לכל אדם, האמונה שלו בכל איש וביכולתו לעשות וליצור. הוזכר שהיה אוטודידקט, יוצר מבריק, איש מוזיקה ובעל יכולות אבסולוטיות, דרש מעצמו רבות והיה מעצב מלוטש.
“אני שמח שאנחנו מספרים עליו היום בחיוך”, הוסיף שלום בלייר, מי שהיה שנים רבות מנכ”ל “פירות גולן” ו”יקבי רמת הגולן”. “הוא הביא לגולן את פסטיבלי הגורמה והיין, שום דבר הוא לא עשה ב’קטן’. ב’יקבי רמת הגולן’, הבינו שלפסטיבלים הללו יש עצמה וכוח שיצעיד את הגולן. הראשון נערך ב-1998 ומאז, מגיעים לכאן שפים מובילים מישראל ומהעולם. הוא היה האיש שהכניס ליקב ולארץ פסטיבלים קולינריים בין-לאומיים והפך למפיק הבית של היקב. הוא נקטף מוקדם מדי, כעס על זה, כי היה לו עוד הרבה מה לתרום”.
ראש המועצה האזורית גולן וראש ועד יישובי הגולן, אלי מלכה, הוסיף לערב ולזכרו של צלצר את חלקו חסר התחליף במאבק על הגולן: “הרגשתי מאוד קשה את חסרונו. הוא לא היה מפיק במובן הקלסי והוא עיצב את המאבק ברוחו. הרי יכולנו להיסחף לסוג של הפגנות של צמיגים, עשן ומהומות… הוא עיצב את האירועים בראייה ערכית, יצר עשרות רבות של אירועים. חשוב לי לציין את ההצלחה הכבירה של ‘מיצג הגולן’, פרויקט בומבסטי שהוא יצר. זה היה יקר, עם תקציבים בהיקף שלא ידענו כמוהם, הלכנו ולא ידענו לאן. זה היה מקסים, צלצר לקח על עצמו את כל ההפקה, קבע את הבימוי, הצילומים, אפילו את המוזיקה המלווה – המולדבה של סמטנה. להקרנה הראשונה, לקחתי את סמי בר לב, התרגשנו כל כך! והשאר היסטוריה. המאבק הצליח, בדיוק מהמקום של צלצר שידע להטמיע את ערכי הגולן, את יופיו. הוא הזכיר לי תמיד שנפסיד את הגולן, אם לא נשמור על הקו האסתטי…”.
“אישי היקר, אני מקווה שאתה שומע כמה אהבו אותך. את הסיפורים המצחיקים, את השמח שהיה סביבך תמיד”, סיימה את הערב אורלי, האישה שליד, מאז ימי הגרעינים הראשונים של אל-רום. “הוא האיר אנשים כמו פרוז’קטור, היה ענק, תמיד הקדים את זמנו, גם במותו והיה כל כך משמעותי למשפחה. הבור שנפער בלכתך היה עמוק, אין לך תחליף, נשתדל לשמור על הדברים שיצרת, למרות שברוחך – לא נוכל לעשות. היה שלום, אהוב יקר”.
הערב הופק בידי המשפחה, אל-רום וקדמת צבי, בעיצובה של נורית ביתן, חברה לדרך.
