הוא הגיע לקצרין בין הראשונים ומיד התנדב בביה”ס “גמלא”. התנדב גם במשמר האזרחי ובמד”א. היום תמצאו אותו ב”סיירת הורים”. מתנדב השבוע הוא יוסי גרוסמן
הפעם זכינו לפגוש ביוסי, מתנדב קבוע שתרומתו לקהילה גדולה ורבה. יוסי גרוסמן התחיל את השיחה מהתקופה בה רק החלה להיבנות העיר קצרין. באותה תקופה גם החל להתנדב:
“למעשה, ההתנדבות שלי החלה מרגע שהגעתי לקצרין, הגעתי בין הראשונים. באותה תקופה, ניסיתי לפתוח עסק עצמאי וכל המשפחה עברה לגור בקצרין, אבל העסק לא הצליח כל כך, לכן עבדתי בתעשייה האווירית בתל אביב. עבדתי אז בכל ימי השבוע מלבד חמישי, שישי ושבת.
בימים הפנויים שלי, החלטתי להתנדב בבית הספר היסודי ‘גמלא’, שם לימדתי בהתנדבות. במסגרת ההתנדבות שלי בבית הספר, הכנו חידון תנ”ך, קיבלנו תלמידים חדשים ועוד. גם הילדים שלי למדו שם ומאוד שמחתי להיות שם, שמחתי לעזור”.
יוסי מספר איך ההתנדבות בהוראה השפיעה ושינתה את מסלול חייו:
“בהמשך, עשיתי הסבה להוראה והפכתי למורה. במלחמת שלום הגליל, קיבלתי טלפון, אם אני יכול ללמד, כי חסר מורה בבית ספר בקריית שמונה. באותו זמן, גם המח”ט פנה אליי, אם אני רוצה להיות אזרח עובד צה”ל. התלבטתי אם לבחור להיות אזרח עובד צה”ל, או ללכת לכיוון הוראה. לבסוף, הלכתי להוראה.
“במקביל, התנדבתי במשמר האזרחי. אחר כך, עשיתי קורס חובשים והתנדבתי גם במד”א”.
גם כיום, לאחר שנים של התנדבות, יוסי ממשיך להתנדב:
“כיום אני מתנדב ב’סיירת הורים’ בקצרין – אנחנו עושים סיורים פעם-פעמיים בשבוע. אני עושה סיורים על אופניים, יחד אנחנו מחפשים איפה יש התכנסות של נוער. אני גם אחראי רובע בצרה – שכולל את קצרין והסביבה. זאת יחידה שנקראת שח”י: אולי הכוונה לצח”י- צוות חירום יישובי ‘סיוע לשעת חירום’. תפקידה של היחידה הוא לתת סיוע ראשוני במקרה של חלילה טרור, או אסון טבע, כמו רעידת אדמה. מכינים אותנו, יש לנו השתלמויות בנושא”.
לסיכום יוסי מספר שהוא נהנה להתנדב ושמח על כך שההתנדבות היא חלק כל כך משמעותי מחייו.
