בתקופה הרומית, שמם מרחצאות חמת גדר נודע לתהילה בכל העולם. כבר אז, שילבו במקום “ספא” מרפא, בילוי ותרבות
בכל שבוע, נהנים תושבי אחד היישובים בגולן מהרצאת ערב מלווה בתמונות על אתר היסטורי, או ארכיאולוגי, הקרוב ליישובם. בשבוע שעבר, שמעו תושבי כנף הרצאה מרתקת בנושא – מרחצאות חמת גדר, מפי ד”ר דובי הדר. לטובת הקוראים, מובא לפניכם, “על קצה המזלג”, מתוך ההרצאה:
החיים הטובים בחמת גדר
חמת גדר, שלרגלי הגולן, הייתה בתקופה הרומית אתר עלייה לרגל וזאת בזכות המרחצאות החמים שהיו במקום. אל המרחצאות נהרו המוני אנשים, שבאו להתרפא וליהנות מן הרחצה ושמם של המרחצאות נודע לתהילה בעולם כולו. המרחצאות היו בדרך כלל מבני ציבור, אם כי עשירים ומלכים יכלו להרשות לעצמם בנייה של בתי מרחץ פרטיים בארמנותיהם. בתקופה הרומית, הומצאה המערכת המאפשרת חימום מים באופן יעיל – ההיפוקאוסט. מערכת זו פועלת כך שרצפת בית המרחץ נשענת על עמודונים ובין העמודונים יש חלל המאפשר בערת חומר דלק וזרימת אוויר חם מתחת לרצפת בית המרחץ. האוויר החם הוזרם גם בתוך הקירות בעזרת לבנים חלולות.
המרחצאות היו ה”קאנטרי-קלאב” של העת העתיקה. הם שימשו כמקום בילוי ותרבות שכלל בין השאר גם רחצה וניקיון והיו מעין מועדון חברתי. בית המרחץ היה אחד ממפיצי התרבות הרומית. בתור שכזה, כללו בית המרחץ גם פסלים שנחשבו בחברה היהודית כ”עבודה זרה”. בדרך כלל, התנגדו חכמים לחדירת מאפיינים של התרבות הרומית לחברה היהודית. בית המרחץ, שהיה נושא הדגל של הפצת התרבות הרומית, אמור היה להיות מוקצה מחמת מיאוס. אך למרות זאת, חכמים לא התנגדו לתרבות הרחצה וכמה מן הידועים שביניהם, כמו רבי יהודה הנשיא, ביקרו במרחצאות בחמת גדר. אין ספק… אנשי התקופה הרומית ידעו ליהנות מן החיים.
