בימים אלה יוצא לדרך שלב ראשון בתוכנית ראשי אשכול הגליל המזרחי לטיפול בבעלי צרכים מיוחדים. בשלב זה הוקמו שני מרכזי תעסוקה אזוריים, האחד בצח”ר והשני במסעדה. הזכיין החיצוני שזכה במכרז להקמת מרכזי התעסוקה היא עמותת “כוכב הצפון”
יותר מכל דבר אחר, אימהות רוצות שהילדים יתחילו כבר ללכת. קודם על שתיים, אחר כך לכתה א’, לצבא, ללימודי תואר, לעבודה, לחופה. שילכו מן הבית ושלא יעצרו לרגע.
אבל בן*, הצעיר בילדיה של נאוה, אם חד הורית מהגולן, עצר בגיל 30. הוא החל להתכנס בתוך עצמו ולספר לעצמו מציאות הזויה; לאחר שאובחן כחולה נפש, הוא אושפז לשנה ועם שחרורו מבית החולים הוא נשלח הביתה עם תרופות.
“במהלך השנה בבית הוא רק ישן כל היום ובשאר הזמן פשוט בכה המון,” היא מספרת, “הוא הרגיש חסר תועלת וערך. אני הייתי הצינור שלו לעולם, הוא לא קנה לעצמו דבר. אם הוא רצה פיצה או המבורגר, אני הייתי צריכה לעשות זאת עבורו, זה הרג אותי. ומצד שני אני נאכלת בתוך תוכי, רוצה לרצות אותו, לא יודעת אם אני עושה טוב, ונשברת.
“היה לי מאוד קשה; בעבודה כבר רצו לפטר אותי, כעסו שאני מפוזרת, מדוכאת, כמה זמן נוכל עוד להתחשב בך? אנחנו לא משרד הרווחה, אנחנו רוצים כאן עבודה, יש לנו רצון טוב אך לכל דבר יש גבול.
“בהתחלה את לא מודעת למה שקורה לך במצב כזה; שבנך החולה נמצא בבית ותלוי רק בך. עד שאת מתעוררת וחושבת מה קרה, עבר כבר המון זמן ואת מגלה שאת לא עושה עוד כלום עם עצמך, לא הולכת לחברות, לא נוסעת, לא יוצאת וזה מאוד משפיע.
“אבל אלוהים נותן לי כוחות מלמעלה. לאחר שנה בבית לקחתי אותו לוועדת שיקום. הם הציעו להוציא אותו לדיור מוגן אך הוא סירב, פחד שאעיף אותו מהבית.
הוא כן הסכים להיענות להצעתה של איילת אורן להצטרף לעבודה ולשיקום במרכז ההכשרה והתעסוקה החדש שהוקם לפני כחודשיים בצח”ר.
אודה על האמת – כשהגענו לשם די נרתענו – יש שם מוגבלים, ואין הפרדות בין חולי נפש, אוטיסטים, לוקים בתסמונת דאון, פגועים קשה. חשתי כי רגשי אשמה מלווים אותי: האם אני עושה טוב עם המקום הזה? אולי היה צריך לפנות למקום טוב יותר?
לאחר חודש וחצי שהוא שם אני יכולה לומר שהצלחתי למצוא לו סוף סוף לא רק מסגרת לעבודה, אלא פשוט חממה, עם מטפלים שאני מעריצה, הרי לטפל באנשים כאלה זה לא קל, יישר כוח לכולם. היום כל מי שפוגש את בן אומר שהוא פשוט נראה אחרת, מעודד ומחזק ומוסיף – כל הכבוד. ובן שואל בתמימות: מדוע כל הכבוד? ואני עונה לו: ברגע שאתה קם מהמיטה ועסוק – כל הכבוד לך. אדם שישן כל היום הוא חסר ערך. אימא, הוא אומר לי, אני משתדל, אני עובד על עצמי.
ואני חוזרת ואומרת לעצמי לקבל את המוגבלות של בן, לקבל את המציאות ולומר: תודה לאל שהוא בכלל קם, תודה לאל שהוא יוצא מן הבית”.
* שמות האם ובנה בדויים ושמורים במערכת
תשובה ליותר מ-2000 בעלי צרכים מיוחדים בגיל העבודה
מיפוי שנערך במסגרת אשכול גליל מזרחי העלה, כי במרחב המונה 17 רשויות אזוריות ומקומיות נמצאים למעלה מ-2000 בעלי צרכים מיוחדים בגילאי העבודה, למעלה ממחציתם ספונים שנים ארוכות בביתם; לחלקם אין די מסגרות תעסוקה, חלקם מפחדים לצאת לשוק העבודה.
המיפוי המיוחד הזה נערך לאחר שמנהלות מחלקות הרווחה, יחד עם ראשי הרשויות המקומיות חברו לפיקוח המחוזי, במטרה לתת מענה לצרכיהן של אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים באמצעות שירותים מתאימים שיפותחו באזור.
ראשי אשכול הגליל המזרחי החליטו לראות את הטיפול בבעלי צרכים מיוחדים כאחד מהיעדים המרכזיים שלהם ובימים אלה יוצאים לשלב הביצועי הראשון, בהובלת בני בן מובחר, ראש המועצה האזורית מבואות חרמון ויו”ר ועדת צרכים מיוחדים באשכול.
בשלב הראשון הוקמו שני מרכזי תעסוקה אזוריים, האחד בצח”ר והשני במסעדה; במקביל נערכים להקמת מרכז ענק לתעסוקה ופנאי לאנשים עם מוגבלויות במבואות החרמון.
הזכיין החיצוני שזכה במכרז להקמת מרכזי התעסוקה היא עמותת “כוכב הצפון”, אשר פועלת בגליל המערבי מזה כ-18 שנה, ונותנת שירותים ל-600 משתתפים ב-12 מסגרותיה שהן רב-נכותיות.
מרכז הכשרה ייחודי לגליל המזרחי
איילת אורן, רכזת הפרויקטים של עמותת “כוכב הצפון” בגליל המזרחי, מרחיבה ואומרת כי עם קבלת ההחלטה הקימה העמותה את המרכז מקדם-התעסוקה באזור התעשיה צח”ר בצמוד למפעל “סולרום” שהינו קבלן משנה להרכבות בתחום האלקטרוניקה.
אורן: “מה שמעניין במרכז כאן הוא השותפות עם מפעל תעשייתי לכל דבר, שמרכיב ואורז בכל סגנון תעשייתי, עבודה שהיא קרקע לתרגול תעסוקתי. מרכזים מסוג זה כבר הוקמו באזורים אחרים, אך כאן, לראשונה, מרכז ההכשרה צמוד למפעל, מקבל ממנו תעסוקות, הכשרה וליווי בידע מקצועי תעשייתי ואף מאפשר תכניות קידום שבהם האדם משתלב במפעל לכל דבר בתקופת ההכשרה.
“המרכז מיועד לאנשים צעירים עם נכות או מגבלה נפשית, פיזית, שכלית ונכות של משרד הביטחון, שמחפשים עבודה וזקוקים להכשרה על מנת להשתלב בתעסוקות בשוק החופשי. משך ההכשרה משתנה לפי הצורך, המשתלמים מגיעים עם הסעות באחריות הרשויות, מקצרין, חצור, קרית שמונה, צפת, ורשויות נוספות.”
מה קורה עם הגעתם למפעל בבוקר?
“במפעל מחכה לבואם צוות של אנשים מטעם העמותה, בהם עובדים סוציאליים, מורה למחשבים ומדריכי שיקום, כמו גם נציגי המפעל, שמלווים את המשתתפים בתקופת ההכשרה. לכל עובד מותווית תכנית אישית שתסייע לו בקבלת ההכשרה המתאימה וביציאה לתעסוקות.
“יום העבודה נפתח בשעה שמונה, נמשך עד שעה שתיים וחצי, עם הפסקות לארוחות. מגוון התעסוקות כולל תעסוקה מפעלית של ‘סולרום’, תעסוקה של הרכבת מכשור רפואי ועיסוק באמנויות, שכן העמותה מאמינה באמנויות ומלאכות יד בתחום היצירה בעץ, בטקסטיל ובקרמיקה.
“יחד עם ההכשרה, אפשר גם להישאר במרכז לתקופה ארוכה. אנחנו מלווים את מי שיצא מכאן לשוק הפתוח במציאת העבודה, במהלכה ובמידה וחל שינוי במצב, אנחנו מזמינים אותו לשוב אלינו, להתארגן מחדש ולנסות לצאת שוב לתעסוקה מחוץ למרכז שלנו. כך נוצרת מעין רשת בטחון – כאשר האדם נמצא עמנו בקשר לאורך זמן, זוכה לליווי צמוד ויש לו תמיד לאן לחזור.”
בכמה אנשים מדובר?
“כרגע אנחנו בתקופת הרצה, התחלנו לפני חודש וחצי עם עשרה משתתפים, היום יש 25 והמקום מתאים לכ-60 משתתפים בעת ובעונה אחת. במקביל, יכול מספר דומה של אנשים לעבור הכשרה במפעל עצמו ויש מי שיעדיף זאת על פני המרכז המוגן שלנו, הכל תלוי באדם עצמו.”
ושכר?
“בתקופת ההכשרה השכר אינו באמצעות תלוש, אלא מעין גמול עבודה. עם התקדמות בתכנית ההכשרה יעלה גמול השכר ולאחריו יעבור המשתלם לתעסוקה נתמכת בשוק הפתוח ויקבל שכר לפי חוקי משרד הכלכלה.
“כדאי להוסיף, כי פתחנו בתוך המרכז בצח”ר יחידה לאזרחים ותיקים עם מוגבלות שכלית, שכוללת ליווי אישי, קורסים והעשרות כמו מוסיקה ומחשבים, במתכונת דומה למסגרת יום הקיימת בבית ותיקי הגליל.”
מרכז דובר ערבית במסעדה
נצפין למרכז במסעדה?
אורן: “בנוסף הוקם במסעדה, במסגרת אשכול גליל מזרחי ובשותפות המועצות המקומיות, מרכז תמיכה וליווי לאנשים עם מוגבלות שכלית בינונית ועמוקה, אשר נותן שירות אזורי לתושבי המועצות המקומיות הדרוזיות בגולן.
“המרכז דובר ערבית, אנשי הצוות באים מהמועצות המעורבות ומחוץ לאזור ובהם מדריכים, עובדת סוציאלית, מרפאה בעיסוק ופיזיותרפיסט. המרכז מעניק למשתתפים עיסוק יומיומי ופועל משעה שמונה ועד שתיים, עם אפשרות להרחיב את השעות בהמשך. המגיעים למרכז מקבלים טיפולים פיזיים, טיולים וחוגי העשרה והם עובדים בתעסוקות במפעלים באזור.
“פיתוח השירות קרוב לביתם נותן מענה לצרכי התרבות שלהם ומאפשר למקרים מורכבים רבים לצאת מהבית לראשונה לאחר שנים רבות. בני המשפחה שעד כה עסקו רק בטיפול בהם יכולים סוף סוף לפנות לעיסוקים נוספים. קיום המרכז משפיע כך הן על האדם עצמו והן על בני משפחתו.”
כיצד מגיב האזור על המרכזים החדשים שהוקמו בו?
“אנחנו מקבלים משוב מאוד חיובי מהמשפחות שמודות על האפשרות לקבל שירות כזה קרוב לבית ולזכות בתעסוקה שלא הייתה קיימת עד כה. השטח נותן לנו דחיפה קדימה – להמשיך לפתח את השירותים האלה שהצורך שלהם מאוד אמתי ובוער.
“לכן אנחנו מזמינים מעסיקים מהגולן והעמקים להצטרף למיזמים התעסוקתיים בשתי דרכים מרכזיות: האחת – לעבוד אתנו ולשלוח למרכזים שלנו תעסוקות כגון הרכבות, הלחמות ואריזות והעבודה תתבצע באיכות גבוהה. הדרך השנייה היא לקבל משתתפים שסיימו את תקופת ההכשרה – במפעלי האזור, הן במפעלי תעשייה, ברשתות שיווק, בבתי קפה, בגני ילדים ואנחנו נלווה את התהליך מרגע הריאיון וההיכרות, לימוד העבודה ועד להשתלבות מלאה בתוך המפעל והעסק. כמו כן נסייע למעסיק לקבל הטבות ממשרד הכלכלה לטובת השילוב הזה.
אפשר לומר על המרכז שלנו שהוא משנה חיים ממש, זו המטרה שלנו, ויש לנו משתלמים שכבר השתלבו בהצלחה בעבודה”.
אלי מלכה: חברה טובה משלבת באהבה וברגישות
אלי מלכה, ראש מועצה אזורית גולן ויו”ר פורום ראשי רשויות גליל מזרחי: “נושא המענים לבעלי צרכים מיוחדים נמצא על סדר היום של ראשי הרשויות בגליל המזרחי ובגולן שפועלים יחד בשיתוף פעולה, בתכנית מקיפה שאת ניצני פירותיה אנו רואים במפעל המוגן בצח”ר, אשר משלב בעלי צרכים מיוחדים בתעסוקה. חברה טובה דואגת לשלב באהבה וברגישות את בעלי הצרכים המיוחדים ובעלי המוגבלויות כשווים בקהילה, בחברה ובתעסוקה ולספק את הסיוע והתמיכה למשפחותיהם. אלה הערכים שעומדים לנגד עינינו בתכניות האזוריות להקמת מסגרות טיפול ולפיתוח שירותים עבור בעלי הצרכים המיוחדים.”
הבייבי של בני בן מובחר
בני בן מובחר, ראש המועצה האזורית מבואות חרמון ויו”ר הועדה לאוכלוסיות מיוחדות באשכול גליל מזרחי, אומר עם פתיחת המרכז כי “זו בשורה של חלום שהתגשם לאחר שנים רבות, בהן חיכינו לראות איך אנחנו גורמים לאנשים לעבור מישיבה בבית או שהות במוסד, למצוא את עצמם בסוג של מעגל עבודה, של כבוד. מה שקורה כאן הוא למעלה מחלום שמתגשם, אנשים באים לכאן מידי בוקר, לאחר שיותר מעשור ישבו בבית; יוצאים לעבודה ומקבלים תלוש שכר. בזכות שיתוף הפעולה של 17 ראשי הרשויות מהגליל והגולן אנחנו מצליחים להרים פרויקט בסדר גודל כזה.
“אנחנו נדאג להביא עוד קווי יצור והרחבה לגליל כדי שאפשר יהיה להשיג מסלולים למספר גדול יותר של בעלי צרכים ומוגבלויות. מזה כמה עשורים כבר יוצרת עבורם המועצה האזורית מבואות חרמון בית חם, אוהב, מחבק ועוטף; יתכן שיש אולי אבות שהיו מקנאים בחיבוק העוטף שאנחנו נותנים לילדים כאן, אשר אותם אנחנו מקבלים מגיל שש עד 21 לבית הספר ‘שחפים’.
“אנחנו כרגע בהתחלה של הקמת מארג בו נוכל לארח אנשים עם מוגבלויות, שגם יצרו כאן בתחום האמנויות, גם יעבדו בזה כתעסוקה ואף יוכלו למכור את התוצר.”
אתה מדבר על המיזמים האלה כמו על בייבי פרטי שלך?
“כראש רשות אני עוסק בזה שנים רבות, זה בעדיפות גבוהה, ואני גאה להוביל את כל הטיפול בבעלי צרכים מיוחדים כבר שני עשורים. כן, אנחנו ממותגים כמי שמטפלים בבעלי צרכים מיוחדים ומוגבלויות. כרגע יש לי מגיל 6 עד זקנה, ואליו נוספו גם המבוגרים עד גילאי 120”.
יצוין כי במתחם המועצה האזורית מבואות חרמון פועלים בתי ספר של החינוך המיוחד, המרכז ההידרותרפי וחורשה טיפולית.
- בית הספר השיקומי “שחפים” לחינוך מיוחד, הוא בית ספר על אזורי המיועד לתלמידים בעלי פיגור בינוני, קשה וסעודי בקשת גילאים רחבה.
- בית הספר “עגורים”, בית ספר על אזורי לעיצוב התנהגות, עבור תלמידי כתות ז’-י”ב, פיתח מודל ייחודי לקליטה וקידום תלמידים שלא הצליחו להשתלב במסגרות הרגילות.
- בתחום המועצה פועל גם מרכז טיפולי לאוכלוסיות מיוחדות, אשר הוקם ביוזמת בן מובחר והוא יחיד מסוגו בגליל המזרחי, במרכז בריכה גדולה ובריכה שיקומית.
בשנת 2012 הוענק לבן-מובחר אות יקיר קרן שלם, על העשייה הרבה, על מדיניותו ופועלו לפיתוח שירותים לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית ועל שילוב וקבלה של האוכלוסייה המיוחדת בקהילה.
