למפגעי הרעש של הקיץ צבעים שונים: עוצמות קול באירועי שמחה בתוך היישובים שנמשכים אל תוך הלילה, רמקולים עם דציבלים מבהילים על חופי הכינרת. ואיפה רחשי העלים, משק כנפי הציפורים, רשרוש של המים? ומה עושות הרשויות להגבלת הווליום?
כנגד ארבעה מפגעים שהולכים לחרב לנו את הקיץ, או שלא, דיברה החופשה: חכם מה הוא אומר? הלו, מה הקטע שלך? אין שום חוק נגד זה, סתמי. רשע מה הוא אומר? לא נאה לך? שבי בגינה של הדיור המוגן ותחפרי. תם מה הוא אומר: תקראי למשטרה, טוב? ושאינו יודע לשאול, את פתח לו, קחי אותו לשלט שאומר שאסור להרעיש ותתפללי שהוא יודע לקרוא.
ועכשיו הסיפור שבעקבותיו הכתבה כולה: יש שבתות כאלה, כשהנפש חפצה ברחשי עלים, רשרוש של המים, ענני אביב, פכפוך ענוג. יש מקומות כאלה בגולן, למשל עין תאופיק ובעברית צחה עין עקוב.
אז הלכנו לשם, לבכות מהיופי. כל כך שקט, שמענו את הזבובים מתנים אהבים.
ואז…
ארבע על ארבע בגודל של טנק מרכבה סימן חמש מגיע מדיר אל-משהו או קרית-אהבל; המשפחה פורקת ציוד, פורסת רמקולים של אמפי-קסריה, דציבלים מבהילים, הנשים עולות על שולחן הקק”ל ופוצחות בענטוז סוער וקולולו מהשמחה. מנגלים + פחם, חד גדיא והכבש השישה עשר יוצאים מהבגאז’ במצב צבירה של קבאב, סימן בטוח לחפלה שתוציא נשמתה רק לאחר צאת השבת.
או ש…
סיימת בדיוק את קטיף המנגו, אשפזת את האורחים בצימרים, הנחת ראש עייף במקום הראשון שמצאת, רק לישון כי מחר שוב מנגו.
ואז…
צהלה ושמחת עולם בחופי הכנרת, השעות הקטנות כבר מתנשקות בלהט עם איילת השחר, ואתה, חקלאי מרמות או מעלה גמלא, שהגיע לגולן בגלל השקט, מסמן בטבלת הייאוש שרק עוד חודשיים כאלה. אלוהים ישמור.
מה עושים עם מפגע הרעש ועד מתי? – ראיונות ותשובות בונות אמון מחודש – הנוגעות לחניוני הגולן, פארק הירדן, חופי הכנרת, הקאנטרי בקצרין – בכתבה.
לעשות שלום בין מוצארט לפאריד אל-אטרש
חופשה, מטבע בריאתה, מחברת טבע, שמחה, אוכל וגם מוסיקה. מוסיקה באמת יפה שבעתיים בלילות קיץ וירח, אלא אם כן שמרתם שהדיאלוג בין מוצארט, משה וילנסקי ופריד אל-אטרש לא עושה הסבה למלחמת עולם.
רעשי הקיץ מגיעים בכמה מצבי צבירה: עוצמת הקול בתוך האירוע עצמו; פגיעה בשלוותם של יישובים הסמוכים למוקדי האירועים; המגבירים באתרי הנופש; אירועי שמחה בתוך היישובים ואכיפת חוק הרעש, כי יש כזה.
לשמוליק חזן, מנהל מחלקת התיירות במועצה האזורית גולן יש תשובה לכל מכה: “באשר לעוצמת הקול בתוך האירוע, יש רמה של מה שאדם בא לשמוע; במופע קלאסי מן הסתם המוסיקה תהיה בדיציבלים קצת יותר נמוכים, במופע רוק, כמו ‘דג נחש’ בפסח, אדם בא לשמוע את הרעש, הבאסים, זה מה שמקפיץ אותו. מי שמגיע למופע ומשלם כרטיס יודע לאן הוא מגיע, אך צריך לעמוד בתנאים שלא חורגים משעות הרעש המקובלות בחוק.
אך יש יוצא מן הכלל שנקרא ‘לילה לבן’. בתל אביב למשל, בירושלים, העירייה מאפשרת לילה של מופעים, הילולות, שמחות וריקודים – משש בערב עד שש בבוקר, באישור הרישיון והחוק. אימצנו את הנוהג בגולן, אנחנו מאפשרים פעם אחת בשנה, בלבד, לקיים סוג של לילה לבן בחוף גולן. אמנם זה בסמוך למעלה-גמלא ורמות, אך הכי ניזוקים דווקא בחד-נס, כי ‘צינור הווליום’ מוליך לכיוונם. אנחנו מודיעים ליישובים ומסבירים שזה אירוע חד פעמי. סיכמנו כך גם עם החוף, זה לא יקרה כל שבוע-שבועיים. באים אלינו עם המון הצעות לפסטיבלים ואירועים ואנחנו פשוט אומרים להם: בשמחה רבה, אחרי 11 המוסיקה דוממת.
“יש מופעים שאנחנו מאשרים עד 11 או 12 בלילה ואז אנחנו דורשים מהמפיק פתרונות של מגננה נגד רעש באמצעות ‘באלות’ של קש או פתרונות אקוסטיים; יש כבר פחות תלונות והעסק הזה עובד. כי צריך גם לתת לאנשים לשמוח, ליהנות, לרקוד. אנחנו באזור כזה שצריך לתת קצת מזה וקצת מזה.
“יש דברים שיותר קשה לי איתם והם אינם דווקא רעש, למשל חסימות הכבישים למרוצי אופניים, נושא שאנחנו מתמודדים אתו הרבה יותר. אדם יוצא לעבודה בבוקר, אופס, הכביש חסום והוא מעוכב 20 דקות ויותר. גם פה אנחנו מקפידים שלא לקיים כל שבוע מרוץ או תחרות אופניים וחסימות כבישים. אבל בסופו של דבר זו תיירות, שמביאה אנשים ללינה, להכרת המקום. מי שגר פה צריך לפעמים לנשוך שפתיים, לומר לעצמו שזה קורה אחת ל… שהוא גר במקום שמעודד תיירות וצריך ליהנות מהאווירה הזאת. אנחנו כמובן מודיעים מראש על כך, כל מנהל קהילה ביישוב שהמסלול עובר לידו חותם על המידע ואמור להעביר אותו לקהילה המקומית. יש פרסומים גם ב’שישי בגולן’, באינטרנט, בכל האמצעים שעומדים לרשותנו.”
עד כמה אתם מסוגלים למנוע התנהלות כמו זו שמוזכרת בפתח הכתבה? יש אכיפה?
“לשמחתי לא קיבלנו עד כה תלונות על כך, אבל אנחנו יודעים משיחות עם יזמי הקרוונים, שלא יאפשרו למי ששוכר קרוון, או צימר, או מגיע עם מכונית עם רמקולים, להפריע את מנוחת הנופשים האחרים. אנחנו מאוד מקפידים שהמקיימים פעילות כזאת יעמדו בכללים מבחינת מוסיקה, רעש וניקיון. יכול להיות שקרה דבר כזה, אך אלינו לא הגיעו תלונות מיוחדות בנושא זה. ברגע שיגיעו נדע לטפל, וגם ניתן להתקשר למוקד של גולן כוכבית 3245 להתלונן על מקרים כאלה. יש כתובת, יש פקחים אשר יגיעו, יאכפו את החוק ויטפלו בנושא.”
האם יש גם שילוט נגד רעש בפתח החניונים, כמו בפארק הירדן?
“אין שילוט בחניונים, אבל אנחנו נרים את הכפפה ונבצע שילוט, בהחלט. אני בהחלט קונה את הרעיון, באתרים שנרצה בכך, לפחות עבור משפחות שמגיעות, נפרסם גם את מספר הטלפון של המוקד במידה ויהיו בעיות.”
הודות להכרזת חופים שקטים, אכיפת חוקי עזר חדשים וטיפול ברעש הציבור חוזר לכינרת. בקרוב: צו קנסות
איגוד ערים כינרת הוקם לפני כשש שנים על מנת לשנות את המציאות הקשה ששררה בחופי הכינרת ונמשכה לאורך שנים.
דנה בכר, מנהלת אגף סובב כינרת ברשות ניקוז ונחלים כינרת, אומרת ל”שישי בגולן”, כי באיגוד פועלים ללא לאות להפיכת הכינרת למקום בילוי ונופש מהנים לציבור המבקרים. מדובר בתהליך מורכב והדרגתי, לאחר שנים של הזנחה, והפעילות הינה רבה ובמגוון תחומים, ביניהם גם טיפול במפגעי רעש בחופים.
בכר מציינת כי במסגרת יוזמה שהונהגה על ידי איגוד ערים כינרת לפני שנתיים פועלים כיום חמישה חופים של האיגוד – דוגה, גופרה, צאלון, חוקוק-צפון ואמנון במתכונת “חוף שקט”, בו אסורה השמעת מוזיקה. יוזמה זו נועדה לאפשר למשפחות וצעירים בילוי שקט ורגוע בכינרת. הפעלת החופים השקטים הינה על מנת להיטיב עם הציבור ולפתוח את הכינרת לקהלים שהדירו רגליהם מחופי הכינרת בשנים האחרונות.
“בכדי להבטיח שהשקט ישמר, מציינים בפני הנופשים בהגיעם לכניסה, כי זהו ‘חוף שקט’ בו אסורה השמעת מוזיקה וכי יש לשמור על השקט. בשעות הלילה, מסיירים ומדריכים מנהלי החופים והמאבטחים בחוף ומטפלים במוקדי רעש אם ישנם. חופי הכינרת שייכים לכלל ציבור הנופשים ולכן חשוב לנו שכולם יוכלו ליהנות משהייה בהם כולל משפחות עם ילדים. חלוקת החופים וייעודם מראש לקהלי ייעד מוגדרים, מאפשרת לנופשים ליהנות מבילוי על פי בחירתם” אומרת בכר.
בנוסף, על מנת ליצור תשתית חוקית לטיפול בנושא הרעש בחופים פעל האיגוד במשך שלוש שנים למען חקיקת חוק העזר להסדרת הרחצה בכינרת, שייתן מענה לסוגיות שונות הקשורות לנופש, רחצה ובילוי בחופי האיגוד, בכלל זה גם התייחסות לטיפול במפגעי רעש. חוק זה אושר לאחרונה במשרד הפנים, וכעת פועלים באיגוד לקידום “צו קנסות” שיאפשר מתן דו”חות וקנסות לצורך ביצוע של אכיפה יעילה בשטח של איסור הקמת רעש בחופי הכינרת ולמזער מפגע זה.
עד לאישורו של צו הקנסות, מנהיג האיגוד הנחיות ניהוליות ותפעוליות לטיפול בנושא בחופים שבאחריותו. פקחי איגוד ערים כינרת המסיירים בחופים, כמו גם מנהלי חופי איגוד ערים כינרת וכוחות האבטחה בחוף, פועלים באמצעים שברשותם על מנת למנוע מקרים של יצירת מפגעי רעש על ידי נופשים ובמקרים חריגים מסתייעים במשטרת ישראל. כמו כן, בעת קיומם של פסטיבלים בחופים דורש האיגוד ממפיקי האירוע לבצע ניטור רעש תמידי לאורך כל שעות האירוע בישובים סובב כינרת עם מכשיר למדידת רעש, על מנת לוודא שהשקט נשמר בישובים.
פארק הירדן: השלט בכניסה אוסר הכנסת מערכות הגברה
אחת מלינות הטבע היפות ביותר בישראל הינה בפארק הירדן, הגדול באתרי הגולן. הפארק משתרע על 1100 דונמים, 300,000 כניסות בשנה, 120,000 לינות, בבעלות מועצה אזורית גולן ובניהול החברה הכלכלית לגולן.
המחירים הזולים בארץ, מדשאות וצל, ללא המולת חופי הרחצה הסואנים בקיץ, עם השקט של הגולן… ואז מגיעה קבוצה ופותחת הגברה…
“אין מצב!” קופץ אבי ליברמן, מנהל פארק הירדן, מכורסת המרואיין. “ביום שנכנסתי לנהל לפני ארבע שנים, הורדתי את נושא המוסיקה בפארק, אין מוסיקה רועשת בפארק אלא אם כן זה בשליטה שלנו. חד משמעית, אסור להכניס לפארק הירדן מערכות הגברה, השילוט המתריע נגד רעש והכנסת מערכות הגברה לפארק מתנוסס במפורש כבר על מחסום הכניסה.
אנחנו משתדלים למנוע רעש ככל יכולתנו, בוודאי, אבל החוק לא לגמרי איתנו, לא עוזר לנו יותר מדי. אנחנו מונעים מ-98 אחוז מהמבקרים להפעיל מערכת הגברה בפארק, אבל עדיין אין לנו סמכויות פיקוח וענישה.”
אז לא הוכנסו מערכות הגברה, אבל בכל מכונית כבר יש, הצעירים מתמקמים, פותחים דלתות ומהומת אלוהים. מה אתם עושים?
“פשוט ניגשים, בעדינות או בפחות עדינות וסוגרים את המערכת, בלי חכמות. לעיתים רחוקות מביאים משטרה, אבל בדרך כלל משתלטים לבד ואנחנו ידועים באזור ובארץ כפארק שקט.
יש לנו צוות שלנו שמסתובב בפארק כמעט כל הזמן, יש מאבטחים שמסתובבים בין המטיילים שנשארים לישון. אם אחרי שעה מסוימת מישהו מרעיש פשוט מזעיקים אותנו או את המשטרה והבעיה נפתרת.
“לעומת זה, יש בפירוש ימים שמגיעה קבוצה באישור שלנו ורוצה לעשות קריוקי. בימים אלה אנחנו מודיעים בשער למי שנכנס: רבותיי, היום עד שעה 11 וחצי בלילה יהיה קריוקי בפארק, קחו בחשבון. אם מתאים, בסדר, לא – אל תיכנסו.
בואי נאמר שמתוך 365 ימים בשנה 350 יום זה לא מתרחש”.
המועצה המקומית מונעת קיום אירועי רעש בקיץ זה
ויקי בדריאן, דוברת המועצה המקומית קצרין, מוסרת כי המועצה המקומית פועלת לשמירה על איכות החיים בישוב. לפני ימים ספורים התקבלה במועצה פנייה לקיום מסיבות קריוקי לבני נוער, אחת לשבוע בקאנטרי קצרין.
המועצה המקומית לא נענתה לבקשה בשל הרעש שעלול לעלות מאירועים כאלה.
“אני מבינה את הצורך בהפעלת בני נוער בשעות הערב, הן למניעת שוטטות וונדליזם והן לטובת העשרת תכנים ותרבות פנאי בקיץ”, מסבירה לילך גבע, מנכ”לית המועצה, את המניעים להחלטה. “יחד עם זאת, קצרין הינה קהילה קטנה עם משפחות צעירות רבות. הפעלת קריוקי בקאנטרי עלולה לגרום לחוסר נוחות למשפחות רבות בשל הרעש. הוחלט לא לקיים מסיבות קריוקי אחת לשבוע ובמקביל ליצור מענים חלופיים. שיהיה לכולנו קיץ בטוח ורגוע”, מסיימת גבע.
חוק הרעש עדיין לא כולל אתרי נופש
ככל אשר הרחקנו לחפש, לא מצאנו כל חקיקה הנוגעת ישירות לסוגיות שעלו בכתבה זו. אף לא אחד מהסעיפים הקטנים של “חוק הרעש” מתייחס ישירות לרעש באתרי נופש.
“בני הדוד” הקרובים ביותר הינן התקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר) התש”ן – 1990, אשר קובעות כי “רעש הנשמע באזור מגורים לא יעלה על מפלס שנקבע בתקנות כרעש בלתי סביר. כמו כן, קובעת תקנה מספר שלוש בתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ”ג – 1992, כי אין להרעיש באמצעות מגביר קול או מכשירי קול כיוצא באלה בין השעות 14:00 ל-16:00 ובין השעות 23:00 ל-07:00 למחרת, באזור מגורים בין היתר במקום שאינו תחת כיפת השמיים, אולם שאינו סגור מכל צדדיו כלפי חוץ או שדלתותיו, חלונותיו או פתחיו האחרים אינם סגורים כולם.
רעש מחריש אוזניים של מוזיקה בתוך האולמות, גני אירועים ודיסקוטקים, יכול לגרום נזקים בריאותיים, לרבות נזק בלתי הפיך לשמיעה.
בשנת 2002 אישרה ועדת הפנים ואיכות הסביבה פה אחד תיקון לחוק רישוי עסקים הקובע שלא ינתן רשיון או היתר זמני לאולם שמחות או לגן אירועים אלא אם כן הותקן בו התקן מד רעש, שמטרתו למדוד את עוצמת הרעש במקום, להתריע על מפלס רעש העולה על מפלס הרעש שקבע השר להגנת הסביבה ולנתק את זרם החשמל למערכת ההגברה לאחר פרק זמן של התרעה. עוצמת הרעש המרבי המותר באולמות שמחה ובגני אירועים לא יעלה על 85 דציבל ומחייב התקנה של מערכת הגבלת רעש כתנאי לקבלה או הארכת רישיון העסק השנתי”.
