בימים אלה הופכת מג’דל שמס להיות היישוב הערבי הראשון בעולם שתושביו מפרידים פסולת במקור. לאחר סבב הסברה שנערך במקום, התקיים בשבוע שעבר אירוע פתיחה חגיגי למיזם בהשתתפות מאות תושבים, כשהחזון הוא פשוט: אפס פסולת
מתאים למג’דל שמס להיות הכפר הערבי הראשון בעולם שתושביו מפרידים פסולת במקור. הנופים ומיזמי התיירות המובילים, הנהגה צעירה ונחושה, ההשכלה הגבוהה שנושבת באוויר יחד עם יזמות עסקית מרתקת – רק מתבקש שהיישוב הגדול בגולן, 11,000 תושבים, ייטול מנהיגות גם בתחום זה בין דוברי הערבית.
הפרויקטור אשר מיישם את מיזם הפרדת הפסולת ומנהל אותו הינו חברת “New Home ניו הום – בנייה באנרגיה חדשה בע”מ”, אשר מלווה את מועצת מג’דל שמס מאז ההחלטה להיכנס לתחום זה כבר בשנת 2008. אחרי הכנה מאומצת של כחצי שנה, ניתן השבוע אות הזינוק ליישום, עם תחילת חלוקת האביזרים הדרושים ליישום בין בתי האב במג’דל שמס.
בעלי חברת “ניו הום” שמשרדיה בקצרין ובהררית הם בני הזוג מיכאל בירווירט וניצן חלמיש, “הגענו לקצרין מהמושבה קדימה, אנחנו מתגוררים בקצרין כמעין חניה לתקופה קצובה, התאהבנו בעיר הגולן”, אומר מיכאל בצחוק, “אולי אל תכתבי…?”
חברת “ניו הום” הינה חלוצת ייבוא הקומפוסטרים לישראל והתחילה בכך כבר לפני 23 שנים; המועצה האזורית גולן רכשה ממנה את התרמו-קומפוסטרים שנמצאים היום בשימוש תושביה, אשר משמשים להפרדת פסולת על מנת למחזרה באופן וולונטרי.
שותף נוסף בחברה הוא אמיר חלמיש, אחיה של ניצן, ממקימי היישובים הררית וקיבוץ יחד, החלום של השלושה הוא הקמת מפעל באזור לייצור בתים חוסכי אנרגיה, אותם מייבאים עדיין השותפים מגרמניה. את כל פתרונות הפסולת המופקת בבתים הללו, כולל “מים שחורים”, מספקת חברת “ניו הום”.
“עד כה מכרנו אלפי קומפוסטרים לפרטיים ולרשויות, מהערבה התיכונה ועד לגולן,” אומר מיכאל בירווירט, אשר נמצא היום בעיצומו של המיזם המשותף עם הנהגת מג’דל שמס.
“יחד עם עבודה של אחרים בתחום הגענו לחוק ‘הפרדת פסולת במקור’, כאשר המדינה מאפשרת למועצות ולעיריות להצטרף לחוק בתוך חמש שנים.
“אנחנו מקדמים את יישום החוק כבר כחמש שנים עם מג’דל שמס בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה, אשר מסבסד את ההצטיידות לרשויות המעוניינות.
התחייבות המדינה לסבסד את המיזם במג’דל שמס התקבלה באיחור רב ועם קבלתה בספטמבר 2012, התחלנו בעבודה.
“ראשית, חילקנו את הכפר בן 2100 בתי האב לשניים, החלק המערבי-דרומי נכנס ראשון למיזם, המזרחי-צפוני יצטרף בדצמבר. גייסנו כ-40 סטודנטיות וסטודנטים מקומיים להסברה, כפעילים למען הסביבה והקהילה, וכתמורה מעניקה להם המועצה המקומית מלגת לימודים. ניצן אשתי הדריכה את המתנדבים להסברה על החשיבות של המיזם ליישוב ולמדינה והם יצאו לדרך, מצוידים בעלוני הסברה שהפקנו לשם כך.
“נושא רישום בתי האב לא היה פשוט אך התגברנו. כאנקדוטה אפשר לספר כי במג’דל שמס אין כתובות ולכן עבדנו לפי ‘רשימות של חתונות’. כל אדם שמתחתן מזמין לחתונה בדרך כלל את הכפר כולו, על פי רשימות, בהם מצוינים שם משפחה, שם אב המשפחה ושם אביו, והן מעודכנות יותר מאשר רשימות משרד הפנים. בעזרתם הנלהבת ביותר של הסטודנטים, הסתיימה כל ההסברה בתוך שבועיים. סבב הסברה נוסף יצא לדרכו לאחר אירוע הפתיחה החגיגי שהתקיים ב-13 באוקטובר. בסבב זה חולק הציוד שכלל פח-שיש, מגנטים ודף הסבר מטעם ראש המועצה דולאן אבו-סאלח.”
מה כולל תהליך ההפרדה, כיצד הוא מתבצע?
“האביזר הראשון הוא ‘פח-שיש’ המונח במטבח הבית, אשר נרכש מחב’ אגרולן, בבעלות יהודה גליקמן מנוב. השלב השני, אשר חולק השבוע לתושבים הוא ‘הפח החום’, אליו נאספת הפסולת האורגנית. להפרדה במקור נדרש גם פתרון קצה שהינו אתר מיון. מועצת מג’דל שמס מנהלת כעת משא ומתן עם מועצת מסעדה במטרה להשתמש באתר הביניים הקיים בתחומה כאתר לקליטת הפסולת ומיונה. החזון שלנו הוא להקים אתר מיון אזורי בצפון הגולן כפתרון קצה לקליטת הפסולת של כל תושבי צפון הגולן, תושבי הכפרים הדרוזים, המועצה האזורית גולן ואולי גם קצרין.
“אפשר לציין, כי למועצה האזורית גולן יש פתרון קצה לפסולת האורגנית ופרש בעלי חיים במתקן ביו-גז הממוקם ליד מיצר, אך עלות ההובלה מצפון הגולן גבוהה מדי, לכן ליישובים צפונה מאורטל חולקו קומפוסטרים, שלנו ושל חברת אגרולן. ימים יגידו אם הפתרון עובד או לא.”
כיצד התרשמת מהאירוע החגיגי שערכתם לכניסה למיזם?
“למרות שהוא התקיים בתקופת השיא של קטיף התפוחים, היתה התעניינות מאוד גבוהה, הגיעו מאות אנשים עם ילדיהם, הילדים העלו הצגות שהכינו על נושא הכנת האוכל בבתים, הוקרנו סרטונים על החשיבות של הירוק בעולם. הסטודנטים הקימו בהדרכתנו דוכנים מוצלחים מאד, המדגימים מהי הפרדה. ראש המועצה דולן אבו-סאלח נשא דברים בשבח התכנית, כמו גם חאלד אבו סאלח, מנהל מחלקת חינוך ואיכות הסביבה, אשר רואה חשיבות עצומה לנושא ומנהיגים נוספים.”
מה המניע של אנשי מג’דל שמס להתלהב עד כדי כך מהנושא, ההתגייסות של הקהילה לטובתו, כולל מערכת החינוך?
“קודם כל תושבי מג’דל שמס אוהבים וגאים ביישוב שלהם. ניקיון וחזות העיר מאוד חשובים לכל תושב. עד כדי כך שכל משפחה שוטפת פעם בשבוע את פח האשפה שלה שעומד ברחוב, במים וסבון מבפנים ומבחוץ. דבר שטרם ראיתי בשום מקום אחר. יחד עם זאת, הצלחת הפרויקט תחסוך כסף רב לרשות וצפוי שגם מועצות שכנות יצטרפו.
כרגע המועצות הדרוזיות מפנות אשפה לאתר ‘תאנים’ בחצור, בעלות גבוהה ביותר. כל טון אשפה שמפונה לאתר תאנים ליד חצור או לכל אתר הטמנה אחר, עולה למג’דל כפול ואף יותר מאשר למועצות האחרות בגולן. זאת, עקב החוזים הקיימים לפינוי האשפה ועקב המיקום המרוחק והטופוגרפיה המאתגרת של הכפר.
“המועצה המקומית מג’דל שמס מוציאה כרגע משאבי עתק על סילוק הפסולת, אם נוכל לחסוך רק אחוז מסוים, המשאבים האלה יתפנו להשקעה בחינוך, שיפור תשתיות או כל דבר אחר לטובת התושב.
“לגבי מערכת החינוך, אנחנו רוצים לפתח תוכנית חינוכית בנושא הפרדת פסולת ומיונה בבית התושב, וזאת ב-20 הגנים, בשתי החטיבות היסודיות, בחטיבת הביניים ובתיכון.
המשרד להגנת הסביבה ומשרד החינוך הפיקו תכניות לימודים בנושא, אנחנו מקווים ללוות את המועצה לפי התכנית מהגן ועד לתיכון וגם לבצע במסגרות אלה פרויקטים לחקר הנושא.”
מה דורש אם כן התהליך מכל משפחה?
“הפרדת פסולת במקור מתחלקת לשני זרמים: הראשון הוא פסולת רטובה, אורגנית שמושלכת לפח החום; הזרם השני, היבש, הוא כל השאר והוא מושלך לפח הירוק.
אנחנו מבקשים מהתושב, ברגע שהפסולת עוברת בידיו, להחליט: רטוב לכאן ויבש לכאן.
תכולת הפחים החומים נאספת ומועברת לאתר המיון לייצור קומפוסט; החזון שלנו הוא הפקתו בשיטת הקומפוסטציה המואצת שהופכת פסולת אורגנית תוך שלושה ימים בלבד לקומפוסט. אני מניח שאנחנו נייצר בשנה 1,500 קוב קומפוסט, כמות מכובדת שתעמוד לרשות המגדלים במטעים, חופשי לכל המעוניין.”
מה עושים לגבי הפסולת היבשה?
“יחד עם חוק הפרדת הפסולת יצא גם חוק האריזות, אותן קולט תאגיד תמי”ר, אשר מחויב לקלוט מהמועצה שמתחברת אליו את הפסולת הממיונת לפי זרמים – פלסטיק, ניר, קרטון, זכוכית וכו’. החזון המשותף שלנו ושל המועצה הוא אפס פסולת, צמצום עד כמה שאפשר של הפסולת שלא ניתנת למיחזור ואשר אותה כן צריך להעביר להטמנה באתרים המיועדים לכך.
המועצה האזורית גולן כבר רישתה את כל יישוביה בפתרונות ירוקים לפסולת, התהליך מתקבל בהתלהבות ברשות דרוזית, מה יהיה עם קצרין?
“בתחילת השבוע קיבלנו הזמנת עבודה לתכנון המערך החדש של קצרין ובחודשיים הקרובים. עלינו לייצר תכנית שתשביע את רצון התושבים והמועצה ותשפר את מערך האיסוף הקיים בקצרין.
אפשר להוסיף, כי היחידה הסביבתית גולן בראשות דדי גופר, המשותפת לכל המועצות בגולן, תומכת ועוזרת, ומלווה ונמצאת כשצריך. גופר עצמו היה באירוע ומסייע לנו בכל דרך”.
