ביתה של יעל שלמה בקצרין הוא גם המטה הכללי של מערך תרומות ענק, המשלב מאות מתנדבים ותורמים תוך עשייה שקטה, צנועה, והכל למען מטרה אחת, טהורה ויחידה – שכל בית בקצרין יהיה מלא במזון ובכל טוב. איך מגיעים לעיסוק שכזה במשרה מלאה?
בשנת 1979 לקחו יעל ומנחם שלמה החלטה והגישו את מועמדתם לוועדת הקבלה בקצרין. הבקשה נענתה בשלילה. לאחר בקשה נוספת, הם קיבלו את האישור ועברו לקצרין. מנחם, בעלה של יעל, בזמנו עבד בימ”מ וביקש העברה למשטרת הגולן. עד אז, קנו עם עוד זוג חברים חנות ירקות במרכז איתן. בשנת 1982 הוחלט על מכירת החנות ויעל התחילה לעבוד במועצה אזורית גולן. מאז ועד היום. יעל, אמא לארבעה וסבתא לארבעה לא מחפשת שקט או מנוחה, השעון מצלצל ב-6:00 בבוקר ועד 23:00 בלילה היא בתנועה. מבוקר ועד ערב. העשייה היא השקט שלה.
יש המכנים אותה “שליחת האל”. אפתח ואומר שלקח לי לא מעט זמן עד שקיבלתי את הסכמתה לבצע את הריאיון. יעל פחות מאמינה בכך. הפרסום והתודעה לא נמצאים במעיין ראשה, נהפכו, המתן בסתר הוא סוד ההצלחה מבחינתה. במהלך הריאיון היה ניתן לראות את הברק בעיניים כאשר היא מדברת על מפעל חייה, את הסיפוק והאושר הרב שהעשייה מעניקה לה. אישה עסוקה, אין רגע דל במהלך היום, עובדת משרה מלאה ומפעילה מערך תרומות ענק. גם במהלך הראיון היא עובדת, הטלפון לא מפסיק לצלצל והתשובות נמצאות אצלה במצב אוטומט, אין אחד שיוצא בלי מענה לבקשה. בין שאלה לשאלה מגיעות משפחות, מגיעים תורמים ויעל מנצחת בצורה מעוררת השראה על כל המתחרש.
זמן לא טוב, אני רואה שאת עסוקה?
“כל זמן הוא טוב, העשייה היא מהבוקר ועד הלילה, ברוך השם.”
איך בעצם הגעת לעסוק עם הקהילה?
“זה מפעל החיים שלי משנת 1994, הייתי שכנה של הרב לוי והרבנית מירה, יום אחד שאלתי אותה אם היא צריכה עזרה, היא השיבה לי בשמחה. בשלב מסוים היא נתנה לי את ברכת הדרך להמשיך עם המפעל הזה ועד עצם היום הזה, אני ממשיכה אותו בהנאה רבה, סיפוק עצום ואושר גדול.”
מה החשיבות בעיניך למפעל הזה, מה הביא אותך לשם?
“בראש ובראשונה מבית ילדותי. סבתא שלי עסקה בהתנדבות, וכל חייה הייתה עושה מתן בסתר. ההורים שלי גם כן היו תמיד תורמים ודואגים לנזקקים. בתור ילדה הייתי כל הזמן שואלת ומתעניינת, משם למדתי ויישמתי את הנתינה, גדלתי על כך שהתרומה היא חשובה ביותר, העזרה לזולת היא ערך עליון וכך אני משתדלת לעשות עד היום,” היא עונה בצניעות.
בפועל, מה התחום התרומות שאת עוסקת בהם?
“גולת הכותרת היא ‘מזון לנזקקים’, אני עובדת בשיתוף פעולה מלא עם ארז כהן מעמותת ‘קרן אורו של חסד’. בנוסף לתרומות המזון, ישנם גם תרומות של מוצרי חשמל, תרומות של העברת ציוד בזמן מעבר דירה של משפחות. בימי שישי באופן קבוע ישנה חלוקה של פירות וירקות. ובמשך השבוע, אני וארז מתחלקים בימים של איסוף המאפים מהשופרסל ומחלקים אותם באותו הערב למשפחות.
“ארז ואני עובדים בשיתוף פעולה מלא, אם אני צריכה את עזרתו הוא ישר נרתם וכך גם ההפך. יש בינינו תיאום מלא בנושא התרומות למשפחות הנזקקים.”
כאחת שעוסקת בלי הפסקה בכך, מה את מרגישה שזה תורם לקהילה?
“קשה לתאר במילים את הזכות שניתנה לי להעניק אושר ואור לכ”כ הרבה אנשים. אני רואה בעיניים של מקבלי התרומות את התודה, האושר ואת ההערכה העצומה לכך שמסייעים להם. זה נותן לקהילה אנרגיה חיובית – הרצון העז לעזור אחד לשני ולהירתם אחד למען השני גורם לאיחוד ואושר עצום לכולם.”
איך בעצם מנצחים על ארגון של התרומות, איך זה עובד?
“יש לי את בעלי היקר מנחם, גמלאי מהמשטרה שהוא קצין הלוגיסטיקה של כל מערך ארגון התרומות. יש מתנדבים קבועים שמגיעים בכל זמן שאני קוראת להם עם רכבם הפרטי, וחלקם עם עגלה מחוברת לרכב. אני מקבלת נוער שעושה מחויבות אישית, מתנדבים ממלגות אקדמיות, מתנדבים נוספים מהקהילה, יש הירתמות מדהימה. בכל חלוקה אנשים מגיעים ומחפשים לתת מעצמם. לא מעט מאלה שמקבלים את התרומות נרתמים גם הם לארגון ולחלוקה. כיף גדול לראות את ההירתמות של המתנדבים, את הנתינה הטהורה שלהם. לתת מבלי לקבל כלום בחזרה, זו גדולה.”
מי הם התורמים?
“אני עובדת בשיתוף פעולה מלא עם ארגון ‘לתת’. הם שולחים את המזון לעמותת ‘מתן’ ביונתן, ואני שולחת לאחר תיאום מתנדבים למשוך את המזון.
במהלך חגי ראש השנה, פסח ושבועות אני מקבלת משאית מלאה במזון מהיישובים בגולן, והמתנדבים פורקים ומחלקים עד השעות המאוחרות של הלילה את המזון, ובנוסף לכך המון תורמים בסתר מן היישוב. זה ממלא את הלב לקבל תרומות ולהעביר אותן הלאה.”
מרכז הפעילות, היכן הוא קורה?
“מרכז הפעילות נמצא בבית הפרטי שלי, לכאן מגיע המזון ומכאן הוא גם מחולק. כל מי שעובר ברחוב במהלך החגים רואה בית שקט שהופך למרכז חלוקה גדולה עם המון אנשים שנותנים מעצמם על מנת שכל הנתינה הזו תצא אל הפועל.”
מיהם האנשים שנעזרים בתרומות, את יכולה להעריך את הכמות?
“משפחות נזקקות מהקהילה, יש קרוב ל-50 משפחות, סביבות 250-300 נפש.”
איך מגיעים למי שצריך?
“מפה לאוזן. ישנם משפחות שפונות אליי, ישנם משפחות שאני בודקת דרכים לפנות אליהן במידה ויש צורך. בעיקר מפנים אליי ואני מוסיפה לרשימות. כמובן שהכל מתנהל בסתר.”
האם מבוגרים או צעירים?
“התרומות מגיעות לכל מי שצריך, יש לא מעט מבוגרים שמקבלים אך עיקר התרומות מגיעות למשפחות עם ילדים קטנים.”
מה העיסוק הזה נותן לך באופן אישי?
“העיסוק נותן סיפוק אישי שלא ניתן להסביר אותו, אושר עילאי בלב. אני עושה את כל מה שאני עושה רק מהלב, אחרת אין בזה טעם. האושר בעייני אלו שמקבלים את התרומות מחמם את לבי וגורם לי נחת. זו זכות לעשות טוב לאנשים.”
אתם פועלים בקצרין או בכל הגולן?
“עיקר התרומה והפעילות הוא בקצרין, אך מדי פעם אני נרתמת לעזור לכלות מהיישובים בגולן שנזקקות לסיוע בהכנסת כלה.”
איפה את בסדר השנה?
“בפתח תקווה, עם המשפחה, סדר גדול, בסביבות 60 אנשים.”
יעל מחנכת לנתינה, לעשייה למען הזולת כדרך חיים, לשילוב בני נוער בתרומה לקהילה.
במהלך כל הראיון היה חשוב ליעל לשים דגש על כך שיש המון מתנדבים שמגיעים מרצונם ותורמים שעות על גבי שעות על מנת שיהיה אוכל על השולחן למשפחות. חזרה ואמרה שיש בינה לבין ארז כהן שיתוף פעולה מלא. מנקודת מבט אישית, המרגש ביותר בכל הנתינה הזו היה להבחין בכך שכל העשייה היא שקטה, צנועה, למען מטרה אחת, טהורה ויחידה – שכל בית בקצרין יהיה מלא במזון ובכל טוב. התברכנו בתושבת מלאה בחסדים ומלאה בעשייה, אין ספק שזכינו שיעל שלמה אחת משלנו. גאווה מקומית. תודה על הזכות לראיין אותך יעל!
