ממחקר על הקליטה במועצה האזורית גולן שנערך לאחרונה במכון לחקר הגולן, עולה כי לגולן כמותג יש כיום משמעות שיווקית חזקה, ואנשים נקשרים למותג גולן אפילו יותר מאשר ליישובם. בשנת ה-30 להקמתו של המכון, מבחר מחקרים הנערכים בו בימים אלה
תחום הקליטה הוא אחד השינויים הדרמתיים המתרחשים במרחב הכפרי בישראל ובגולן בפרט.
ממחקר שהסתיים אך לאחרונה עולה, כי בגולן מדובר בסיפור הצלחה, בו הן הקולטים והן הנקלטים ציינו שביעות רצון מתהליך הקליטה ואף דיווחו בעוצמה מרשימה, שהיישוב בגולן בו הם מתגוררים הוא מקום טוב עבורם לגור בו.
תוך תקופה קצרה יחסית ובצורה מרשימה, נוצרה אצל הנקלטים הרגשה חזקה של בית ביישוב ובגולן, בדומה לאוכלוסייה וותיקה הרבה יותר.
“לכן לא מפתיע שהרוב המכריע של הקולטים והנקלטים סבור שקיים צורך בהמשך קליטה ביישוביהם,” אומר הפרופ’ שמואל שמאי, ראש צוות מדעי החברה במכון לחקר הגולן, שהיה ממנהלי המחקר.
שמאי: “לשתי הקבוצות, הקולטים והנקלטים, זיקה גבוהה ליישוב. אומנם הוותיקים מביעים זיקה גבוהה יותר מאשר החדשים, אך בהתחשב בפרק הזמן הקצר יחסית, בו שוהים הנקלטים ביישובם החדש – עצמת הקשר אליו מרשימה.
“לשתי הקבוצות יש זיקה דומה ביחס לגולן, היא גבוהה מאוד ואפילו גבוהה מזיקתם ליישוב. להבדיל מהקיים אצל הוותיקים, הפער בין הזיקה ליישוב לעומת הזיקה לאזור בקרב התושבים החדשים הוא משמעותי ומעיד על כך שחשוב להם שהיישוב נמצא בגולן. לגולן כמותג יש משמעות שיווקית טובה, אנשים למעשה נקשרים יותר למותג גולן מאשר ליישובם. מעבר לכך, הנקלטים כאן ימליצו בצורה חמה לחבריהם לבוא להתגורר ביישובם, אך בצורה חמה יותר להתיישב בגולן. לרובם הגדול של חברי שתי הקבוצות אין חרטה על החלטתם לעבור לגולן”.
המחקר, שעוסק בקליטה במועצה האזורית גולן, נערך בהובלת ד”ר שרה ארנון, בשיתוף ד”ר עדי ויטמן ופרופ’ שמואל שמאי, ביוזמת עמיחי אלבה, מנהל מחלקת הקליטה של המועצה האזורית ויובל בשן, סוציולוג חבל הגולן של החטיבה להתיישבות.
מסקנות המחקר הן דוגמה למעורבות המכון לחקר הגולן בכלל וצוות מדעי החברה בפרט בהיבט היישומי ובהיבט המחקרי של החיים בגולן.
בשנת ה-30 להקמתו, מציג המכון לחקר הגולן את עבודת חוקריו ותוצרי המחקרים הנערכים בו בשורת כתבות ב”שישי בגולן” המתמשכת על פני השנה.
כתבה זו חושפת מעט מעבודת הוותיק שבין צוותי המחקר במכון, שחוקר את ההיבט החברתי; מאז יסוד ההתיישבות בגולן אפשר להצביע על הגורם החברתי כחשוב ביותר במארג החיים בגולן.
הגולן מוביל את בשורת הוראת החקר במדינה
דוגמא לפעילות יישומית נוספת היא קידום חשיבה מסדר גבוה והוראת החקר. לפני כשנתיים יזם פרופ’ שמואל שמאי תפישה חינוכית זו והחל בהובלתה בשיתוף עם חגי סמט מנהל מחלקת החינוך של המועצה האזורית גולן. היום שותפים ליוזמה בראש ובראשונה משרד החינוך על אגפי הפיקוח ופיתוח סגלי הוראה בפסג”ה גולן וגופים אזוריים נוספים.
“הכוונה היא להכשיר את תלמידי המאה ה-21 לעולם המשתנה, לעידן בו נדרש אדם למיומנויות חשיבה וליצירתיות”, אומר הפרופ’ שמאי.
שמאי: “תפיסה חינוכית זו מכוונת לכך שתלמידים יהיו פעילים – שואלים, חוקרים, יוזמים ולוקחים אחריות על תהליך הלמידה. תהליך זה מתרחש יותר ויותר בסביבות למידה מגוונות, חדשניות ועתירות טכנולוגיה, הרואות באוצרות הטבע והמורשת של הגולן – זירות ללמידה חווייתית ואיכותית”.
הגולן מוביל היום ברמה הארצית את הבשורה החינוכית הזאת של החינוך לחשיבה מסדר גבוה ולמידה בדרך החקר, אותה אימץ לפני שנתיים. המיזם פועל בגולן על פני הרצף החינוכי כולו: מגיל הגן, עד עבודות גמר לבגרות; ממדעי הרוח ומדעי החברה ועד למדעים מדויקים.
בשנתו השנייה, התרחבה מאוד היקף פעילות המיזם. העוסקים כאן בחינוך עברו ימי עיון והשתלמויות בדגש על פיתוח חשיבה וחקר, המיזם מוטמע במספר בתי ספר ובגנים רבים, כ- 30 תלמידי י”א כתבו עבודות גמר בהיקף 5 יחידות לימוד על פי מודל מיוחד.
שמאי: “בשנה הקרובה, מעבר להגדלה משמעותית בהיקף הפעילויות, אנו מקווים שתפתח תחנת חקר במכון לחקר הגולן, בשיתוף עם התהליך של פיתוח ושדרוג החינוך באשכול הגליל המזרחי.”
וזו ההזדמנות להרחיב מעט על אשכול הגליל המזרחי?
“אשכול הגליל המזרחי הינה יוזמה אליה חברו 15 רשויות ממטולה ועד עמק הירדן ובראשה עומד אלי מלכה, ראש המועצה האזורית גולן. האשכול מבקש לקדם יחד תהליכים ומיזמים החוצים את המסגרות המקומיות של הרשויות ולהביא לידי ביטוי את היתרונות לפעולה במישור האזורי. אחד המוקדים בפעילות האשכול הוא קידום החינוך המדעי, בראשות ד”ר עירית ששון, מהמכללה האקדמית תל-חי והמכון לחקר הגולן.
“המיזם מיועד לתת מענה לשיעור התלמידים הנמוך מאוד באזור, אשר ניגשים לבגרויות במדעים המדויקים בהיקף של חמש יחידות. במסגרת מיזם זה מוקמות ‘תחנות חקר’, הוראה והפצת ידע, שפועלות יחד עם ולטובת מערכת החינוך. אחד המוקדים נמצא היום בהקמה בחללים הייעודיים לו במבנה החדש של המכון לחקר הגולן. במקביל ישודרג מבנה החממה בבית הספר ‘נופי גולן’. לתחנת החקר בתחום מדעי הסביבה והטבע, שמוקמת בקצרין ומתבססת על חוקרי המכון לחקר הגולן, יהיה ערך מוסף כאשר יתווסף אליה גם נדבך של מדעי החברה.
“בכל תחומי המחקר מאפשר המכון שירותים רב-תחומיים וחוקריו עומדים לרשות התלמידים, הודות למגוון תחומי המחקר המתנהלים בו: ביוטכנולוגיה צמחית, מחלות צמחים, פיסיולוגיה של הצמח, השקיה, קרקע ומים, מידול של מערכות ביולוגיות, אסטרו-פיסיקה (קרינה קוסמית, מזג אויר בחלל) מדעי הסביבה, פילוסופיה, סוציולוגיה וחינוך”.
“לסיכום יש לציין, כי הדוגמאות שהוצגו כאן בתחום הקליטה והחקר, ממחישות את המסר של המכון לחקר הגולן בכלל וצוות מדעי החברה, לפעול באמצעות תושבי האזור ולהוביל תהליכים בהם הפריפריה מעצימה את המרכז הודות למחקרים ולפיתוח המתנהלים בה.”
