פרויקט “מקורוק” המשלב בין לימוד המקורות באופן חווייתי ויצירה מוזיקאלית מקורית, מגיע גם לגולן. הפרויקט מעניק לצעירים כלים לכתיבה ולהלחנה בהשראת טקסטים מהתנ”ך ומעולם התוכן היהודי. ינחו המוסיקאי גבע אלון והמרצה שמעון זומר
ה”מקורוק” שיצא השבוע לדרכו גם בקצרין והגולן, הוא פרויקט ארצי פורץ דרך המשלב בין לימוד מקורות באופן חווייתי ויצירה מוזיקאלית מקורית. המקורוק מיועד למוזיקאים צעירים בגילאי תיכון, ומעניק להם כלים לכתיבה ולהלחנה ובמה משמעותית להופיע, המאפשרים להם ליצור שירים מקוריים בהשראת מקורות, בליווי והנחיה של יוצרים ישראליים מן השורה הראשונה כמו מיכה שטרית, חמי רודנר וחמי רודנר לצד מנחי תוכן מנוסים.
מנחי הפרויקט בגולן הם המוזיקאי גבע אלון והמרצה שמעון זומר שיובילו את היוזמה שיצאה לדרך בזכות כמה גורמים, ביניהם מתנ”ס קצרין, מתנ”ס גולן ומרכז חגים. נטע קציר, מנהל המרכז מאוד מתרגשת לקראת פתיחת הפרויקט השבוע: “זה ממש חלום שמתגשם! בשנים האחרונות ניסינו להרים את הפרויקט ונתקלתי במחסומים שונים, הן תקציביים והן עקרוניים. השנה החלטנו לשתף פעולה עם מתנ”ס קצרין, שיתוף שמרחיב את המעגלים, ומסייע ביציאת המקורוק לאוויר העולם סוף סוף.”
מעבר לביצועים עצמם שיתגבשו במהלך השנה, מה מטרות הפרויקט?
“הביצועים עצמם אינם מטרה. המטרה המרכזית של המקורוק היא שבירת המחסום אל מול מקורות התרבות היהודית, מחסום שקיים אצל חלק גדול מהנוער, וההבנה של כל אחד מבני הנוער שזה קשור אליו. שזה מתחבר אליו. ושהסיפור הזה כולל גם את הסיפור שלי או של סבתא שלי, סיפורים של יצירה, אהבה, שנאה, קנאה ועוד, והסיפורים האלה הם בסיס והשראה ליצירה מקומית מדהימה. מטרה נוספת של התוכנית היא החיבור בין בני הנוער ויצירה משותפת, מתוך תחושה של רב המשותף על המפריד. הלמידה המשותפת מביאה סוג חדש של למידת מקורות לבני הנוער, בשונה הלמידה בבית הספר.”
איך נוצר הקשר עם גבע אלון שילווה מוזיקלית את הפרויקט?
“החיבור עם הזמר גבע אלון נוצר ע”י דוד אביב, מנהל עמותת המקורוק הארצי. היצירה של גבע, שהתחילה בעבר בשפה האנגלית, ועברה לאחרונה לכתיבה בעברית, מבטאת את העיסוק והחיבור לעברית ולזהות המקומית של גבע, עיסוק שמחבר אותו מאוד למקורוק.”
מה צפוי להיות התוצר הסופי של הפרויקט?
בסוף השנה יהיה מופע גדול של כל התוצרים, אני יקוה שבקרוב נוכל לפרסם היכן ומתי. שותפים לפרויקט גם מחלקות הנוער ומחלקת המוזיקה של המתנסים. המקורוק הוא בשורה נפלאה בגולן, וכולי תקווה שבשנה הבאה נקיים גם מקורוק לנוער וגם מקורוק מבוגרים.”
מנחה התוכנית שמעון זומר מספר על נקודת המפגש שלו עם מקורוק: “נפגשתי עם הפרויקט לפני כשנתיים, כאשר הנחיתי קבוצה דומה בקרית שמונה וכבר אז רצינו מאוד להביא את מקורוק לגולן. אני עובד עם מרכז חגים כבר כמה שנים בכל מיני כיוונים, בהיבטים של יהדות מזוויות שונות ומתחבר ברמה האישית לפרויקט משני טעמים. גדלתי במושב נוב בחינוך דתי וכאשר בגרתי בחרתי באורח חיים חילוני המחובר ליהדות ממקום של חיבור לעם, להיסטוריה ולתרבות היהודית.
אני מרגיש שיש אוצר תרבותי גדול בדבר הזה שנקרא ‘יהדות’ ואסור לנו לוותר עליו, גם, ואולי בעיקר, כחילוניים. חכמה של שנים ומסורת תרבותית של עם, שיש לנו המון מה לאמץ מהם לחיינו היום, גם במאה ה-21. יחד עם זה אני מתעסק במוזיקה בשנה האחרונה ומאוד מחובר למילה הכתובה ולנגינה. גם זה גורם לי לקחת חלק בפרויקט היפה הזה.”
איך יעבוד החיבור שלך עם גבע אלון בהנחיית וליווי הפרויקט?
אני מצפה כבר להנחות יחד עם גבע, נפגשנו ושוחחנו על העבודה עם הנוער. גבע בחור נעים וצנוע ונראה לי שגם הנוער וגם אני נהנה מאוד מהמפגשים איתו. במפגשים נלמד טקסטים מהתנ”ך ומעולם התוכן היהודי, החל מהמשנה והגמרא ועד מאיר אריאל, יהודה עמיחי וברי סחרוף. מתוך הלימוד נקיים סדנאות כתיבה וגבע יעבוד איתם על השירים עד להופעה גדולה שתתקיים בסביבות יום העצמאות.”
נטע קציר, מנהל מרכז חגים: “המטרה המרכזית של המקורוק היא שבירת המחסום אל מול מקורות התרבות היהודית, מחסום שקיים אצל חלק גדול מהנוער, וההבנה של כל אחד מבני הנוער שזה קשור אליו, ושזה כולל גם את הסיפור שלי או של סבתא שלי”
אלו תוצרים חינוכיים צפוי להשיג הפרויקט לדעתך?
“את הקבוצה תלווה ותרכז נגהפיילס ולדעתי העבודה החינוכית העיקרית תהיה איתה. לדעתי הנוער יוכל לקבל הרבה מהפרויקט. הצד של ההתפתחות המוזיקלית כמובן הוא המרכזי, יחד איתו קיים המימד החשוב של חיבור למקורות. דתיים וחילוניים יפגשו עם היהדות שלהם וייצרו ממנה משהו אישי שלהם, לא הלחנה של טקסטים מהתנ”ך אלא שירים שלהם, בעזרת המוזיקה אותה כולם אוהבים ואשר לדעתי תחבר את כל מי שייקח חלק בפרויקט.”
