רפתות החלב בגולן הן כיום אי ירוק של מקצועיות ומודרניזציה. סרג’יו פישלים, מרכז ועדת רפת החלב בגולן, מספר על האיכות הגבוהה של החלב בגולן, על שיתוף הפעולה בין רפתות הקיבוצים והמושבים, על חידושים טכנולוגיים ברפת ועל ההובלה בנושאי איכות הסביבה
ממטולה עד לנגב, מהים עד למדבר… לא הפלמ”ח – אלא רפתות החלב.
“יותר מכל ענף אחר”, אומר סרג’יו פישלין, מרכז ועדת רפת החלב בגולן, “שומרות רפתות החלב על הפריפריה. הרפתות בארץ הינם מסמליה של הפריפריה, הן משתרעות בכל חבליה, הפיזור של הענף רחב ביותר, בכל מקום במדינה, מהצפון ועד הדרום המרוחק. זהו ענף מאוד רחב, הוא מעסיק ענק, בתוכו מתפתחים סטארט-אפים רבים של ייצור, הענף מתייעל במהירות עצומה, מתמחשב, עובר לאוטומציה.
לרפת זרועות ארוכות ביותר, היא האחראית על שמירת שטחים ירוקים, נותנת פרנסה נאה בפריפריה, היא ענף ששאיפתו המרכזית היום להיות ירוק יותר, נקי יותר, יעיל יותר”.
במיוחד רפתות החלב בגולן, שלהן מוקדשת כתבת החג המרכזית השנה, מפיו של פישלין, שהינו גם מנהל רפת כפר חרוב, יו”ר רפת אפיק-מיצר, חבר בארגון מגדלי בקר לחלב.
מכיוון שחג, אפשר לפתוח בנימה מחייכת מעט, ולקבוע שאוכלוסיית הגולן יכולה רק לחלום שמצבה הדמוגרפי ידמה ולו במקצת, לתמונת רפת החלב בגולן יחסית להיקף הענף במדינה.
“ברמת הגולן בסביבות 100,000 פרות חלב. ייצור החלב בגולן הינו כ- 10 אחוזים מכלל הייצור במדינה”, פותח פישלין. “הגולן מייצר כ- 100,000,000 ליטרים חלב איכותי ביותר בשנה, הרפתות
הן מהטובות שיש במדינה, הרפתנים ברמה מקצועית מאוד מאד גבוהה.
זה האזור היחיד במדינה שבו המושבים והקיבוצים עובדים בשיתוף פעולה מלא בכל התחום המקצועי ואנו מתגאים בכך שיש סימביוזה מלאה ועזרה הדדית בין הרפתות המושביות והקיבוציות. היחס בין רפתות שיתופיות למושביות זהה לזה הקיים במדינה, כ- 60 אחוז רפתות שיתופיות והשאר במשקים במושבים.
הרפתות השיתופיות בגולן מונות את: ‘רפת הצפון’, שהינה שותפות בין הקיבוצים אורטל, מרום גולן ועין זיוון; רפת אלוני-הבשן בשותפות עם קיבוץ חולתה, רפת ‘קשת קציר’, שותפות של קשת ותל קציר, שותפות רמת מגשימים ומחניים, שותפות יונתן, מעגן ואלומות, רפת נטור, רפת גשור, שותפות אפיק-מיצר, רפת קיבוץ כפר חרוב.
הרפתות המושביות נמצאות בנאות גולן, גבעת יואב, נוב, אבנ”י אית”ן, אליעד, כנף, קדמת צבי, רמות, מעלה גמלא (הרפתות בכנף).
חבילה ירוקה מובילה בגולן
“במרכזה של כתבה זו חשוב לציין, כי רפתני הגולן והוועדה החקלאית בגולן החליטו לקיים שיתוף פעולה מלא עם המועצה האזורית גולן ולהיות מובילים בגולן בנושא איכות הסביבה”, ממשיך פישלין.
“המשמעות של הדבר היא שכל הפרש של הפרות מופנה לשתי מטרות. הראשונה היא מתקן הביוגז שהוקם ליד מאגר מיצר ומייצר חשמל ירוק, השנייה היא שימוש בו כקומפוסט לחקלאות. בנוסף, כמעט כל גגות הרפתות מייצרות אנרגיה סולארית.
תרומה סביבתית נוספת מתקיימת בשימוש בתוצרי לוואי של תעשיית המזון בהיקפים גדולים בכל הרפתות. למשל, האבסה בכוספות שמשמשות כמזון ברפתות והן תוצר הלוואי של תעשיות השמן – זיתים, חמניות, סויה, וקנולה. אנחנו מקטינים את פסולת התעשייה וממחזרים אותה על ידי השימוש בה כמזון או למטרות ריפוד.
לכן אפשר להגיד שכל הרפתות בגולן מסודרות לחלוטין מבחינת איכות הסביבה; כולן ‘ירוקות’ וכולן לא מזהמות את הסביבה. במאזן תרומה לסביבה מול זיהום, הרפתות יוצאות במאזן חיובי בתרומה לסביבה.
בנוסף, יש היום ברפתות הפרדה מוחלטת בין מים נקיים ומים שנוגעים בזבל. כל הרפתות מכוסות בגגות, שאינם מאפשרים למי גשמים להגיע לזבל הפרות. אלה מתועלים לתעלות ניקוז למים נקיים, הם שבים לטבע ובסופו של דבר מגיעים נקיים לכינרת.”
אך ייעודה המקורי של רפת הוא קודם כל ייצור חלב…
פישלין: “ייצור החלב של פרה בגולן הוא 12,000 ליטר חלב בשנה כממוצע אזורי. האיכות של החלב מעולה, הבטיחות של המזון היא מהרמות הגבוהות ביותר, כל המערכת סגורה ונקייה.
משמע, הפרה נכנסת למכון חליבה, עטיניה מחוטאים, החלב נחלב לתוך מערכת סגורה ונקייה, הישר למערכת הקירור. החלב הטרי הזה נוסע כל יום למחלבות בגולן, בתל יוסף, אלון תבור, רחובות, וגם מחלבות שטראוס באזור נהריה.”
והאיכות?
“איכות החלב בגולן גבוהה, כאשר איכות נמדדת על ידי ריכוז המוצקים בחלב – שומן וחלבון ותאים סומטים שהם תאים מתים. ככל שיש פחות תאים מתים בחלב, החלב יותר איכותי יותר וחיי המדף שלו ארוכים יותר.
בגולן יש שיטות חליבה רבות ושונות. יש רובוט חליבה, שפועל ברפתות מושביות באבנ”י אית”ן, אליעד ובנוב. יש קרוסלת חליבה צפה על מים באורטל ובכפר חרוב. יש מכון שדרה, אותו רגילים לראות.
כדאי להקדיש משפט למרכזי מזון שהם ספקי המזון לרפתות. חוץ מהרפתות שמייצרות לעצמן מזון, פועלים כאן שלושה מרכזי מזון גדולים – צמח-יונתן, אמבר-אליעד, וח.ג.י בגבעת יואב.”
מדוע העלו קיבוצי העמק את הרפתות שלהם לשותפויות בגולן?
“בחורף ובקיץ כאחד מזג האויר כאן מעולה לייצור חלב. איכות המספוא, החיטה לתחמיץ, הקש, גידול המזון לבעלי חיים, כולם באיכות מאוד גבוהה.
יתרון נוסף של הגולן הוא האפשרות לייצר כמות גדולה של חלב בקיץ, הודות למזג האויר הנוח, בעוד הפרות בשאר חלקי המדינה סובלות מהחום. זאת, דווקא כאשר צריכת החלב היא הגדולה במדינה.”
פרות עם גומיות אורתופדיות
מה מקומה של הרפת בגולן בהשוואה לענפים מצליחים אחרים כאן?
“הרפת היא מרכז כלכלי חשוב ביותר. היא אחראית על שמירת שטחים ירוקים, הודות לצורך לגדל מספוא, נותנת פרנסה נאה לפריפריה, והרי באזורנו לא פשוט לייצר פרנסה, וכמובן שהענף מגלגל הרבה מסביב. לרפת זרועות ארוכות מאד, החל מהייצור ועד לצרכן והוא ספק עבודה גדול.
אני חושב שזה הענף המתוכנן והחזק והיציב ביותר בגולן, הוא כל הזמן מתחדש, משהו אינסופי.”
עד כמה מתקיים שיתוף פעולה בין הרפתות בגולן?
“אכן, הצלחנו ברמת הגולן לאחד את כל השורות. לאחר ההחלטה להקים את מתקן הביוגז עם המועצה והרפתנים, אנחנו הקמנו ‘פול הובלה’. לפי הסכם זה, כל רפתן ברמת הגולן משלם מחיר זהה על מנת להוביל את זבל הפרות למתקן הביוגז, ללא קשר במרחק בו הוא ממוקם מהמתקן. זו אחת הדוגמאות של שיתוף הפעולה בין הרפתנים על מנת לשמור על הגולן ירוק.
הועדה החקלאית וועדת הרפת מתכוונות להרחיב את שיתוף הפעולה בין הרפתות ליישובים, על מנת להקטין ככל האפשר את המטרד הסביבתי שגורמת לו הרפת.”
אגב מטרד, מה יהא על הזבובים?
“מטרד הזבובים לא מגיע מרפת החלב, כל הפרש מפונה למתקן ביוגז, הרפתנים מקלטרים את כל החצרות כל יום, הופכים את הזבל ואין התפתחות של רימות של זבובים בתוך הרפת. את מוזמנת להגיע לרפת כפר חרוב ולהתרשם.”
אם כבר הגענו לרפת כפר חרוב…
“בכפר חרוב אנחנו מפתחים עכשיו פטנט חדשני משלנו, מערכת האבסה, שמחלקת מזון בצורה אוטומטית, פטנט שלנו. כל הרעיון הוא שהפרות יאכלו בצורה אוטומטית בלי כניסה של טרקטורים וכלים חקלאיים לתוך הרפת, בשקט מוחלט. הפרות מייצרות יותר חלב כאשר יש להן שקט, זמן רביצה, סביבה נקייה ופחות מזוהמת.
כבר במהלך החודשיים הקרובים אפשר יהיה לראות את הפיילוט הראשון של חלוקת מזון אוטומטית ברפת כפר חרוב. התפיסה היא לקרב את הפרות לתנאי טבע עד כמה שאפשר.
החידוש בשיטה זו הינו שאנחנו הופכים את שטח הרפת כמה שיותר קרוב לתנאי הטבע, וממרכזים את נושא המזון של הפרה בלב של הרפת.
דמייני מצב שאת מגיעה לרפת ואין טרקטורים בשטח, יש רק מערכת שנוסעת כמו רכבת עלית ולפי התכנות במחשב הפרה מקבלת את המזון במקום שנוח לה, כאשר הוא מפוזר בסככה, במקומות שנוחים לפרה, בשעות שנוחות לה, ללא בטון, הכל על שטח רביצה רך ונעים.
חידוש נוסף אצלנו ואנחנו נהיה ראשונים בכך בגולן, הוא הנחת גומיות אורתופדיות כדי שהפרות לא יצעדו וישכבו על בטון.
זהו גומי ממוחזר שמיובא מברזיל כמחזור של צמיגים וכך דבר שהוא מטרד לסביבה הופך למשהו יעיל.”
האם עדיין ניתן לחנך לחקלאות בגולן?
“התפיסה של הוועדה בראשותי היא גם לחבר את העבודה לחינוך.
בכפר חרוב אני עושה פעולה במטרה לחזור ולתמוך בנושא של נוער בענפים חקלאיים. כמנהל הרפת בכפר חרוב, הנוער מאוד מחובר אצלי. בני נוער רבים מאוד באים ועובדים כאן, הם כל הזמן סביב לרפת. זו דרך מאוד יפה לחנך, אופציה נהדרת שניתן לנצל בצורה יותר עמוקה, זה חינוך מעולה לחנך דרך העבודה. הייתי רוצה שאנחנו בגולן נלך לכיוון הזה, הוא מאוד חשוב, גם כדי לגדל דור המשך לענפי החקלאות, זה החלום שלי בגדול.
אני מבקש להזכיר לסיום, בשם ועדת הרפת בגולן, כי אנחנו מזמינים את הציבור לפנות אלינו. הן מי שמבקש לדעת יותר בנושא הרפת, שמעוניין לבקר, הן בנושא של מטרד, אנחנו רוצים להיות פעילים ולחבר את הרפת לסביבה בצורה המושלמת ביותר”.
חלב שמח לכולכם.
