פעמיים הורשע רומן זדורוב פה אחד ברצח תאיר ראדה ז”ל ופעם שלישית ברוב קולות, כשעמדת מיעוט מזכה אותו מחמת הספק. אם הדבר היה תלוי בתקשורת, בוודאי היה יוצא זכאי. מזלנו שפסק הדין נקבע לא בידי התקשורת, אלא בידי מערכת המשפט
במשך תשע השנים האחרונות, נערכו לרומן זדורוב במקביל שני הליכים משפטיים. האחד – בבתי המשפט. השני – בתקשורת, ברשתות החברתיות וברחוב. ההליך בבתי המשפט נסמך על ראיות ונערך על בסיס דיני ראיות. ההליך בתקשורת וברחוב נסמך על שמועות ותאוריות שקר שונות, חלקן הזויות, כולל הסיפור המזוויע שהאשים ברצח את חברותיה וחבריה האומללים של תאיר ראדה ז”ל, שאיבדו את חברתם הטובה במעשה רצח אכזרי ונאלצו להתמודד גם עם מסכת שמועות מרושעות.
בהליך המשמעתי, רומן זדורוב הורשע פה אחד בשתי ערכאות, ובבית המשפט העליון – ברוב קולות, לצד עמדת מיעוט שזיכתה אותו מחמת הספק. ההליך התקשורתי והרחובי זיכה את זדורוב מכל אשמה והאשים את משטרת ישראל, הפרקליטות ובתי המשפט בתפירת תיק לאדם תמים וחף מפשע, תוך שהרוצחים האמתיים מסתובבים חופשיים.
אילו נקרא הציבור לקבוע את פסק הדין בקלפי, אין לי ספק שזדורוב היה מזוכה. לא בכדי, נושאים כאלה אינם נפסקים בידי ההמון, אלא בידי שופטים, שהשכלתם, מקצועם וניסיונם נותנים להם כלים לשפוט על פי ראיות.
שופטים הם בני אדם והם עלולים לשגות ולכן איני מלין על עצם הביקורת השיפוטית. אלא שבמקרה זה, הייתה היסחפות שלוחת רסן של כלי התקשורת, שהחליטו לזכות אדם שנעשם ברצח ילדה, הציבו עצמם כשופטי-על והצליחו להסיט את דעת הקהל לכיוון שהצביעו עליו.
שופטים הם בני אדם והם עלולים לשגות ולכן איני מלין על עצם הביקורת השיפוטית. אלא שבמקרה זה, הייתה היסחפות של כלי התקשורת, שהחליטו לזכות אדם שנעשם ברצח ילדה, הציבו עצמם כשופטי-על והצליחו להסיט את דעת הקהל לכיוון שהצביעו עליו
משמעות תאוריית הקונספירציה, שבה האמין הציבור בהמוניו, היא שמשטרת ישראל על כל שרשראות הפיקוד שלה בתשע השנים האחרונות, מהמפכ”לים ועד אחרוני השוטרים, עשו יד אחת כדי לטפול אשמת רצח על אדם תמים. מאות או אלפי שוטרים היו שותפים במעל ובהסתרה, ובמשך תשע שנים איש מהם לא סטה מהקו הזה. אליהם הצטרפה הפרקליטות על כל שרשרת ההיררכיה מהיועצים המשפטיים לממשלה, דרך פרקליטי המדינה ועשרות פרקליטים שכיהנו בתשע השנים האחרונות והיו שותפים כולם לקנוניה. אליהם הצטרפו השופטים שפסקו פה אחד בשני משפטים שהנ”ל אשם. כולם קשרו קשר נגד האזרח ר’, בסיפור קפקאי מסמר שיער.
ובהגיע הכרעת בית המשפט העליון, מאמיני התאוריה לא ציפו להכרעת הדין כדי לדעת את האמת. הם כבר ידעו את האמת, וכל שעניין אותם הוא האם גם ידם של שופטי העליון במעל. ולכן, רובם המכריע ימשיכו לדבוק בעמדתם גם אחרי ההכרעה, וגם אם יתקיים דיון נוסף, כבקשת הסנגוריה, מי שיעמוד בעיניהם למשפט יהיו השופטים.
יש לציין, שתאוריות תפירת התיק לא היו בשום אופן הקו של הסנגוריה. הסנגוריה, שתפקידה להגן על הנאשם, פעלה לזיכויו של זדורוב מחמת הספק. האתגר של הסנגוריה היה לעורר ספק הקל בלב השופטים. הסנגוריה הצליחה בגדול, כאשר אחד השופטים זיכה את זדורוב מחמת הספק.
אין כמעט חקירת פשע שבה כל העובדות ידועות וברורות באופן מוחלט עד הפרט האחרון, ומכאן נובעים הספקות. הספקות הללו הם הבסיס לתאוריות הקונספירציה, כפי שאנו מכירים למשל מרצח קנדי ורצח רבין. אלא שבדרך כלל, אנשים מאמינים בתאוריות הללו, מתוך מניע פוליטי. למשל, אנשים רבים שחשו מואשמים, על לא עוול בכפם, באשמה קולקטיבית בעקבות רצח רבין, היו קהל יעד נוח לקלוט את תאוריית הקונספירציה השקריות בנדון. אבל כיוון שלרצח תאיר אין רקע פוליטי, למי היה אינטרס לקבל את התאוריות הללו?
כנראה שאנשים רבים אוהבים את התאוריות הללו וקל להם לקבל אותן. ודווקא העובדה שאין כאן עניין פוליטי, איחדה אנשים מכל המחנות באמונה בתאוריה. התקשורת בעלת העוצמה, שטפה את המוח ופמפמה את גזר דינה במשך תשע שנים, והצליחה.
אוי למדינה שמשפט הרחוב יהיה משפטה.
