חמישה מוסדות חינוך תיכוניים בגולן נכללים ברשימת בתי ספר אשר משרד החינוך הגדיר השנה כמצטיינים בהישגים הערכיים-חברתיים. כיצד מצליחים לחנך לערכים-חברתיים, כאשר מעל לראשיהם של תלמידים ומורים מתנופף שוט ציוני הבגרות?
חגי סמט, מנהל מחלקת חינוך, במועצה אזורית גולן: “מערכת החינוך בגולן גאה ברוח החינוכית-הלימודית והערכית, כפי שמשתקפת בהערכה מטעם משרד החינוך, לה זכו המוסדות החינוכיים הפועלים בתחומה.
אנו רואים מדי יום כיצד רוח זו באה לידי ביטוי בעשייה החינוכית בכל בתי החינוך, כאשר מדי שנה זוכים מוסדות כאלה ואחרים בפרסים ובהערכות הצטיינות.
ההערכה הגדולה ביותר היא הוקרת התודה לה זוכים הצוותים החינוכיים מידי שנה מאת התלמידים והוריהם, כפי שהם באים לידי ביטוי במסיבות הסיום, כמו גם מדי יום – בחיוך של תלמיד שהצלחנו להעצים ולשמח.”
——–
היש דרך יפה יותר לפתוח שנת לימודים ושנה חדשה מאשר לציין כי חמישה מוסדות חינוך תיכוניים בגולן נכללים ברשימת 208 בתי ספר אשר משרד החינוך קבע שהם מצטיינים בהישגים הערכיים-חברתיים?
כיצד מצליחים לחנך לערכים-חברתיים, כאשר מעל לראשיהם של תלמידים ומורים מתנופף שוט ציוני הבגרות? נשאלו ראשי המוסדות שנבחרו מהגולן.
הרב רן שם-טוב, ראש הישיבה באלוני הבשן: בזכותו של צוות מסור ונפלא והאווירה החינוכית חברתית השורה בגולן.
הרב דודי פתחי, מנהל אולפנת “אייל ברמה” בנוב: אין תחרותיות, אין ציונים והרוב עוברות בגרות בהצלחה. קידום האישיות עומד לפני ההישגים.
חגית וייס, סגנית מנהלת “נופי גולן” בקצרין: מחנכים ממש להיות בית ספר יהודי ציוני במדינת ישראל על כל המשתמע מכך.
בני סוויסה, מנהל “ברנקו וייס” ברמות: מתעקשים על משימה לימודית בגרותית, מבוגר משמעותי וחיבור לקהילה.
ראש הישיבה התיכונית בחספין הרב מוטי פרנקו: הרב אגוזי הנחה אותנו שהלקוח שלנו אינו התלמיד ולא הוריו אלא עם ישראל.
בכתבה הבאה ראיונות עם חמישה מובילי חינוך בבתי הספר הנבחרים, על הדרך החינוכית ועל המיזמים של מעורבות עמוקה בקהילה. מוצע הן כחומר ליישם בבית ובבית הספר והן כמשהו ללקק את האצבעות
בראש הרשימה הארצית: הישיבה תיכונית באלוני הבשן
ישיבת אלוני-הבשן זכתה השבוע להימנות על העשירון העליון ברשימה של משרד החינוך, רשימה הכוללת 208 מוסדות המצטיינים בהישגיהם הערכיים-חברתיים, אשר חוללו את השינוי המשמעותי ביותר בקרב הלומדים, לא רק בממד של זכאות לבגרות
כפי שפורסם השבוע, זכתה ישיבת אלוני-הבשן להיות בעשירון העליון ברשימה של משרד החינוך, רשימה הכוללת 208 מוסדות המצטיינים בהישגיהם הערכיים-חברתיים. בעשירון זה נמצאים גם נופי גולן ואולפנת נוב ובהמשך הרשימה גם הישיבה התיכונית חיספין.
ישיבת אלוני הבשן המיועדת לתת מענה למי שלא מוצא עצמו במוסדות הגדולים והרגילים, מדגישה את החשיבות והצורך שיש לנתינת פתרונות שונים לתלמידים שונים. משנתה החינוכית של הישיבה בנויה באמת על מה שנאמר ע”י החכם מכל אדם “חנוך לנוער ע”פ דרכו”, כי לכל תלמיד דרך משלו אל המטרה ומשימת הצוות היא לגלות – עם התלמיד – את דרכו שלו.
חדשות Ynet: “הקריטריונים לתגמול אינם מכוונים לבתי הספר בעלי ההישגים הגבוהים ביותר, אלא לבתי הספר שחוללו את השינוי המשמעותי ביותר בקרב הלומדים… הישגים ערכיים… כגון: מניעת נשירה, שילוב תלמידי חינוך מיוחד, שירות בצה”ל, שירות אזרחי ושירות לאומי, מכינות קדם צבאיות והתנדבות בקהילה, קידום התלמיד על פי יכולותיו ולא רק בממד של זכאות לבגרות.”
סגן ראש-הישיבה, הרב אמוץ קלרמן: “כמורה שעבד בישיבה אני יודע את הדברים כבר עשר שנים – שאנו אחת הישיבות אשר מצליחות לחולל מהפך אצל תלמידינו. לא פעם במסיבת סיום שמענו את המשפט ‘זה לא הילד שהבאנו לישיבה’. עברנו קיץ לא פשוט ורבים מתלמידנו לקחו חלק בלחימה הקשה בדרום, כמובן שנזכור את המחיר שהישיבה שילמה באבדן אחד מבניה [הכוונה לסרן נתן כהן, בוגר הישיבה, שנהרג במלחמה ברצועת עזה].
ראש הישיבה, הרב רן שם-טוב: “אשרינו, שהמכוונות והמיקוד של הישיבה – לחולל שינוי משמעותי אצל התלמיד – אכן מניבים את הפירות אליהם אנו פועלים לאורך כל השנים. שמחנו לגלות שהדברים ניכרים גם כלפי חוץ.
אין ספק שהגענו לרשימה מכובדת זו בזכותו של צוות מסור ונפלא בכל תחומי החיים בישיבה, הן בלימודים והן בפנימיה וכחלק מאווירה חינוכית וחברתית כוללת השורה בגולן. העדות הטובה ביותר למגמה גולנית זו, היא המוסדות הנוספים בגולן הנמצאים ברשימה ואנו שמחים גם בשמחתם.”
אולפנת “אי”ל ברמה” בנוב: ועדת הקבלה כוללת גם את התלמידות עצמן
אולפנת אי”ל ברמה הוקמה במושב נוב לפני למעלה מעשור, היא מתמחה בפיתוח והעצמה עצמית ומונה כ-80 תלמידות, כאשר האמירה החינוכית שלה היא חתירה לביקוש אחר “הנקודות הטובות” של הבת – הכישרונות ותחומי ההצטיינות.
הרב דודי פתחי, מנהל האולפנה, מציין שהקו המנחה הוא מקום של נועם לצוות ולתלמידות גם יחד.
הרב פתחי: “חשוב לנו שהאולפנה תהיה מקום שנעים לעבוד בו, באמצעות יצירת אווירה טובה של פרגון והארת פנים. מקום עבודה נתפס בדרך כלל כמחויבות, לא מקום של כיף. השאיפה שלנו היא לצמצם במידת האפשר את הפער וליצור מקום שנעים וכיף לבוא אליו.
“היבט שני שקשור לצוות אף הוא, הינו יצירת מציאות בבית הספר, בה כל איש צוות מתקדם אישית.
אמנם קהל היעד הן התלמידות, אך מטבע הדברים אדם שבא לעבוד עובד גם על עצמו. זו עבודה עם בנות מתבגרות ועל איש הצוות לדייק בעבודה החינוכית שלו, כשהוא פועל ממקום נקי ואמיתי, לא ממקום של אגו.
כדי להגיע ליעד צריך ליצור שפה שלמה שמכוונת לכך ורמת שיח של כנות ושיתוף עם הצוות.
“אתן לך דוגמה: בשנה שעברה מורה שלחה מסרון, בו ציינה שאינה יודעת כיצד לנהוג בתלמידה מסוימת. לאחר שתי דקות כתבה: ‘נרגעתי, המסרון הקודם היה גם עם האגו שלי, בוא ניפגש ונדבר על מצב התלמידה’.
“כולנו בני אדם, האגו שלנו עובד, אך איננו יכולים לפעול בחינוך מהמקום הזה. אם רוצים לקדם תלמידים, עלינו לדייק את עצמנו ומאיזה מקום אנחנו מגיעים לעבודה החינוכית שלנו.
הצוות מגיע לאולפנה משני היבטים: מקום שנעים לעבוד ותחושה אמיתית של המורות שהן מתקדמות אישית, שהן נעשות אחר כך גם אימהות טובות יותר.
“שני היסודות האלה עוברים לעולם של הבנות – מקום שנעים להיות בו, לא של תחרותיות, אין ציונים כאן ורובן עוברות בגרות בהצלחה.”
מה התחליף לציונים ולבחינות?
“הכל ניתן בהערכה מילולית בתעודות שניתנות פעמים רבות בגוף ראשון, כך שהתלמידה משקפת את עצמה על בסיס שיחה עם מורה מקצועית ומחנכת. הרי לעיתים ציונים יוצרים מתח בין הבנות, כאן כל אחת נמדדת ביחס לעצמה, זה משחרר, נותן תחושת הקלה.
הרעיון הוא של יצירת אווירה טובה, הכי חשוב לי שבת תהיה שמחה, אני מאמין כי התשתית לכל, מה שמניע את כל המרכיבים האישיותיים, הוא שטוב לתלמידה והיא מחוברת.
הרעיון השני הוא אשר יקר לנו מאוד הוא קידום האישיות לפני ההישגים. שהבת תהיה אדם יותר טוב הודות לדיבור האמיתי והכן של הצוות או שלי עם הבנות.
זה נעשה בפורום שבועי שנקרא ‘שולחן עגול’, אשר במסגרתו המחנכת ואני מגיעים אל הבנות שיושבות במעגל ומעלות כל נושא לשיח פתוח, בין אם זה נושא של האולפנה, אקטואלי, תרבותי ורוחני. נוצר כך שיח של שווים בין שווים.
“פורום ייחודי נוסף הוא ועדת קבלה של בנות. בתהליך הקבלה לאולפנה יש גם קבוצת בנות שמשוחחות עם המועמדת, הן מצוידות בשאלון מונחה, הן חלק מהותי מהמקום וחשוב להן לראות מי מגיעה הנה. זה עוזר לא רק בתחושת השייכות שלהן, זה אמיתי, אנחנו נועצים בהן כך ומאד נתרמים מנקודת מבטן.
“ועדה נוספת כאן היא ועדת גישור, אשר מורכבת ממספר בנות, הבוגרות יותר, בליווי מורה. הצוות בוחר להעביר לטיפול ועדת גישור חלק מבעיות המשמעת והבת במקרה זה לא מגיעה אליי אלא אל הוועדה. יתכן ועברה על איזה כלל והיא נותנת דין וחשבון בפני חברותיה מהקהילה, אשר משקפות לה שהיא פגעה בנו, בקהילה. בדרך זו נוצר דיבור הרבה יותר אמיתי וכן.
“תגובת המורה שיושבת עם הוועדה זהה תמיד – היה מדהים. מה שמלמד שפעמים רבות במשחקי תפקידים בחינוך מגיעים לעיתים לפתרונות מאוד יצירתיים. כשנותנים למישהו מקום הוא עושה זאת בגדול. זה בעצם הדגל העיקרי שלנו: לתת מקום, לעודד לאחריות, לקחת אחריות, להתחבר עם כנות. זה ברוך השם נותן תוצאות.”
פרוייקט הדגל של האולפנה – מת”ת – מתנה תתני ותקבלי
מזה כשמונה שנים מתקיימת יוזמה משותפת לאולפנה ולהידרותרפיה המתקיימת בבריכת נוגה במעלה גמלא. קבוצת בנות מגיעה אחת לשבוע לבריכה, נפגשת עם ילדי גנים טיפוליים מקצרין, הן תומכות בילדים ולומדות את המקצוע ברמה המעשית. נוגה בן-ענת מדריכה אותן בתוך האולפנה בצד העיוני של המיזם אשר נקרא מת”ת – ראשי תיבות של מתנה תתני ותקבלי.
הרב פתחי: “מדהים לראות עד כמה הבנות מתמלאות באמצעות התרומה לילדים האלה. כל אחד נקשרת לילד בו היא מטפלת. צריך להוסיף כי כל בת באולפנה עושה התנדבות בהתאמה אישית לה”.
תיכון “נופי גולן” בקצרין – ערכיות היא התנאי לעליה דרמטית של 35 אחוז לזכאי בגרות
“אנחנו גאים להיות ברשימה ואנחנו בחברה מאוד טובה!”, אומרת בהנאה גלויה חגית וייס, סגנית מנהלת התיכון האזורי “נופי גולן” בקצרין.
“במהלך השנים האחרונות עמדנו ביעד של 90 זכאי בגרות, אך ציונים הם חלק מהחינוך לערכים.”
וייס: “האמונה העמוקה שלי היא שהישגים עולים כשהכלי משתפר, כשיש אהבה, הזדהות, תחושת שייכות למקום, פעילויות קהילתיות וערכיות. אנחנו מחנכים ממש להיות בית ספר יהודי ציוני במדינת ישראל על כל המשתמע מכך. אנחנו מדברים על אחוזי גיוס גבוהים לצה”ל, שירות משמעותי, אהבת הארץ, ואז הציונים הם כבר מסתברים מאליהם.”
ערכים מובילים להישגים? אפשר ליישם אמירה כזאת?
“למשל, ב’נופי גולן’ מקובל שתלמידים מלמדים תלמידים. תלמידים מצטיינים לא שומרים את הידע רק לעצמם, הם חלק ממרכז הלמידה, בו מלמדים הן מורים והן תלמידים שמלמדים חברים שלהם. כך, מבחינה חברתית וערכית לא משאירים אף אחד מאחור, גם בטיול השנתי וגם במבחן בהיסטוריה. זה ממש המפתח לחינוך, כשמגיעים למצב זה אפשר לעוף.
“ב’נופי גולן’ מתממשת גם אינטגרציה מאוד יפה בין סוגי אוכלוסיות, זה באמת בית ספר של עם ישראל, הנשירה מאוד קטנה, כמעט רק כתוצאה ממעברי דירות, כל תלמיד מוצא את מקומו, היחס מאוד מאד אישי.
המחנך כאן הפך למנחה קבוצה, הוגדלו מספר שעות המחנך בכתה, אשר מתנהלת כקבוצה תומכת. שיעורי המחנך נערכים במעגלים תוך שיתוף אישי וראיית הכתה כקבוצה שתומכת בכל תלמיד. זה נקרא כאן חינוך אישי, כל בית הספר מדבר בשפה זו, אשר הודות לה רואים כל אחד – מורים, תלמידים וזה נכון גם לגבי צוות המנהלה שהוא שותף מלא לכל הפעילויות שלנו וגם לדרך החינוכית.
ב”נופי גולן” התחלפו המנהלות השנה, הזדמנות לציין זאת?
“יש להדגיש, כי ד”ר עופרה שטיין, שסיימה את תפקידה השנה כמנהלת בית הספר וחזרה לפיקוח במשרד החינוך, היא אשר התוותה את הדרך הזאת וסחפה אחריה בלהט עשיה בלתי רגיל את כל הנוגעים בדבר. היא הניפה את דגל המצוינות בכל התחומים, בראש וראשונה בתחום הערכים ומתוך כך הגענו לכל שאר התחומים. מאוד חשוב לומר שזה לא בית חרושת לציונים אלא הערכים מובילים כמובן להצטיינות בכל תחום.
טליה הפטקה, המנהלת החדשה, מורה מבית הספר, ממשיכה בקו הזה, מתקבלת באהבה על ידי צוות המורים וכולנו מאחלים לה הצלחה.
“עוד חשוב לציין, כי ‘נופי גולן’ מקבל גב מאוד חזק ורחב משתי המועצות – גולן וקצרין”.
חינוך לערכים ופעילות רציפה למען הקהילה
חגית וייס: “קיימנו חינוך לערכים על כל החזית, יש דגל של טיולים שנתיים נודדים, כאשר אנחנו לא מוותרים לילד לעלות על פסגת הר שלמה הוא לאחר מכן לא מוותר לעצמו ביעדים נוספים. אנחנו מוציאים את הילדים לאירועים שנצרבים בנפש כמו לטקס סיום קורס טייס; יש עלייה בית ספרית לירושלים בערב פסח בלילה; אנחנו יוצאים לערב סליחות בפארק קצרין, עם פעילויות מיוחדות שבונים עבורנו במיוחד; יש מועצת תלמידים חזקה; התלמידים עושים למען עצמם ולקהילה. אחת לשבוע בימי שלישי, יורדים 15 תלמידי י”ב ועושים משהו נפלא בפעילות שעיקרה בית קפה לחוסים ב’יחד בגליל’ במחניים. כל אלה הם דברים שנחרטים בנפש התלמיד”.
תיכון “ברנקו וייס” ברמות: על רכב כל מורה מדבקה: ” גאה להיות מורה, ברנקו וייס רמת הגולן”
בית הספר התיכון “ברנקו וייס” ברמות מונה 100 תלמידים, בהם 40 תלמידי חינוך מיוחד, עובדה שבני סוויסה, מנהל בית הספר, רואה אותה כנקודה מרכזית במהותו והווייתו של בית הספר.
סוויסה: “הדבר השני המשמעותי כאן הוא הכלה. אנחנו מצליחים עם כל התלמידים. יש רבים שלא הצליחו להחזיק מעמד במוסדות אחרים, הם מוצאים כאן בית, שייכות, משמעות, זה מה שמביא לעניות דעתי את ההישג האחרון הזה.
“אנחנו גם עם אחוז גיוס מעולה לצה”ל, זה לא ברור מאליו. אנחנו מקיימים את כל קשת הפעילויות בבית הספר על מנת לחבר לחברה, לקהילה ולצה”ל. תחום נוסף שמאפיין אותנו הוא ההתעקשות על המשימה הלימודית לקראת בגרות.”
מה הסוד?
“כאשר תלמיד מגיע אלינו אנחנו מתחילים איתו מהבסיס, אנחנו מצמצמים פערים באמצעות עבודה פרטנית.
בית הספר פועל שונה מהמקובל, יש פחות שיעורים פרונטליים, יש עבודה בקבוצות, ובבית הספר יש מאבחנת.
שלושה דברים מרכזיים מנחים אותנו: משימה לימודית בגרותית שמתעקשים עליה, השני מבוגר משמעותי, כאשר אנחנו מייצרים בסיס להתהוות בכך שאחד מאנשי הצוות יהיה המבוגר המשמעותי לגבי התלמידים. הדבר השלישי – אנחנו מאוד מאוד משקיעים במקום של חיבור התלמידים לקהילה, לחברה, לסביבה.
“יש לנו צוות מדהים, מחויב, שמוכן להשקיע זמן ומאמץ. בלי צוות כזה אי אפשר לעשות את הדברים האלה, המשימה ממש לא קלה, מורכבת מבחינה רגשית ועומס עבודה.
אנחנו צוות מלוכד, מגובש אשר מקיים פעילויות לאורך כל השנה, כולל לינה של הצוות עם המשפחות. בשנה שעברה היינו יומיים עם הצוות במצדה, בפסח מקיימים פעילות למשפחות, ימי סיכום השנה נערכים בשדות ים בפעילות ימית, בסוכות כל הצוות ביקר ברפת הרובוטית, ערבי צוות, מתקיימים כל הזמן. אלה דברים שמתקשים לעשות אותם במקומות אחרים.
“כדי לחזק גאוות יחידה יש לנו גם מדבקות על המכוניות: “גאה להיות מורה, ברנקו וייס רמת הגולן”. כל הצוות שם את המדבקה מתוך תחושה של גאווה ושליחות”.
פעילות למען הקהילה בשביל הגולן ובבית הקשיש בצפת
בבית הספר “ברנקו וייס” מתקיימות שתי פעילויות למען הקהילה. בראשונה עוברות שכבות ט’ וי’ את שביל גולן ממבוא חמה לחרמון, והתלמידים מקיימים הדרכות בשביל לגנים ובתי הספר.
סוויסה: “במסגרת תכנית זו המתקיימת מדי יום שני בשבוע, הצבנו גם עמדת תצפית בשביל גולן, ייצרנו פינות ישיבה למען הקהילה בחופי הכנרת, עזרנו לשפץ גן ברמות.
פעילות מאוד מוגדרת נערכת בשותפות עם ‘לאורו נלך’ בבית הקשיש בצפת. זהו פרויקט תיעוד באמנות עם חימר שמובילה נאוה גלנטי, המורה לאמנות, יחד עם דורון יניב המורה לצילום בבית הספר. שיתוף הפעולה מקסים. ביום השואה האחרון הרצתה אצלנו נציגה מבית הקשיש על המקום שלה בשואה, היו גם תוצרים מעניינים, בכלל זה הפקת סרטון, השנה נעשה זאת גם בבני יהודה, הקהילה שהם באים ממנה”.
ישיבה תיכונית חספין: הופתענו, הציון ניתן זו השנה השניה ברציפות
ראש הישיבה התיכונית חספין הרב מוטי פרנקו: “מנקודת המבט שלי, הופתענו. הציון ניתן לנו זו השנה השנייה ברציפות, זה לא שגרתי, הדגש הפעם הוא על הצד הערכי חינוכי.
“כיוון שאנחנו ישיבה, ממילא המניע המרכזי שלנו הוא קודם כל לחנך למקום ערכי מתוך מחויבות לעולם התורה. ערכי היסוד שלנו הם תרומה לעם ישראל, ואהבת לרעך כמוך.
“הרב אגוזי, אשר כיהן שנים רבות כראש הישיבה, טבע משפט חשוב, אשר מנחה אותנו והוא שהלקוח שלנו אינו התלמיד ולא הוריו אלא עם ישראל. ממילא המשמעות היא שעיקר הדגש הוא להצמיח בוגרים שאחרי זה ישרתו, יתרמו לעם ישראל בכל מישור וכיוון.
“אנחנו ישיבה פנימייתית, מערך החינוך עובד בצורה הוליסטית. מעבר ללמידה שבה שואפים למצוינות יש דגש מאוד חזק על עבודה חינוכית בפנימייה, מתקיים חינוך חברתי מאוד משמעותי שכולל טיולים, שבתות, שבועות עבודה, תרומה והתנדבות קבועה.
נקודה מהותית נוספת שיש לציין: אנחנו ישיבת הבית של תלמידי רמת הגולן, אנחנו מחויבים לקלוט ורוצים את כולם. הישיבה מגוונת, הטרוגנית ואנחנו רואים בזה ברכה גדולה. זה משקף דבר אמיתי, שחתכים גדולים של הציבור נמצאים כאן יחד. בד בבד, אנחנו משקיעים משאבים רבים כדי לא לשקוע בבינוניות משותפת, אלא לתת לכל אחד את היכולת והאפשרות להתפתח למקום של מצוינות בלימודים, בחברה, במקום הערכי.”
קהילה ויחיד, מצוינות וערכיות, כיצד בונים מערכת שתאפשר הגשמה כזו?
“מבחינת נתוני בגרות אנחנו עוברים את סף 90 האחוזים, במדד שהתפרסם על אחוזי גיוס לשירות צבאי היינו במקום שני בארץ. הספרייה שלנו היא מרכז תרבותי מפותח, וזכתה השנה בתואר הספריה המצטיינת מכל בתי הספר בארץ.
“דוגמה נוספת – תכנית בית המדרש שפועלת כבר כשש שנים, מיועדת לתת מקום לתלמידים שרוצים להתפתח במקום של לימוד תורה ברמה גבוהה יותר. זו מסגרת של למידה עצמית בחברותות בהנחיית הר”מים, כ-100 חבר’ה יושבים מידי בוקר ללמוד בבית המדרש. זו דוגמה למקום שבו מכילים את כולם אך נותנים מקום למי שרוצה לעשות זאת בקומה נוספת.”
מה תורמת הישיבה לקהילות בגולן ומחוצה לו?
“אנחנו לקראת שנת שמיטה, חלק מהרעיון של השמיטה הוא תרומת האדם לכלל, כל אחד נותן מפירותיו ויכולותיו לחברה.
אנחנו מקיימים מיזם של התנדבות שחוצה את כל הישיבה ומופנה אל הגולן ומחוצה לו.
יש לנו מחזור שלם שאחת לשבוע מתנדב במוסדות של חוסים ומקיים עבודה עם קשישים ניצולי שואה; יש חונכויות בבתי הספר היסודי ‘גולן’, אשר ימונפו השנה גם בחטיבת הביניים; תלמידים עובדים בפיתוח שביל סובב כינרת.
“מיזם מיוחד הן שבתות של ‘קו לחיים’, בהן מארחים בישיבה נכים מכל הארץ, מגיל נוער ומעלה, על כסאות גלגלים. הם מגיעים אלינו ביום חמישי, לכל נכה יש חונך מבני הישיבה, יוצאים איתם לטיולים ופעילויות, החונכים מאכילים ומקלחים אותם, רוקדים איתם, גם מסייעים להם בשירותים. אני חייב לומר כמבט מהצד – החבר’ה עושים דברים שלא הייתי מסוגל להם, בכזאת שמחה, לעמוד בצד ולהצדיע. זה באחריות ‘השמיניסטים’ אבל לא רק, גם גילאים צעירים יותר משתתפים.
“יש מתנדבים בקביעות לארגון ‘השומר החדש’, כולל שמירות בלילות, עזרה בעבודה חקלאית. כל מחזור מקיים שבוע עבודה אחת לשנה, למשל מחזור אחד עבד עם השומר החדש, הקימו גדרות, נטעו זיתים, ועוד. מיזם נוסף קבוע הם ימי חסד בחודש אדר, בשנה האחרונה נסעה כל הישיבה, 400 חבר’ה לעיר לוד, שיפצו בתים, שימחו עולים, ממש הרימו את העיר.
מיזם יפה נוסף הוא פרויקט כתה ט’ אשר במשך השנה עושה את שביל הגולן בהליכה, כל שבת ישיבה. ההליכה משולבת בחקר עצמי ובמפגש עם דמויות משמעותיות בגולן.
“התנדבות יש כאן שנים רבות, במסגרות שונות, השנה ממש הולכים למנף את זה אל תוך הגולן פנימה. השאיפה היא שלכל תלמיד בישיבה תהיה התנדבות קבועה. ברוך השם, יש עבודה רבה, לא צריך לחפש את האוצר מתחת לגשר, הוא בבית, גם בתוך הישיבה – חונכויות ועבודה עם קשישים והולכים להרים את זה בגדול השנה”.
ולסיכום, חובה לשאול: עם כל כך הרבה התנדבויות ותרומה לקהילה – מתי אתם גם מספיקים להצטיין כל כך?
וה
