מה כבר יכולנו לצפות מגבעת יואב? אנחנו הרי מכירים את המושב מזה שנים רבות, קונים בו, מבלים ומבקרים חברים. הפתעה בסיבוב
חום יולי-אוגוסט. שבת בבוקר. זה לא הזמן למסעות ארוכים ליישובים מרוחקים ולכן בחרנו ביישוב קרוב – מושב גבעת יואב, מתוך מגמה לסיים במהירות את המטלה ולחזור לחסות בצלו של המזגן. אין לנו גם ציפיות גדולות. אנחנו מכירים את המושב מזה שנים רבות, קונים בו, מבלים ומבקרים חברים, כך שלא סביר שנגלה משהו חדש.
מחנים את הרכב במרכז החדש “נוף גולן” ופוסעים לעבר שער הכניסה למושב. כדרכנו, מתחילים את המסלול בהקפת היישוב, לאורך גדר המערכת שלו. עוברים דרך מרכז המזון של המושב, המספק תערובת לבעלי חיים בכל האזור. דרך המערכת נתחמת בצדה האחד בשדות החקלאיים של המושב ובצדה הפנימי בבתי התושבים ובשטחים החקלאיים שבתוך המושב. גבעת יואב נחשבת לשיאנית בתחום ייצור החלב ואכן כמעט ליד כל בית ניתן לראות רפת חלב. באופן מפתיע, מסתבר שניתן גם לפתח את ענף הצימרים בסמוך לרפתות, כמו שאמר המשורר:
“שדות שבעמק קידמוני הלילה בריח הזבל ניחוח חציר
הלילה לעמק אני אזמרה, כי אושר באני וחסד השיר…”
אנחנו מתקרבים אל שטח ההרחבה של המושב. שכונת המגורים החדשה מעידה על החיות של המושב. דור צעיר של ילידי המושב, כמו גם תושבים חדשים שהגיעו מבחוץ, מבטיחים את עתידו והתפתחותו של היישוב. אופי הבנייה מעיד על צניעות מסוימת, הבתים בגודל סביר ולא ראינו טירות מנקרות עיניים, כפי שניתן לראות במקומות אחרים. גדר המערכת נעלמת לנו בשלב מסוים, כאשר אנחנו פוסעים על הגבול שבין גבעת יואב לבני יהודה. באזור זה, בוטלה הגדר ואנחנו מניחים שהדבר מעיד על יחסי שכנות טובים.
אזור זה הוא גם המרכז המסחרי של המושב וכבר כאן אנו עדים לאופי היזמי של חברי המושב, כפי שיתברר ביתר שאת בהמשך הדרך.
במרכז ניתן למצוא את תחנת הדלק, חנות “הגרעין”, חנות “ביג” לציוד טכני, מרכז שירות למכשור חקלאי, קונדיטוריה, חנות בגדים, פאב – ריכוז שירותים מדהים לגבי יישוב שהוא בסך הכול מושב חקלאי.
מסיימים את הסיבוב ההיקפי ב-45 דקות ועכשיו, הגיע הזמן לקצפת – חדירה לעומק המושב.
דרכים פנימיות מאפשרות הצצה אינטימית יותר אל חצרות המשקים. הצמחייה עבותה, ריח הזבל בכל פינה ואין שטחים נטושים. הבתים עצמם מעידים ברובם על הוותק הגדול של דייריהם במושב. ואז באה ההפתעה. מכל פינה פורצת לה יזמות חדשה ורעננה. ציפי וג’ימי שעל הקימו מתחם תיירותי חדש ובו ארבע בקתות עץ יפהפיות ומאובזרות היטב. טויסטר, צפתי עסלי במקור ובעל בית הבד המפורסם, הקים מרכז מבקרים חדשני, בו הוא מספר גם על תהליך ייצור השמן וגם על המורשת הצפתית השורשית שלו. כולם מזהירים אותנו שלא להחמיץ את הביקור ב”ג’ינגס חאן” – מיזם תיירותי מדהים של שרה ובנצי (צפתי במקור) צפריר, שהקימו בעשר אצבעותיהם מתחם תיירותי המבוסס על אוהלים מונגוליים. המיוחד בכל המיזמים האלה הוא שהם נעשו בעיקר על ידי ותיקי המושב, שבזמן שחבריהם עסוקים בתכנון הפנסיה והדאגה לנכדים, הם יצאו להרפתקה חדשה ואפילו מסוכנת למדי מבחינה כלכלית.
כל תחנה כזאת מחייבת אותנו להפסקת אבטיח או קפה בחברת המארחים, כך שמה שהתחיל במסע רגלי קצר מסתיים בארבע שעות של אירוח במושב המקסים והמדהים – גבעת יואב.
מומלץ.
