“חלום שלא נפתר”, אמרו חכמים, “דומה לאיגרת שלא נפתחה”. בתשע”ז, אנשים ברי-מזל פתחו את האיגרות שנשלחו אליהם
דבורה בר
ניגוני השנה שחולפת מתחלפים במנגינות השנה החדשה, הניצבת בפתח. ציר הזמן החמקמק מנסה להיאחז במציאות, אבל לא, הוא – הזמן – ממשיך במסעו הדוהר. האדם מחפש לו עוגנים בממלכת הזמן. עוגנים שיקבעו אותו אל העולם המוחשי. בפיוט המרכזי לראש השנה, מדמה המחבר את ארעיותו של האדם בדימויים מגוונים: “כחציר יבש, כציץ נובל, כצל עובר, כענן כלה וכרוח נושבת, כאבק פורח וכחלום יעוף”. הדימויים מן הטבע מעלים תמונה ברורה של המתכלה והמתחלף בעולם, אבל החלום? מהו?
מהו החלום הזה, שעף ונמוג ונעלם ובכל זאת כדברי הראי”ה קוק: “החלומות הגדולים יסוד עולם הם. המדרגות שונות הן. חולמים הם הנביאים… חולמים הם המשוררים בהקיץ, חולמים בעלי המחשבה הגדולים לתיקון עולם…”.
הפילוסוף רנה דיקרט, שחי במאה השבע עשרה ונחשב לאבי הפילוסופיה החדשה, מעיד כי גילה את יסודות רעיונותיו העיקריים בחלום, שחווה בו חוויה של הארה פתאומית – “שבה נמלאתי התלהבות ומצאתי את יסודותיו של מדע נפלא”.
הכוח המקדם בעולם הוא החלום. החלום הוא אותה מחשבה בראשיתית שדוגרת, מחלחלת, לא נותנת מנוח, עד שהיא קורמת ע וגידים בעולם המעשה. תפסת את חלומך – הפכת אותו למציאותי – שתלת עוגן במסע חייך.
סיפורו של החלום מלווה אותנו תמיד. הרי אנחנו חולמים בשינה, חולמים בהקיץ. כשחלום מתגשם, אנחנו צובטים לא פעם את עצמנו, כדי לוודא שאנו מבחינים בין חלום למציאות. החלום הופך את תפיסת המציאות לאחרת, מה שעושה גם הגשמת החלום – חווית המציאות הופכת לשונה.
הפילוסוף רנה דיקרט, שחי במאה השבע עשרה ונחשב לאבי הפילוסופיה החדשה, מעיד כי גילה את יסודות רעיונותיו העיקריים בחלום, שחווה בו חוויה של הארה פתאומית – “שבה נמלאתי התלהבות ומצאתי את יסודותיו של מדע נפלא”.
פנינו לכמה חולמי חלום, שהפכו אותו למציאות. כל אחד מהם הלך אחר מחשבתו ולבו והפך משא נפש למציאות, שמאירה לחברה ובוודאי לחולם עצמו.
שנת תשע”ז הייתה לאנשים אלו שנת פתירת חלום, במובן של קריאה נכונה של החלום שלהם ומימושו. כמאמר חכמים “חלום שלא נפתר – דומה לאיגרת שלא נפתחה”, כלומר: כשם שאדם המקבל איגרת ולא פתח אותה ולא קרא בה, אין תוכנה משפיע עליו במאומה, כך חלום שלא נפתר אין תוכנו משפיע בדבר על החולם.
הגשמת החלומות בחיים ויכולת השפעתה על העולם מהווים מקור השראה לסביבה, מעוררים התפעלות, הערכה ודגם לשאיפה גבוה ומימוש עצמי בהקשר חברתי.
ענבל לויטס, אניעם: מקום שמקרב אנשים
לבד מבגדים מעולים, “בטי בארץ הווינטג'”, חנות הבגדים יד שנייה, של ענבל לויטס, מאניעם, היא גם מין חנות חברתית, עם מרפסת לאירועים קטנים חינם
ענבל לויטס מאניעם הקימה עסק יד שנייה – “בטי בארץ הווינטג'”.
לשאלתי איך הגתה את הרעיון, היא מספרת: “כבר מגיל 15, אני חולמת על פתיחת חנות לבגדי יד שנייה, כי אני אוהבת בגדים טובים במחירים כיפיים”.
האהבה לבגדים ישנים מלפני 30 שנה דחפה אותה להגשים את החלום בגיל 38.
ענבל, במקור מקצרין, נשואה לאיתי, שעובד בשמורת גמלא, אם לשתיים, אלה וגוני (5 ו7), עבדה שנים כמנהלת רכש בארגונים שונים. האחרון שבהם “טבע נאות”. אז החליטה לעשות שינוי רציני בחיים, להגשים חלום ולפתוח את החנות.
ייחודה של החנות הוא ייבוא בגדי וינטג’ מאמסטרדם. היא מלקטת בגדים בכל מיני שוקי פשפשים. החנות פתוחה להצעות של בנות/נשים מהגולן, המביאות בגדים ובתמורה, הן זוכות בשובר זיכוי על סך 30% מהעלות.
זהו מקום של קניית בגדים בזול, בגדי מותגים ומעצבי-על. הבגד הופך להיות מושג לכל מי שחפצה בו בהשקעה כספית המותאמת לכיס האישי, שאינו רוצה בהוצאה גדולה.
הבגדים עצמם, מציינת ענבל, עוברים מיון קפדני, ניקוי והכנה והם ניצבים על המדף במצב מעולה. בחנות אפשר למצוא גם נעליים ותכשיטים.
בכפר הגלובלי, היא גם מוכרת בגדים באמצעות האינטרנט. פונה לנשים on line באנגלית, כך מתבצעות המכירות בחו”ל.
החנות, שממוקמת בכפר האמנים באניעם, נפתחה ביוני האחרון והיא משמשת כחנות חברתית, מקום שמקרב אנשים. מקום קהילתי שהמרפסת שלו פתוחה בחינם לקיים אירועים קטנים כמו יומולדת, מפגש חברות וכדומה.
“זה בחינם!”, מדגישה ענבל, “המרפסת וגם החנות, לרשות החוגגים, כולל ערכת קפה ותה וכל מה שצריך…”.
אכן מיזם יוצא דופן ששמו “בטי מארץ הווינטג'”, נקרא לכבוד בטי, “חברה שעזרה בהתחלה”.
מסקרן? היכנסו לפייסבוק. יש עמוד תוסס ששווה הצצה. איך חלום הופך למציאות.
