לא פשוט לדייק את מקורו של חג חנוכה. יותר מכך, יש שיגידו שזהו החג הוותיק ביותר הידוע למין האנושי, חג שנקבע ונחגג כבר על ידי האדם הראשון. אז מהי מהותו של חנוכה? לספר את סיפור
בעוד מספר ימים, יתכנסו בית ישראל לחגוג את חג החנוכה. חנוכיות, סביבונים, סופגניות, פסטיבלים, מופעי בידור, לביבות ושירים רבים. אך כאשר נדרשים אנו לדייק את מהותו ומקורו של חג החנוכה, נתקלים אנו במספר נרטיבים שונים המלווים חג זה. יש שיגידו שחג זה הוא זיכרון לנס, נס אלוהי שהתקיים בבית המקדש, כאשר פך שמן קטן שנמצא בבית המקדש והיה אמור לספק אור ליום אחד, הספיק לשמונה ימים. גישה מסורתית זו מופיעה בתשובה לשאלת מהותו של חג חנוכה, בתלמוד הבבלי, במסכת שבת.
״..נֵס לֹא קָרָה לָנוּ –
פַּךְ שֶׁמֶן לֹא מָצָאנוּ.
בַּסֶּלַע חָצַבְנוּ עַד דָּם
וַיְּהִי אוֹר!״
(מילים: אהרון זאב, 1932, לחן: מרדכי זעירא)
גישה אחרת תטען שמהות החג היא הניצחון הצבאי הגדול של החשמונאים אל מול גזרות אנטיוכוס, אי שם בשנת 160 לפני הספירה, ניצחון המאופיין בכוחם של מעטים מול רבים. ניצחון זה, יילקח שנים רבות מאוחר יותר, כהשראה לחזון הציוני ולכוחו של העם לחיות ולהקים מדינה וגם על אחריותו של האדם לחייו ולקידומו כקונטרה להסתמכות הדתית על הנס. גישה זו מאופיינת בשיר החנוכה הידוע: “אנו נושאים לפידים”.
גישה נוספת תטען שחנוכה הוא זכר לכך שבזמן הגזרות היווניות, כשעם ישראל לא יכול היה לקיים את החגים כהלכתם, באחת השנים, חגגו את חג סוכות ושמיני עצרת, כחודש וחצי לאחר זמנם – בתאריך של חג חנוכה. מאותה שנה, קבעו חכמים את שמונת הימים של סוכות ושמיני עצרת, כחג לדורות, בכסלו.
ואיפה הסיפור שלנו?
“תנו רבנן: לפי שראה אדם הראשון יום שמתמעט והולך, אמר: אוי לי, שמא בשביל שסרחתי, עולם חשוך בעדי וחוזר לתוהו ובוהו, וזו היא מיתה שנקנסה עליי מן השמים. עמד וישב ח’ ימים בתענית ובתפלה. כיוון שראה תקופת טבת וראה יום שמאריך והולך, אמר: מנהגו של עולם הוא, הלך ועשה שמונה ימים טובים. לשנה האחרת עשאן לאלו ולאלו ימים טובים. הוא קבעם לשם שמים והם קבעום לשם עבודת כוכבים”.
המקור הקדום ביותר לחג חנוכה, מופיע בתלמוד הבבלי, במסכת עבודה זרה. על פי סיפור זה, בשנתו הראשונה של העולם, חווה האדם הראשון לראשונה את כניסתו של החורף. על פי הסיפור, ראה האדם הראשון שהיום מתקצר והולך וחשב, שהעולם מתקרב אל חורבן. בעקבות כך, קבע שמונה ימים של צום ותענית. כאשר הגיע לימי טבת, ראה שהיום חוזר להתארך ושמח שמחה גדולה. לימים, קבע את שמונת ימי האבל, לימי שמחה. משמעות חדשה לחג האור- חנוכה.
אז מדוע אנו חוגגים את חג החנוכה?
זמן, מנהג, שיר, טקסט, מקור – כל אלה מהווים רכיבי זהות של קהילה ועם. החג, הוא כלי מחבר, מוקד מובהק של זמן, המשפיע על כל פרטי העם בכל העולם, כל אחד על פי תפיסתו. אך מהותו של החג אינה קשוחה, היא קרקע לספר סיפורים, לשאול, לדייק מהויות ההופכות את אותם הימים, לדינמיים, לבעלי משמעות ורלוונטיים תמיד.
אחריותו של כל דור היא ליצוק משמעויות חדשות לאותו החג, אשר תאריכו וזמנו קבועים. משמעויות אלו מהוות פרק חדש בסיפור שלנו כפרטים, כקהילה, כעם ובדורנו, גם כמדינה. ניתן להרהר ולערער על מהויות עבר, ניתן לקיים שיח על משמעיות חדשות. זוהי מחויבותנו, לשמר את מסורת העבר, אך לשאול עליה, להיות מסוגלים לכתוב יחד טקסט חדש, המכונן את הסיפור היהודי ומחבר אותו לסיפורנו היום.
סיפורו של חנוכה הוא סיפורו של עם. ראינו פרקים שונים שנכתבו על חג זה, סיבות ומהויות שהצטרפו למסכת אחת, לסיפור מכונן אחד השזור מהאדם הראשון, דרך נס פך השמן, ניצחון המכבים שהיוו השראה לניצחון היהודי בהקמת המדינה. ראוי שנשאל, מהו הפרק החדש שאנו מעוניינים לכתוב כיום? כיצד אנו ממשיכים את מסורת הסיפור לדורות הבאים? אילו ערכים ותפיסת עולם, נצליח לדייק ולאפיין כמהותו של חנוכה כיום בדורנו?
