כשכתביו של בן מתתיהו באמתחתם, יצאו חוקרים, סיירים וציידי הרפתקאות, לחפש אחר גמלא העתיקה
סיפורה הדרמתי של גמלא, אשר לחמה על חירותה עד מוות, הסעיר את דמיונם של רבים, אולם מקומה של העיר היה שנים רבות בגדר תעלומה. יוסף בן מתתיהו, היסטוריון המרד, הקדיש פרק נכבד מספרו “תולדות מלחמת היהודים ברומאים” לקורותיה של גמלא. הוא מתאר את העיר כשוכנת “מעבר לים כנרת”, על הר ה”דומה בתבניתו לגמל” ומוקף תהומות.
בתי המגורים נבנו בצפיפות על המדרון והעיר כולה דמתה כ”תלויה על פי התהום”. כשכתביו של בן מתתיהו באמתחתם, יצאו חוקרים, סיירים וציידי הרפתקאות, לחפש אחר העיר האבודה
אלו זיהו את העיר החרבה על כל גבעה גבוהה ברחבי הגולן, אולם הזיהויים הרווחים היו בקלעת אל-חצן, הלוא היא הסוסיתא (השוכנת מעל לקיבוץ עין גב) ובתל אל חדיב, אשר בנחל הרוקאד. הזיהויים אינם תואמים באופן מלא את תיאוריו של יוסף, כך תל אל חדיב מרוחק מאוד מן הכנרת ואילו קלעת אל-חצן אינה בנויה על גב מדרון תלול…
האם יוסף בן מתתיהו, אשר סייע ביד מורדי גמלא לבנות את חומת העיר, שגה בתיאוריו, או שמא יש להוסיף ולחפש את העיר החרבה? לאחר מלחמת ששת הימים, בה נכבשה הרמה הסורית בידי צה”ל, נערך סקר ארכיאולוגי ברחבי הגולן
בראש אחת מחוליות הסקר אשר תרה את הגולן לאורכו ולרוחבו, עמד שמריהו גוטמן. במהלך סיור שגרתי הגיע יצחקי גל, אחד מחברי החוליה לשלוחה הנקראת א-סלם, שפירושה בערבית “דבשת גמל”.
תיאוריו של יוסף בן מתתיהו, הדהדו בראשו, עת נוכח בדמיון המופלא לנוף הנשקף אליו. אחוז התרגשות, מיהר גל אל שמריה ושיתפו בתגלית אשר הניעה את גוטמן לחפור באתר. לדבריו של שמריה, חש במהלך החפירה כאילו יוסף בן מתתיהו נמצא בחברתו ומובילו צעד אחר צעד לחשיפתה של גמלא.
