שמעון עזרן, 51, עד לאחרונה מפקד תחנת משטרת אום אל פאחם, הוא קב”ט המועצה המקומית החדש. לדבריו קצרין צריכה וחייבת להתנהל בכוחות עצמה, על פי תפיסת העולם הגורסת “התנהלות בחירום כמו בשגרה והתנהלות בשגרה כמו בחירום”
עם כניסתו לתפקיד של שמעון עזרן, קב”ט המועצה המקומית החדש, נפגש עמו כתב “שישי בגולן” ושמע את משנתו לגבי נושאים רבים וחשובים הקשורים בכל ההיבטים של פעולות ופעילויות של מחלקת הביטחון המועצה מקומית.
שמעון עזרן, בן 51, תושב חצור הגלילית, נשוי + 3, בעל ותק של 33 שנה במערכת הביטחון. בתפקידו האחרון במשטרה שימש כמפקד תחנת משטרת אום אל פאחם והשתחרר בדרגת סנ”צ”.
לאור מה שראית בעברך במקומות אחרים, מה אתה יכול לומר על מצב הביטחון בקצרין?
“ראשית אני מבקש להודות לקודמי בתפקיד ומאחל לו הצלחה בהמשך דרכו. לעצם השאלה, לאור הניסיון שיש לי בעבודה מול ממשקים קהילתיים ורשותיים רבים בתחומי ההנחיה, ביקורת והקמת מערכות, אני יכול, מבלי להיכנס לפרטים, לומר שקצרין נמצאת במצב מעולה מבחינת התנהלות שבשגרה.”
מה המשנה שלך, שמעון, איך אתה רואה את המערכת?
“תפיסת העולם שלי, לאור הניסיון ולאור הדרישות הקיימות ממחלקת הביטחון היא -התנהלות בחירום כמו בשגרה והתנהלות בשגרה כמו בחירום. כלומר, אני רואה צורך לבנות ולקיים ובעיקר לתחזק את התשתיות הקיימות ומערכות אשר תדענה לתת לנו מענה בכל מצב חירום שעשוי להתממש בקצרין. תושבת קצרין, שנמצאת במקום העבודה צריכה להיות בטוחה שילדיה, הנמצאים במסגרות שונות, כמו גנים ומוסדות חינוך נמצאים בידיים טובות, בכל מקרה ונוצר מצב חירום.
“קצרין צריכה וחייבת להתנהל בכוחות עצמה ולא להיות סמוכה על שולחנה של מערכת מרכזית אשר נותנת מענה במצב חירום בהיקפים ארציים, בהתחלה למרכזי אוכלוסייה ולערים גדולות, ורק כעבור זמן מה מגיעים עזרה וסיוע למקומות בפריפריה. לכן עלינו לדעת לסגור את הפער הזה ולקיים פה מערכת שתדע לתת מענה לכל תרחיש.”
שתף אותנו לאחד הפרויקטים בהם עסקת מאז כניסתך לתפקיד
“אחד הפרויקטים החשובים, לאור מה שאמרתי לעיל הוא סקר מיגון במוסדות חינוך.”
איך בדיוק זה נעשה?
“זה פשוט. כשאני מגיע לעשות ביקורת במוסד חינוכי כלשהו, אני מגיע עם check list בו אני מפרט דרישות/נתונים אשר צריכים להתממש במוסד חינוכי מבחינת הביטחון והבטיחות. במהלך הביקורת אני עובר סעיף סעיף ורושם את הממצאים. אחרי הביקורת מבצעים ניתוח תוצאות וקובעים מטרות ויעדים לטיפול בליקויים או בעיות. לדוגמא, בסקר שעסק באמצעי מיגון, מיקלוט ואמצעי קשר נמצאו ליקויים בגידור במספר מוקדים. אין ספק שנושא גידור תקין במוסדות חינוך יכול לפתור המון בעיות, ולכן כדי לתקן ליקויים אלה רק בנושא גידור קיבלנו תקציב של 250 אלף שקל. בהזדמנות זאת אני רוצה להודות לראש המועצה, על זה שהוא מעניק רוח גבית לכל מה שקשור בדרישות מחלקת הביטחון, לנושאים של שיפורים ותחזוקה נכונה של המערכות העירוניות”.
אז מה צפוי לנו, לתושבי קצרין, מבחינת המוכנות וההיערכות בשנת 2016?
“ראשית, שיפור מרכיבי הביטחון במוסדות חינוך, לרבות רישות במצלמות אבטחה.
בתאריך 15.2 יערך תרגיל מוסדות חינוך ארצי אשר יבדוק מוכנות הרשויות לתרחישים שונים.
“פה בקצרין, אנחנו נדאג לשדרוג מערכות ניכר, נשדרג מערכות קיימות למה שמקובל בשנת 2016.
“השנה נסיים לשרג את מערכת החירום הקיימת כדי שתעמוד בתקנים המחמירים ביותר וברוח הזמן.
“אנחנו נמצאים בתהליך של שדרוג ניכר של מחסני חירום של המועצה מבחינת הציוד שנמצא שם, שמיכות, מזרונים, גנרטורים, קסדות ושכפצ”ים. אנחנו עומדים לקיים תרגיל שיבדוק פעילות מכלולי המועצה השונים.
“נכון לעכשיו, אני יכול להרגיע את התושבים שאולי מודאגים ולבשר על כך שבשעת חירום יש ‘רציפות תפקודית’ מלאה של המועצה.”
תסביר
“ישנו מרכז תת-קרקעי – מן “בור” לשליטה ולאספקת שירותי המועצה לאזרחי קצרין ולניהול אירוע או משבר. מצד שני, מרכז זה מכיל את כל המחלקות של המועצה, קווי תקשורת קווית ואלחוטית ולמעשה מאפשר לכל המחלקות לתפקד בכל מצב, לנהל את המשבר ואת ענייני העיר כאילו לא קרה דבר.”
דברים רבים נאמרו לאחרונה לגבי מקלטים. לא כולם מבינים מה בעצם קורה פה. מקלטים, כפי שאתה בוודאי יודע, זאת “מכת מדינה”. כולנו מודעים לעובדה שבדרך כלל ולאור הכתבות הרבות שהיו בנושא, מקלט זה מקום שאולי מתוחזק ואולי לא, ובדרך כלל זה מרחב מוזנח ומעופש ששהייה שם – איך לומר… לא משהו. האם יש לך בשורה בנושא?
“יש 2 סוגי מקלטים, ציבוריים ומקלטים בבתים משותפים. לגבי מקלטים ציבוריים, יש אגב כמה עשרות כאלה ברחבי העיר, אנחנו כמועצה אחראיים על הפעלה, תחזוקה ופתיחה, לצורך העניין, לכל רובע בעיר יש ‘מנהל רובע’ וכיתת כוננות עירונית אשר מופעלת בשעת חירום ותפקידה לפתוח מקלטים. אנחנו קבענו קווים ברורים לטיפול במקלטים ציבוריים, ערכנו ביקורות בכל המקלטים, בדקנו את מצבם של המקלטים ותיקנו את הליקויים שנמצאו שם. יש לנו קבלן שדואג להיכנס לכל מקלט ומקלט לצורך תחזוקה וניקיון יסודי, כך שבמצב חירום, תושב שיצטרך להיכנס למקלט ימצא שמקום נקי ו”עובד”.
מה לגבי המקלטים בבתים משותפים?
“בבתים המשותפים כל האחריות על המקלטים היא של דיירי אותו הבניין. לפי חוק עזר עירוני, דיירים בבניין משותף צריכים לפנות לאגודה לתרבות הדיור, שם יוכלו לקבל הנחיות מדויקות לצורך זה.
“רשות אינה משתתפת בתיקון ואחזקה של המקלטים בבניין משותף, היא רק מעניקה הכוונה.”
אדם שמחפש לתרום מזמנו לטובת הכלל במסגרת מחלקת הביטחון, האם יש לך רעיונות במה אדם כזה יכול לעזור?
“ברור, אני מקדם את העניין בברכה ומזמין את כל מי שרוצה לעזור לפנות אליי ישירות. רק אספר שכאן בקצרין פועלות 2 יחידות על בסיס מתנדבים, יחידת ‘סער’ – יחידה של חילוץ מהריסות ויחידת ‘צח”י’ – צוות חירום יישובי, שמתגבר את המערכות הקיימות בתחום החינוך ובמגוון תחומים אחרים.”
