את “קלרה”, מסעדה איטלקית משפחתית קסומה, חלבית וכשרה למהדרין, הקים אורי אזולאי, בא.ת. קצרין, בשביל אנשי הגולן, שיהיה מקום לשבת ברוגע, בלי לנסוע רחוק. בשבילו זה הגשמת חלום. תפרגנו. בשבילכם
דבורה בר
בין המודעות המפתות והפליירים המזמינים המונחים בתאי הדואר ובעיתונים, שבתה את הלב “קלרה”, מסעדה איטלקית, חלבית, כשרה למהדרין. מה הסיפור שלה, שאלתי והלכתי לבדוק. בפנים צוחקות ומאירות, קידם את פני אורי אזולאי, היזם והבעלים של המסעדה, הממוקמת בדרך הראשית העולה לאזור התעשייה בקצרין.
סיפורו של המקום מתחיל באורלי ואורי. 24 שנים בגולן. 5 ילדים. בן בצבא, אופק הבת שמנהלת היום את המסעדה לצד אביה והקטנים לומדים. אורי שרת בצבא 29 שנים, בחטיבה 188 והשתחרר אחרי “צוק איתן”.
אז חיפש לעשות משהו מיוחד שישלב את הידע והתובנות שצבר במשך חייו המקצועיים.
התובנה הברורה שקלט, במשך שירותו, הייתה שכדי להיות חייל טוב, צריך שילוב של אוכל טוב, מקלחת טובה ומיטה טובה. זהו שילוב מוצלח שנותן לחייל אמון וביטחון בסביבה הצבאית.
“האוכל הוא מרכיב מאוד משמעותי בחיי החייל והוא מבזבז כסף רב על מרכיב זה”, אורי מסביר. בלי ספק “הצבא צועד על קיבתו”. מתוך ידיעה זו, יזם הקמה של מסעדה ניידת, שטיילה בין המחנות ונקראה “רפאלו בדרך”. כך נשמרה גם אהבתו לצבא ובמיוחד לחיילים. הוא עבר בשטחי האימון, הכין שניצלים, כריכים, ממתקים ושתייה. החיילים מצאו אוזן קשבת ומבינה, יועץ בחינם עתיר ניסיון, עד כדי כך שהורי החיילים ידעו איך להגיע אל בנם דרכו.
תוך כדי שיטוטיו, מיין לעצמו את אהבותיו והגדירן: אוהב לבשל ואוהב לאפות. זה הוביל אותו ללמוד קונדיטוריה ב”רימונים”, קורס שנתי, שסיים בהצטיינות. בהמשך, עבד ב”רימונים”, ב”מצפה הימים” והתמקצע.
שוב עמד על פרשת דרכים – להמשיך לעבוד בתל אביב, איטליה, או “לעשות משהו משלי”, כאן הוא מחייך מאוזן לאוזן. “היה חלום שפרשתי אותו לפני המשפחה והיא פסקה: ‘אבא, החלום שלך – לך על זה!'”.
העניין בגולן הוא שכשאתה רוצה “לצאת”, אין לך בדיוק לאן. המבחר מצומצם, ואם אתה מחפש משהו טוב, המצב מחמיר. לכן, הזליגה לחפש מקום טוב לשבת בו ולא לפגוש “את כל העולם” מביאה את הציבור הגולני וזוגות מקצרין לרדת לראש פנה, או רחוק יותר.
“לכן”, אומר אורי, “החלטתי להביא לגולן תרבות שמחפשים בחו”ל. אווירה כיפית, רוגע, נעימות. החלטתי ליצור מקום אחר, שאמנם יש בו קפה ועוגות, פוקצ’ות ופיצות, אבל האטמוספירה בו מיוחדת, פנימית, מה שיגרום לאנשים לא לחצות את גשרי הגולן. המוטו הוא להיות זמין לאנשים מהבוקר ועד השעות המאוחרות”.
אורי: “החלטתי להביא לגולן תרבות שמחפשים בחו”ל. אווירה כיפית, רוגע, נעימות. החלטתי ליצור מקום אחר, שאמנם יש בו קפה ועוגות, פוקצ’ות ופיצות, אבל האטמוספירה בו מיוחדת, פנימית, מה שיגרום לאנשים לא לחצות את גשרי הגולן”
מקום אחר
המקום כשר למהדרין, מה שמאפשר אירוח של דתיים ושאינם – “הלכתי על הסטנדרט הגבוה בכשרות שמכסה את כולם” ובוודאי שזו נקודת מפגש לאנשי צבא וביטחון, המשרתים באזור ומחפשים פינה משלהם, סטודנטים, צעירים, צימריסטים וכל מי שמחפש מקום המאפשר תרבות של דיבור בנחת.
“הקונספט הוא לא מזון מהיר!”, בכך הוא נחרץ. האפייה הבישול כל העשייה הקולינרית יוצאת מן הלב. כל אחד מקבל את היחס האישי, המנה האישית, המרכיב האישי. עיקר ההתמחות הוא פסטה בייצור בייתי, האוכל טרי, חומרי הגלם טריים, המטבח פתוח, הרוטב אישי, מעשה הבישול נעשה לעיני הלקוח.
הקסם הוא גם בתבלינים. כל אורח מקבל תבשיל המיועד לו – אין סירים גדולים. ביקשת שקשוקה בלי שום – כך תקבל. המתכון נקבע לפי הטעם האישי. גם אורחת מזדמנת, שביקשה קרם ברולה “כמו בצרפת”, זכתה להתענג על טעם מהבית.
גם הצמחונים והטבעונים ימצאו תפריט מבטיח, כמו חביתה מקמח חומוס, או קמח בננות ושקדים. יש לו מחבת מיוחדת ללא גלוטן – למי שנמנע.
לספורטאים – שייקים של בריאות. בחורף – מרקים ודגים. הכול על טהרת המזון הבריא, בלי טיגון ובלי שמנים מיותרים. (“אני נגד!”, הוא מסביר). בקיצור: אין סוף לדמיון הקולינרי.
במקום גם פינה מבודדת לבעלי עסקים ,vip, למי שמארגנים יום הולדת, מסיבות פרידה לחיילים וכדומה.
“המקום נוצר בשבילכם – הציבור הגולני, המחפש מקום להיות בו, בלי להתרחק מהגולן: תפרגנו, בשבילכם!”, הוא מייעץ.
“קלרה” – על שום מה?, אני שואלת.
“על שם בת זוגו – אורלי קלרה. השם מקרין את מה שאנחנו מאמינים בו: רגיעות המשודרת מאינטונציית השם, משפחתיות, אוטנטיות של פעם, מצלול בהיר למכלול מגוון ועשיר של תפריטים”.
בדצמבר וינואר, חודשי החורף, יתקיימו במקום סדנאות לחמים. המחירים סבירים, המלצרים הם חבר’ה מהגולן. כאן יש פן חברתי מובהק.
התפילה: שהעסק יפרח והתושבים ימצאו כאן כתובת לבילוי.
המוטיבציה: האורחים שנותנים אנרגיה.
ההתרשמות: האיש מקרין לבביות, שופע אהבה למה שעושה, מתלהב. המקום מקרין ניקיון, ריחות מפתים.
מומלץ: כפינה חמה להסתופף בה.
