ממוצב דרדרה, דהרנו על ציר הנפט המחודש, היינו בתל פאחר והגענו גם לקלעה… שביל הוותיקים התפתל הפעם בקרבות ההבקעה של מלחמת ששת הימים בגולן, עם המדריך “אבשה” ולוחמים ותיקים
לציון חלוף חמישים שנה למלחמת ששת הימים, התכנסה חטיבה 8 (חטיבת ה”זקן”) למפגש שחזור קרבות ההבקעה בגולן. יחד עם חיילי המילואים שלחמו אז, עם חיילים שמשרתים כעת, עם המשפחות השכולות ועם וותיקי הגולן.
אנחנו, ותיקי הגולן, הלכנו בעקבות הלוחמים ויצאנו למסע בזמן, מסע טעון ידע, טעון רגשות, התרוממות רוח וכאב. המדריך שלנו ביקש שנקרא לו ”אבשה”, למרות ששמו המלא הוא אבשלום שחר. ”אבשה” נשמע לי כמו איזה כינוי למוצב, או שם קוד במפת תצלומי האוויר ואמנם, האיש היה סוג של מפת קרבות. בכל מקום, בין שהיה ציר הבקעה, או בונקר אויב, או גבעה שולטת – אבשה שלנו ידע לפרטי פרטים כל מה שקרה שם. אבשה הציף אותנו במספרי גדודים, בשמות מפקדים, תוך שהוא פורס מפות רלוונטיות, אִתן הוא חי מחדש את הקרבות. ב”מצפה גולני”, הוא הריץ אותנו בתעלות הקשר ולדעתי, לא היה רחוק מלזרוק עלינו רימוני דמה…
היה זה מפגש מרגש של עבר מלא גבורה, אנשים מופלאים בהווה ודמויות אייקוניות. כזה היה הרב של החטיבה, חייל דק גזרה כנער, עטור בזקן שיבה לבן כשלג, על כתפו תלוי רובה ומעיניו ניבטת האהבה -לחיילים במקום, ללוחמי ששת הימים, למשפחות השכולות ולוותיקי הגולן.
היה זה מפגש מרגש של עבר מלא גבורה, אנשים מופלאים בהווה ודמויות אייקוניות. כזה היה הרב של החטיבה, חייל דק גזרה כנער, עטור בזקן שיבה לבן כשלג, על כתפו תלוי רובה ומעיניו ניבטת האהבה -לחיילים במקום, ללוחמי ששת הימים, למשפחות השכולות ולוותיקי הגולן
הוא שהביא לנו כובעים עם סמל החטיבה, חילק מפות מנוילנות של הגולן לכל דכפין והושיט לכל הרעבים שקית קרה עם לחמנייה עסיסית שבאמצעה שכן לו שניצל צה”לי. (מה, נגמר הלוף?)
הרב היה חובש והשתתף בקרבות ששת הימים. לאחר המלחמה, חתם קבע וכעת הוא מתנדב והוא בן שבעים.
גם “גולני” השתתפו בקרבות ההבקעה בגולן ואם מדברים על דמויות אייקוניות, צריך להזכיר את המג”ד של גדוד 12 בגולני, סא”ל מוסא קליין. מפקד שרץ קדימה כדי למשוך את הלוחמים אחריו, שילוב של מוסא, ארץ-ישראלי עם קליין, שם יהודי ממוצא הונגרי, שעלה כנער בספינת מעפילים. המפקד שמצא את מותו, תוך שהוא מסתער בתעלות תל פאחר.
התחלנו את מסענו בעין אשמורה שהיא (לשעבר) מוצב דרדרה, דהרנו על ציר הנפט המחודש, היינו בתל פאחר והגענו גם לקלעה ובכל מקום, סיפר לנו אבשה את סיפור קרבות הגבורה של חטיבה 8 וחיילי גולני.
יותר מאשר המקומות וסיפור הקרבות, התרגשתי ממפגש הדורות שהיה בשטחי הכינוס. לוחמי העבר, המשפחות השכולות וותיקי הגולן. האם המשפחות השכולות מצאו בנו, בוותיקי הגולן – ניחומים? הרי אנחנו מיישבים את כל המקומות שלוחמי החטיבה כבשו לפני חמישים שנה. האם הם יודעים שלא לשווא נפלו יקיריהם?
מה שברור הוא, שאנחנו, הוותיקים, יודעים שבזכותם של הלוחמים, המפקדים והנופלים, זכינו לחיות במקום הנפלא הזה, הגולן. זכינו לבנות ולהיבנות בו ועוד עתידנו לפנינו.
כדברי שר החינוך באותם הימים, זלמן ארן: ”זוהי המלחמה האגדתית ביותר במלחמות היהודים והיא תקיים את העם היהודי לדורות”,
בין ותיקי הלוחמים היו אילן, שסיפר חוויות אישיות ושלמה מן, מי שחקר ותיעד את הקרב בתל פאחר. שלמה, הוציא לאחרונה ספר במתכונת אלבומית, ”תל התעלות” שמו. (“ספרי ניב” – 077-5417101). עוד טיול אחד, אחרון ומסכם לפנינו. טיול שיחתום שנה של סיורים מרתקים בגולן. סיורי לימוד, סיורי חוויה וחיבור בין אנשים, טבע ונוף.
תודה למחלקת הוותיקים ובמיוחד, לירדנה שמארגנת כל פעם מחדש, עוד ועוד סיורים כאלה ואתם, המתלבטים, נסו אותנו בשנה הבאה. בוודאי יהיה מעניין גם אז.
