בשנת 1978, הפך היישוב נאות גולן ממושב שיתופי למושב עובדים עם כשלושים משפחות. בתחילת שנות ה-90 החלה תנופת הרחבה, וכיום מונה היישוב כמאה ושמונים בתי אב שרובם הגדול כבר מאוכלסים. על הצמיחה ששינתה לחלוטין את פני היישוב
בין נחל עין גב לוואדי א-זיתון, נמצא היישוב שבו נתמקד השבוע במדור – נאות גולן. לשם ההיכרות המעמיקה, שוחחנו עם איציק אורן שהגיע כבן גרעין נח”ל ליישוב בשנת 1974 והיום משמש כמרכז המשק. לאיציק שלושה ילדים ושלושה נכדים שכולם גדלים בגולן. שתיים מבנותיו – הילה ודנה בונות את ביתן ומשפחתן בנאות גולן וגם הבן רועי מיועד להיות בן ממשיך במשק.
בתפקיד הנוכחי, הוא מכהן כבר משנת 1999, ובנוסף, כיהן כמנהל קהילה בעין זיוון מספר שנים וכפרויקטור הקמה של שכונת מצוק עורבים. את נאות גולן בימיה הראשונים הוא זוכר כאזור בתולי: “ארץ של חופש וחלוציות. להקים חבל ארץ במקום שהיה איום על מדינת ישראל הצעירה, זו הייתה המטרה.”
מהם השינויים המרכזיים שעבר היישוב מאז שהגעת ועד היום?
“בשנת 1978 הפכנו ממושב שיתופי למושב עובדים ומנינו כשלושים משפחות. בתחילת שנות ה-90 התחלנו לקלוט משפחות קהילתיות ובשנת 2000 התחלנו לאכלס הרחבה חדשה בת 62 יחידות דיור. במקביל לתנופת ההרחבה, זו שהביאה את היישוב ל-100 משפחות, ביצענו שינוי בתוכנית המתאר שאפשרה לקראת שנת 2008 ליצור הרחבה חדשה בשלוחה שצופה על הכינרת. הרחבה זו כללה 37 יחידות קהילתיות ושלושים נחלות חקלאיות. היא הביאה את היישוב לכמאה ושמונים בתי אב שרובם הגדול כבר מאוכלסים והשאר בשלבי בניית הבית. חשוב לדעת ששישים מיחידות ההרחבה אוכלסו על ידי בני היישוב, גם בהרחבה הקהילתית וגם בהרחבה החקלאית.”
איך הצמיחה הזו השפיעה על היישוב?
“צמיחה מסיבית זו שינתה את פני היישוב לחלוטין – גם חברתית וגם כלכלית. ההשתלבות בין חקלאים לקהילתיים, ובין צעירים לוותיקים מצליחה ובעיניי התהליך מלהיב ומרתק. היישוב ברמה הקהילתית מונהג בעיקר ע”י המתיישבים הקהילתיים. יו”ר ועד האגודה הינו דוד וולף שמיצג נאמנה ובהתלהבות את הדורות השונים בניהול היישוב. מנהל הקהילה הוא אמנון שגב ממבוא חמה וניסיונו בניהול יישובים בא לידי ביטוי בהובלה נכונה ונהול נכון של מוסדות היישוב.”
נכון להיום, בנאות גולן סיימו את הרחבה ג’ ופניהם להרחבה נוספת שברובה היא הרחבה חקלאית. כמרכז המשק, איציק מתמודד כיום עם אתגרים שונים: “אני מתמודד עם הצורך בהגדלת הקצבות המים והקרקע לעיבוד. יצירת שטחים חדשים למבני משק כמו חממות, מפטמות, נגריה, מסגריה וכו’. יצירת שטח כזה עולה משאבים רבים של זמן וכסף ובעיקר ההתמודדות מול המוסדות שמחוץ לגולן. העבודה מול הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ורשות מקרקעי ישראל, לא פשוטה.”
איך מתנהלות כיום מערכות החינוך והתרבות כיום בנאות גולן?
“מערכות החינוך מנוהלות על ידי המערכת הקהילתית והוועד המקומי. זו מערכת שהתרחבה לממדים שלא הכרנו והיא כוללת שני פעוטונים ושני גני ילדים שאינם מצליחים לספק את הביקוש, לכן גן ילדים שלישי נמצא בתכנון. אלה הן ‘צרות טובות’ ובעזרת המועצה האזורית אנו מתקדמים לכיוון הפתרונות הרצויים. צריך לדעת שאלי מלכה, יו”ר המועצה היה שותף לתנופת ההתפתחות ואף שותף לתהליכי התכנון ויצירת הפתרונות לבעיות שעולות. יש עוד נושאים שעדיין צריך לטפל בהם כמו נושא התשתיות שמצבן איננו מזהיר. ברמת התרבות, יש ועדות תרבות ונוער והוקם לא מזמן בית כנסת חדש. השילוב בין התרבות לנוער שתמיד היה קרוב לליבנו, קיבל שדרוג לאחרונה.”
איך אתה צופה יתפתח בשנים הקרובות?
“ההתפתחות צפויה לדעתי במספר כיוונים – הקמת הרחבה חקלאית וקהילתית נוספת שמועד אכלוסה בשנה הקרובה ויצירת תב”ע חדשה יחד עם מוא”ז גולן להרחבה נוספת בעתיד – נושא שכבר נמצא בדיונים. בנוסף יש כוונה לשדרוג תשתיות כמו כבישים מדרכות תאורה, תגבור החינוך הבלתי פורמלי לנוער והעברת המנהיגות וההובלה באגודה החקלאית מהוותיקים לצעירים.”
