עזריה אלון נחשב לאנציקלופדיה של ארץ ישראל, וכתב עשרות ספרים בנושא. אין מי שמזוהה יותר ממנו עם אהבת הארץ וידיעת הארץ. זה האיש שהקים את החברה להגנת הטבע, ובגיל 94, זכה סופסוף בפרס ישראל על מפעל חיים. וכן, הוא זה שחתום על השם אור-טל
כששמעתי על הענקת פרס ישראל על מפעל חיים לעזריה אלון, תגובתי הראשונה הייתה: מה?! הוא עוד לא קיבל?
אחד מעשרות ספריו של עזריה הוא “הכישרון לארץ ישראל”. אין מי שניחן בכישרון הזה יותר מעזריה. האיש הוא אנציקלופדיה לארץ ישראל – בוטניקה, זואולוגיה, היסטוריה, תנ”ך, זמר עברי, התיישבות, מה לא? בכל מה שקשור לארץ ישראל, הוא מאגר מידע בלתי נדלה. אין מי שמזוהה יותר ממנו עם אהבת הארץ, עם ידיעת הארץ, עם הגנת הטבע. הוא הקים את החברה להגנת הטבע, הוא הגה והוביל את הקמפיין נגד קטיף פרחי הבר; קמפיין שסוכניו היו הילדים שחינכו את הוריהם – אחד הקמפיינים המצליחים בתולדות המדינה. ולאורך עשרות שנים הוא משדר את פינתו ברדיו. עוד כילד, אני זוכר את שבת בבוקר ב- 9:45 ברשת ב’ – כשעה של עזריה אלון.
בשנים האחרונות זכיתי לפעול לצדו של עזריה – מידי שנה בנימין יוגב – בוג’ה ואני מנחים סדרי ט”ו בשבט ומארחים את עזריה המספר על שבעת המינים (עד לפני שנתיים בגולן וכעת – בגליל העליון). שוב ושוב אני נדהם מתופעת הטבע הזאת – הצעיר הנצחי בן ה- 94, שלא נס לחו והזקנה פשוט דילגה עליו. צלול כבדולח, קולו הרדיופוני רועם, חוש ההומור שלו לא הועם ובכל שנה הוא שר סולו, בחי”ת ועי”ן גרוניות, את השיר “שבעים המה הגיבורים”. הוא מלמד שיטה לקילוף רימון בלי להתלכלך. אני מביט בו ומתקשה להאמין – אף לא רעד קל בידיו. בשנה שעברה הנחינו סדר בקיבוץ דן, מעל במה מוגבהת. בירידה, הוא ביקש ממני עזרה קלה. הייתה זו תחושה מוזרה – לסייע לעזריה אלון ללכת, זה כמעט כמו לתת לאלברט איינשטיין שיעור פרטי בפיסיקה.
כמו רבים מחברי אורטל, הכרתי את עזריה בתקופת השל”ת המוקדם בבית השיטה. איזו התרגשות – לטייל בגלבוע בהדרכת עזריה אלון, “האיש מהרדיו”.
לעזריה מקום של כבוד בהיסטוריה של אורטל. הוא האיש שנתן לאורטל את שמה. וכך הוא כתב לספר “שלושים שנים וסיפורים”, שהוצאנו בשנת השלושים לאורטל:
“אני ‘אשם’ בשם אורטל, ואלה ההצעות והנימוקים שהעליתי בשעתו:
הבסיס ‘טל’ התבקש באזור זה (המיקום המדויק של קיבוצכם עדיין לא נקבע אז) הצופה אל הר אביטל והר בנטל ואל החרמון.
הביטוי טל חרמון” נמצא בתהילים קל”ג 8, והיה למושג בספרות העברית. הצעתי אז שלושה צירופים: טל-מור – על פי שיר השירים פרק ה’, שבו מופיעים ‘טל’ ו’מור’ בפסוקים 2 ו- 5.
טל-אור – על פי ישעיהו כ”ו 11 ‘כי טל אורות טלך’. גם ביאליק השתמש בצירוף זה בשירו הנודע ‘עם שמש’, בפתיחת הבית השני: ‘ורטובי טל אורות לאחיכם תשובו’.
אור-טל (כך במקור, עם מקף באמצע) – כהיפוך של השם הקודם. אנשי אורטל של אז (אינני יודע בדיוק מי) בחרו בצירוף השלישי, וּועדת השמות אישרה אותו. אף כי הוא לא היה המלצתי הראשונה, הוא מקובל עליי כשם יפה והולם, ואני חושב שהוא מבטא גם את הקשר בין אזורכם ובין העבר התרבותי שלנו”.
וכך, זכינו שעזריה אלון הוא חלק מההיסטוריה של קיבוץ אורטל וקיבוץ אורטל הנו חלק מההיסטוריה שלו. אנו יכולים לחוש גאווה עם זכייתו בפרס ישראל על תרומתו הגדולה לחברה הישראלית.
