בשבוע שעבר, הופיעו בפייסבוק צילומיה של כלבת רועה גרמני ועל גבה אפוד זעיר של יחידת החילוץ גולן. קבלו את שלי דובדבני, בת השלוש, המתנדבת עם בעליה, אמיר, בצוות איתור נעדרים של היחידה, שהוזעקה עם בעליה לאיתור נעדר על-ידי המשטרה
כלבים וחתולים מככבים בפייסבוק במנות גדושות מדי, אך ממתיקים את הפטפוט הווירטואלי אשר שוצף בין תובנות נשיות לתוכחות פוליטיות.
המחשב קפא כאשר הופיעו על המסך פניה הנבונים של כלבה, אשר נישאה כמו אנדרטה מעל מבנה בטון בצפון הגולן, נושאת על גווה אפוד זעיר של יחידת החילוץ גולן.
אה??
היתה זו שלי דובדבני בת השלוש, בחיוך מתוק של רועה גרמני, הכלבה השלישית עד כה אשר מתנדבת עם הבעלים, אמיר, בצוות איתור נעדרים של היחידה.
בהחלט שווה כתבה, כאשר זו יחידת החילוץ היחידה עד כה שנעזרת בכלבים.
“אני מסייע מזה עשר שנים באיתור נעדרים עם כלבים, לאחר שבמהלך השנים נעלמו אנשים שהיו על השביל”, אומר דובדבני. “למשל תייר ששכב 50 מטרים משביל בו חיפשנו או בחורה שהסתתרה על עץ. ההבדל בין אדם לכלב הוא שכלב רואה עם אפו, אנחנו עם עינינו”.
הכלבים המסייעים ליחידה שייכים לאמיר דובדבני, בעל חוות סוסים באלוני-הבשן, השניים שקדמו לשלי נפטרו, היא הגיעה לגולן הודות לקשריו עם מאלפי כלבים לאיתור נעדרים וחומרי נפץ, כרגע היא בתהליך של חשיפה ואילוף לאיתור.
מדוע רועה גרמני, הרי יש אנשים שמפחדים מפניהם, יש מטענים היסטוריים?
דובדני: “המיוחד ברועים גרמנים הוא שהם רוצים לרצות אותך ומוכנים לעשות הכל לשם כך. תהליך האיתור מבוסס על כך שכלב מתנהג באופן שונה כאשר הוא מזהה ריח של אדם. הנוהג של הכלב חש בהתנהגות חריגה זו ומשחרר את כלבו לחפש את האדם.
“הכלבים שהיו לי בעבר זיהו ריח של אדם ממרחק של 400 מטרים. שלי בת השלוש כבר מאולפת ככלבה שיודעת מה לעשות, כאשר היא כל הזמן איתי, כל רגע, ועוברת תהליכים בהם נדרשת חשיפה רבה מאוד ליחידת החילוץ עצמה, לאנשים, ללילה.
“כאשר היא כבר מגיעה לנעדר היא שוכבת לידו ולא עוזבת אותו, מחכה לי לקבל ממני ‘צ’ופר’. אם זה רחוק ואני לא יודע איפה היא, מתבצע תהליך שנקרא “Recall”. אני קורא לה, והיא מובילה אותי למקום בו מצאה את הנעדר. אם הוא יקום וילך – היא תלך איתו. היא מסמנת רק אנשים במצב של מצוקה – למשל שוכבים, ללא הכרה, נמצאים על עץ, מתחבאים מאחורי שיח. היא גם מסמנת ‘מיטות ריח’, משמע אם מישהו נח לזמן ממושך במקום מסוים, הוא כבש מתחת גופו את השיחים, היא תסמן שהיה שם, לא תישאר שם אך תעבור דרך שם.”
מה היא לובשת על גבה?
“היא לובשת אפוד צהוב שנתרם לי על ידי גידי מהכלביה מנווה אטי”ב, ניתן לזהותו בלילה, ואז אף תולים עליה ‘סטיק-לייט’ לראות לאן היא הולכת. ברגע שהיא לובשת את אפוד יחידת החילוץ, ואף חשה בהתרגשות שלנו לקראת היציאה לחילוץ, בעצם הלבוש של החולצות הכתומות של היחידה, היא יודעת שהיא בחילוץ. זהו תהליך אשר נקרא ‘קלט תחושתי’, היא קולטת מהסביבה, מהאנשים, ההתרגשות, מהנסיעה במכונית – שעכשיו הולכים לחפש ולעבוד.”
מה קרה בשבוע שעבר, בו הופיעו צילומיה בפייסבוק?
“ביום חמישי הזעיקה אותנו המשטרה לאתר נעדר שהגיע לאזור ווסט. הוא כבר היה בידיים של שוטר, אך ברח למטעי שעל. לאירוע כזה בדרך כלל מוקפץ צוות האיתור של היחידה ואני מביא את הכלב איתי. שלי ביצעה סריקות במבנים, בשפת המקצוע זה אומר שהיא ‘מזכה אותם’, שאין שם איש. ביצענו גם חיפוש רגלי, אך האיש כבר לא היה במקום.”
מה עושה שלי ב’אזרחי’, כאשר אינה מחפשת אנשים שנעלמו?
“זו כלבה אישית שלי, אני מממן אותה, היא נמצאת איתי כל היום באורווה, צריך לשמור על הכושר שלה, על אימונים שוטפים. היא חיה מחוץ לבית, יש תמיד מקום יבש, גם כשניסינו להכניס אותה הביתה, היא ביקשה החוצה. זה כלב שנמצא בתנועה כל הזמן.
לשם האימונים איתה אני נעזר גם בילדי המושב אשר יודעים מה תפקידה ביחידת החילוץ; עבור שני הצדדים, הילדים והכלב, זה משחק.
“את הכלבה הקודמת אילפתי בעזרת הילד הפרטי שלי. היום כשבני הקטן הוא בן 14 אני נעזר בילדים שבאים לשחק אתה, כי מאוד מאד חשוב לחשוף אותה לכל מיני סוגי אוכלוסייה. דבר חשוב נוסף לגבי הכלבים לאיתור, הם סורקים תאי שטח ואין צורך לתת לכלב שום חפץ של הנעדר.”
היא גם מיועדת לצרכי חילוץ מהריסות?
“בשנים האחרונות התחילו להתאמן כאן על חילוץ מהריסות, לכלבה זו שני מתארים של שטח – האחד הוא חילוץ משטחים פתוחים, השני הוא חילוץ מהריסות.
“כשיש הרס סביב, מסוכן להעלות על זה אדם, לכן מעלים כלבים והם יודעים להבדיל ואף לסמן עבורנו בין מישהו שחי ויש להוציא אותו כמה שיותר מהר, לבין מישהו שאינו עוד בין החיים.
“בסך הכל, כל מה שאני עושה הוא לדעת לנצל את תכונות הכלב בצורה מקצועית, כל כלב יידע להגיב ולשנות התנהגותו כאשר יש אדם בין השיחים. כל בעל כלב יודע לזהות תגובות משתנות של כלבו, את התכונה הזאת אני ממנף בצורה מקצועית ורק יודע לקרוא את הכלב טוב יותר. במקום זה באמת נבחן האדם, הנוהג של הכלב, שיודע לקרוא אותו.
“החכמה היא לא להגיד שמשהו לא בסדר אלא לנסות לומר מה לא בסדר, אני מתעל את זה לגבי האדם”.
