בחמש השנים הבאות צפויות להיקלט 750 משפחות לנחלות חקלאיות ביישובי הגולן, 90 מתוכן כבר נקלטו השנה. פרויקט הנחלות מקדם קליטה לאגודות החקלאיות, הגדלת נחלות קיימות, הגדלת הקצאת מים לחקלאות, מענקים ליוזמות חקלאיות, ועוד
אלי מלכה, ראש המועצה: “השילוב של ניסיון עתיר שנים של החקלאים הוותיקים עם חדשנות טכנולוגית, יוזמה והרצון לפרוץ דרך של החקלאים הצעירים, יכול ליצור פיתוח של חקלאות חדשנית ואיכותית שמקדמת בריאות ורפואה. ככל שנפעל לפיתוח התוצרת החקלאית עד שלב האריזה והשיווק כך נצליח יותר”
במועדון הקטן ביישוב מיצר התכנסו בשבוע שעבר משפחות צעירות שנקלטו לנחלות חקלאיות, משפחות חלוציות במלוא מובן המילה, לצד המייסדים, ותיקי היישוב. מחמם את הלב לראות מועדון מלא בחבר’ה צעירים חובקים תינוקות, יושבים לצד הוותיקים וחולמים ביחד התיישבות וחקלאות. סיבת ההתכנסות הייתה מפגש עם שר החקלאות, יאיר שמיר, שרגע לפני סיום תפקידו בממשלה הנוכחית, נענה להזמנת ראש המועצה, אלי מלכה והגיע ליום סיור בגולן, כדי לראות כיצד מתממשת תכנית הקליטה לנחלות ופיתוח החקלאות בגולן.
השנה נקלטו למעלה מ-90 משפחות חדשות לנחלות חקלאיות ביישובים אודם, אורטל, אלוני הבשן, אלרום, כנף, מיצר, נאות גולן, נווה אטיב, נטור, עין זיוון ועוג וזו רק ההתחלה. על פי התכנית, במהלך חמש השנים הבאות ייקלטו בכל שנה כ-150 משפחות לנחלות ובסה”כ 750 משפחות. תכנית זו משליכה על כל תחומי החיים בגולן. יש לה היבטים דמוגרפיים מובהקים, היבטים חברתיים והיבטים כלכליים. החקלאות מהווה מקור פרנסה מוביל בגולן עם ערך יצור חקלאי של 1.3 מיליארד ש”ח בשנה. הצטרפותן של 750 נחלות חקלאיות חדשות בחמש השנים הבאות תעצים את המרכיב הכלכלי של הענף.
ביישוב מיצר, שעובר בימים אלה שינוי סיווג מקיבוץ למושב עובדים, נקלטו כבר 15 משפחות לנחלות. יניב מיליגר, רכז צעירים במועצה, הגיע עם משפחתו לפני שנה ושמונה חודשים למיצר מיסוד המעלה, “במיצר יש רעיון שמאחד סביבו שלושה צירים: חקלאי, קהילתי וחינוכי. במשולש הזה הבנו שאנחנו רוצים למצוא את האמצע: לנהל חיי קהילה שמבוססים על חקלאות והחינוך הוא אלמנט מרכזי בעניין הזה. המשפחות נקלטו לקרוואנים לתקופה זמנית של כמה שנים, ולצד העיסוק בהיבטים פורמליים בירוקרטיים כגון תב”ע, פרוגרמה ועוד, יש פעילות ענפה מאוד של בינוי ברמה הארגונית והקהילתית: גיבוש הנהגה מקומית שתהפוך בעתיד לוועד, אורחות ונורמות חיים, אירועי תרבות, יצירת מסורות בחיי קהילה ועוד. חיזוק הרעיון של קבוצת מייסדים ומשפחות חדשות ביחד, זה המאפיין העיקרי של החלוציות – תחושה שכולנו רתומים למשימה אחת”.
ורד שוחט, נקלטה בקיץ למיצר יחד עם בעלה יוסף ובנם הקטן בן חמישה חודשים. “מיצר זה סוג של חלום. אני גדלתי בנוער העובד והתחנכתי במסגרות שמדברות על חלוציות של פעם שרואים בשחור לבן, ובמיצר יש חלוציות שמעודכנת לשנת 2015. לחיות בגולן זו מטרה גדולה מבחינת טבע, בעלי חיים ומרחבים ויש לזה גם את הקשיים. במיצר יש קהילה, שזה המפתח, כי לחיות לבד בגולן זה משהו אחד ולחיות בתוך קהילה ואנשים שחולמים ביחד זו הרפתקה טובה ומיוחדת ולפעמים מורכבת. קשה לי לומר איך אני מדמיינת את המטע או הכרם שלנו, אבל זה חלק מהחלום שקשור גם לפרנסה, ליכולת לעבד אדמה וליהנות מהיבול שלה, מתוך רצון להתחשב בסביבה ולהשתלב אתה. קורה פה משהו מאוד טוב וזה עובד. לא יושבים רגל על רגל ומחכים שזה יקרה. אנשים קמים בבוקר לחלום יישוב וליצור אותו”.
תוכנית הנחלות בגולן מתחילה בראש ובראשונה בקליטה לאגודות החקלאיות. הקליטה היא הבסיס ורק לאחריה ניתן להתקדם גם להקצאות קרקע ומים נוספות לאגודה ולמימוש תקציבי התכנית. על הקליטה אמון אגף פרט וקהילה ובתוכו מחלקת קליטה וצמיחה דמוגרפית והמחלקה לפיתוח קהילתי, אשר משלבות זרועות בעשייה עם היישובים. עמיחי אלבה, ראש אגף פרט וקהילה: “מערך הקליטה בגולן יודע לבנות עם היישובים תהליך כולל מתחילתו ועד סופו על מנת להבטיח את השגת המטרות אשר למענן בחר הישוב בקליטה. מערך זה עבר שדרוג משמעותי בשנתיים האחרונות על-מנת להתאים אותו לקליטה החקלאית בישובים. היסודות קיימים אבל נדרשנו לפתח כלים חדשים בכדי לייצר מסלול קליטה חקלאית מדויק ונכון בכל יישוב ויישוב. במסגרת התהליך הוגדר קהל היעד והאופן בו תתבצע הפניה אליו. בשלב זה נדרשה יצירתיות רבה ופילוח ממוקד. בחלק מהאגודות הצלחנו להביא בוגרי פקולטות לחקלאות, אגרונומים, יזמים חקלאיים ותיירותיים. שיווק כזה מייצר הצלחה לשני הצדדים. האגודה והגולן נהנים מהון אנושי איכותי מאוד שמקדם כלכלה וחקלאות בגולן, וחקלאים צעירים מצליחים לממש את חלומם במלואו – קהילה חמה, איכות חיים וגם יכולת להקים משק, תוך שהם מביאים לידי ביטוי ידע ויכולות אותם רכשו במהלך הלימודים. חשוב לציין כי הגולן הוא המקום היחיד היום בארץ שמעמיד מוצר כזה, בהיקף כה גדול. במקביל לעשייה זו, חיזקה המחלקה לפיתוח קהילתי את עבודתה עם הנהגות הישובים. גם כאן נדרש מיקוד בנושאים שצפו ועלו מהישובים לאור הקליטה החקלאית. סוגיות מגוונות כמו תפקיד הנהגת הישוב בתהליך הקליטה, שיתופי פעולה עם ההנהגה הקהילתית, הכשרות לחקלאים חדשים, חיבור בין חדשים לותיקים, פיתוח הנהגה עתידית ועוד”.
המועצה נערכת למימוש התכנית גם בהיבטים הפיזיים והכלכליים. מדובר בגידול משמעותי באוכלוסייה ביישובים השונים ובגולן כולו במקביל לקליטה להרחבות הקהילתיות, מה שדורש היערכות לפיתוח תשתיות ציבוריות בהתאם לקליטת המשפחות – מבני ציבור ושצ”פים, מוסדות חינוך, גני משחקים ומועדונים. היישובים אשר קלטו משפחות מתחילים לקדם בסיוע המועצה וקק”ל את הכשרת הקרקעות ויישובים נוספים קיבלו הרשאות מקק”ל לטובת הכשרת קרקע בסדר גודל של כ-10 מיליון ש”ח. גוש קרקעות גדול במרכז הגולן נמצא בשלבים אחרונים של אישורים. אביהו מיכאלי, מרכז משק מעלה גמלא: “מעלה גמלא קיבלו במסגרת הגדלת הנחלות 850 דונם והתחילו לבצע הכשרה. עד היום הוכשרו כ-350 דונם, ובקיץ הקרוב יוכשרו יתרת השטחים. התכנית היא לבצע נטיעות בינואר 2016. במסגרת התכנית נקלטו 35 משפחות מתוכן כ-20 כבר בונות את ביתן ביישוב. בשלב ראשון יש הסכמה ללכת להקמת מטע משותף, שינוהל דרך האגודה ובמקביל אנחנו מנסים לפתח ענפים נוספים”.
לצד הכשרת הקרקעות מטפלת המועצה בנושא הגדלת הקצאת המים לחקלאות. רשות המים השלימה את תכנית המים להגדלת מקורות המים לחקלאות ב-20 מיליון קוב בשנה. בתכנית הקמת מאגרים חדשים באזור אלרום, קשת ועמק הבכא והקמת מערכות הובלת מים מהירדן, מהמאגרים ומהכנרת לשטחי חקלאות החדשים תוך שמירה על מחיר מי החקלאות. יגאל חן, יו”ר מי גולן: “כל תכנית המים עברה שיפוט ברשות המים ובעקבות ביקור שר החקלאות התכנית תאושר על ידי ועדת ההיגוי בראשות ממלא מקום מנכ”ל משרד החקלאות. במסגרת תוכנית הנחלות יקבל הגולן תוספת של 20 מיליון קוב מים, שחלקם יבואו מהכנרת, חלקם מקידוחי שמיר ומקולחי הדרוזים. אנחנו מקדמים כרגע את התכניות המפורטות כדי שנוכל לפעול. על פי התכנית, בצפון הגולן נקים ארבעה מאגרים – באזור קיבוץ אלרום שיאפשר איגום של מים בכמות גדולה, מאגר נוסף באזור תעלות חמדה, מאגר חושן באזור קשת שמאפשר שליטה על אזור תל פארס ומאגר נוסף ליד מרום גולן, מאגר בראון. היצע המים בצפון הגולן הוא מקידוחי שמיר והתחברות לבריכות המדגה של קיבוץ דן שיספקו 3 מיליון קוב מדי שנה לצפון ומרכז הגולן. כרגע אנחנו בשלב הכנת תב”ע למאגרים וזה תהליך ארוך של שנתיים כשהראשון בהם יהיה מאגר בראון. בדרום הגולן לא צריך איגום נוסף – שם מחדשים ומחזקים את הקו מהכנרת. בנוסף, מי גולן מתקדמים בצנרת קווי ההולכה לשטחים חקלאיים. אנחנו עובדים בכל החזיתות על פי התכנית”.
התכנית אינה מתבססת רק על חקלאות נטו, אלא מתרחבת גם להגדלת מקורות ההכנסה בגולן מתיירות כפרית, מפעלים ומיזמים הנושקים לחקלאות, תוך סיוע ומענקים להקמת מערכת מפעלי תמך חקלאים. סיוע זה מוגבל לתקופת זמן מימוש התכנית והמועצה מעודדת את היזמים והמפעלים להשתלב ולהגיש בקשות למנהלת ההשקעות במשרד החקלאות. תאגיד בראשית היה בין הראשונים להסתייע במענק. אסף קרת, מנהל תאגיד בראשית: “במסגרת פרויקט הנחלות ולאור התרחבות המטעים שלנו, קבלנו מענק לבניית בית קירור מתקדם שנותן מענה לצרכים העכשוויים והעתידיים של בראשית. העובדה שיש מענקים מקלה על המגדל ומסייעת לבנות מערכות תמך חדשניות ולתת מענה לצמיחה של הענף”.
אורי קלנר, סגן ראש המועצה שמרכז את תוכנית הנחלות: “תכנית זו היא חלון הזדמנויות שנפתח לתקופה מוגבלת בזמן. האחריות של כל גורם, מהאגודות החקלאיות דרך מרכזי המשקים, הנקלטים, היזמים והחקלאים, ללמוד ולהבין כיצד היישוב, האגודה, המשק או המפעל שלו משתלב בתכנית ומנצל את הפלטפורמה המתאימה כדי להתקדם ולהתפתח. התכנית גובשה ותוקצבה לאחר מחשבה רבה והיא מספקת מענה רוחבי כמעט לכל צורך מרמת הנקלט והיזם ועד רמת היישוב. יש לדחוף כל אחד בתחומו למימוש ההזדמנות שמהווה קפיצת מדרגה משמעותית לגולן”.
עמיר אנטלר, מנהל מחוז צפון במשרד החקלאות: “אנחנו נמצאים בתקופה יוצאת דופן שבבת אחת אפשר לקלוט מסה של משפחות לנחלות, כשהמדינה נותנת לזה תקציב באופן פרטני והמועצה והאזור כולו מגויסים לנושא זה. זה פרויקט דגל של משרד החקלאות ואין דברים כאלה במדינה בתקופה הזו. חשוב להבין שבתקופה הנראית לעין, פרויקט כזה לא יחזור על עצמו ולכן זו הזדמנות ייחודית שצריך למהר ולנצל אותה, גם בהיבט של היישובים וגם בקרב משפחות שחושבות על חקלאות ומגורים בגולן.
הפרויקט הזה עושה שינוי מהותי בתפיסת כושר ההשתכרות של החקלאי מהמשק ומחדש את ההתיישבות החקלאית בחבל ארץ הגולן. השינוי הזה יתרום לפיתוח כלכלי וחקלאי, חיזוק האוכלוסייה וגבולות מדינת ישראל”.
יוסי נקש, מנהל מרחב גולן בחטיבה להתיישבות ששותפה לקידום מימוש הפרויקט: “הפרויקט הזה הוא לדעתי הדבר הכי טוב שקרה לגולן בשנים האחרונות. זו התחדשות משמעותית להתיישבות ולחקלאות, שכוללת פיתוח מקורות תעסוקה ופרנסה. העובדה שחקלאי גדל ב-30 אחוז בקרקעות ובמים ויש לו אפשרות לקבל סיוע ומענקים למפעלי תמך וליוזמות חקלאיות, יש לזה ערך כלכלי מובהק”.
הצטרפותם של חקלאים חדשים ותוספת גדולה של נחלות מחייבת את פיתוח המו”פ וההדרכה החקלאית. המכון לחקר הגולן ומו”פ צפון שוקדים על פיתוח גידולים ייחודיים, חקלאות ידידותית לסביבה, פיתוח טכנולוגיות גידול חדשות, שווקים נוספים, והשתלבות פיתוח החקלאות בגולן עם מיזם חקלאות מרפא, תכנית אסטרטגית לגליל המזרחי ולגולן. המכון לחקר הגולן שם דגש על חקלאות עתידית ועל מחקר בגנטיקה של צמחים ובעלי חיים יחד עם מעבדת הגנטיקה GGA בקצרין ליצירת תו תקן גנטי למוצרים מהגולן.
ועדה חקלאית גולן פועלת לקידום ההדרכה החקלאית המקצועית והכשרת חקלאים חדשים יחד עם משרד החקלאות ושה”מ (שירות הדרכה ומקצוע). בין היתר התקיים קורס “עתידים” אשר מיועד לתת בסיס לאלה שקיבלו נחלות, או שעתידים לקבל נחלה חקלאית ורוצים לקבל ידע על ענפים נכונים, דרכי שיווק וניהול כלכלי. מיכה ואן ראלטה, מנהל ועדה חקלאית גולן: “הרעיון המרכזי הוא להעמיד בפני החקלאים החדשים את האפשרות לקבל ידע, הכוונה, מחקר והדרכה, שיקלו עליהם בדרך לפיתוח המשק החקלאי ויאפשר להם להכיר אפיקים חדשים, טכנולוגיות ושווקים.”
אלי מלכה, ראש המועצה: “מיזם הנחלות הוא הזדמנות ענקית ליישובים החקלאיים לקליטת משפחות חדשות וצעירות, להצערת האוכלוסייה בישובים ולהצערת דור החקלאים ויחד עם זה, הקשר לאדמה ולעיבוד האדמה מביא אתו ערכים משמעותיים שהם אבני היסוד של קהילת הגולן. פרויקט הנחלות בגולן יצא לדרך לאחר תהליך אסטרטגי משמעותי שהביא להבנה שיש להגדיל את תקן הנחלה בגולן מ-35 דונם ל 60 דונם, בכדי לאפשר לחקלאים הוותיקים בגולן להגדיל את שטחי העיבוד ולהתפרנס בכבוד, וכן, שיש מקום לקליטת עוד מאות משפחות נוספות לנחלות בקיבוצים ובמושבים ובכך להניע גם צמיחה דמוגרפית שחלקה המשמעותי הוא מבני ובנות היישובים, ובעיקר להניע מנוע כלכלי של פיתוח חקלאות, מפעלי תמך ותיירות חקלאית. התכנית נשענת על הנכסים של האזור ובעיקר על היכולת לפתח חקלאות איכותית וחדשנית באזורי גידול שונים ממינוס 200 ועד פלוס 1000 מטר. השילוב של ניסיון עתיר שנים של החקלאים הוותיקים עם חדשנות טכנולוגית, יוזמה והרצון לפרוץ דרך של החקלאים הצעירים, יכול ליצור פיתוח של חקלאות חדשנית ואיכותית שמקדמת בריאות ורפואה. ככל שנפעל לפיתוח התוצרת החקלאית עד שלב האריזה והשיווק כך נצליח יותר. אני קורא לאגודות השיתופיות וליישובים לקחת בשתי ידיים את ההזדמנות ולקלוט בשנים הקרובות כל יישוב בהתאם לפרוגרמה ולהיות חלק מהדבר הגדול והמשמעותי בעשייה ההתיישבותית שנעשית בגולן”.
