במסגרת מתווה התיירות של מועצה אזורית גולן, הכולל פיתוח תיירות תוכן לאחרי מורשת בגולן, נערך לאחרונה סיור של פורום הפרשנות וההמסרה בישראל באתר עין קשתות. בימים הקרובים יחלו במקום עבודות שבסופן ישוחזר מבנה בית הכנסת במלואו
לפני כעשור גיבשה מועצה אזורית גולן מתווה חדש לתיירות הגולן – לחשוף את ייחודיות הגולן לעם ישראל באמצעות פיתוח תיירות תוכן בתחומים שונים, שאחד מהם הוא מורשת ישראל. אתר עין קשתות משתלב באופן מושלם בתוכנית זו.
כחלק מקידום ופיתוח עין קשתות, הגיע פורום הפרשנות וההמסרה בישראל ליום עיון ודיון בנושא אתרי מורשת – פרשנות שימור או שיחזור – בהדגמה על הסוגיות הייחודיות של עין קשתות. המועצה האזורית גולן אירחה את חברי הפורום, ואת הסיור באתר הובילו פרופ’ חיים בן דוד ארכיאולוג האתר ויהושע (ישו) דריי משחזר האתר ומנהל הפרויקט.
פורום הפרשנות וההמסרה בישראל הוקם על ידי ד”ר דלית גסול מהמחלקה לניהול תיירות ומלונאות במכללת כנרת ותמר ארבל אלישע מרמת הנדיב, במטרה לכנס את כל הגופים, בעלי התפקידים ומפתחי התוכן שעוסקים בהיבטים שונים של העברת מסרים למבקרים באתרי התיירות. הפורום מתארח בכל פעם באתר אחר, מלבן סוגייה עכשווית ותורם מנסיון החברים לקידום הפרשנות באתר.
סוגיית שם המקום: אום אל קאנטר – קשתות רחבעם – עין קשתות
מאזור בית הכנסת וצפונה התגלו בגולן כ-30 בתי כנסת מהתקופה הרומית ביזנטית, אשר איבדו את שמותיהם המקוריים בגלל “חורים” ברצף ההתיישבות. השמות שנשתמרו באתרים אלה הם שמות ערביים של מאות השנים האחרונות. לכן, שם האתר כאן הוא נושא לוויכוח.
השם אום אל-קאנטר מוזכר לראשונה בכתביו של סר לורנס אוליפנט מסוף המאה ה-19 כאשר הגיע למקום עם שיח’ מקומי ועם הארכיאולוג גוטליב שומכר, למציאת תוואי לרכבת לדמשק. השייח’ נתן למקום את שמו אום אל-קאנטר – אם הקשתות.
אלי מלכה, ראש המועצה סיפר לחברי הפורום על ביקורו של שר התיירות דאז רחבעם זאבי באתר, השר הפגין ידע רב בכל הקשור לאתר ולכן לאחר הירצחו החליטו לקרוא למקום על שמו “קשתות רחבעם”. ועדת השמות הממשלתית לא אישרה את השם וקבעה את שמו “עין קשתות”.
השתמרותו של האתר
סר אוליפנט כתב ששרידי החורבה של הכפר מעידים על גילוי בית כנסת. בעקבות פרסומיו אלה, הגיעה למקום בשנת 1905 משלחת גרמנית, הם ערכו חפירה ושרטטו תוכנית שהיוותה את הבסיס למחקר עד לפרויקט הנוכחי. מרבית אבני המבנה (כ-90%) נמצאו באתר, מה שאפשר לקומם אותו לגובהו המקורי.
השתמרותו יוצאת הדופן של האתר קשורה לקשיי הנגישות אליו ולעובדה שלא היה מיושב מרבית התקופות.
החפירה והקימום
ייחודו הבולט של האתר הוא ללא ספק בטכנולוגיה הייחודית לחפירה ולקימום האתר.
על מנת להתחקות אחר המבנה המקורי של בית הכנסת היה צורך לתעד כל אבן במפולת.
התיעוד כלל מיפוי בסריקת לייזר בתלת מימד של כל שכבה במפולת ומתן נקודות ציון וגובה מוחלט מעל פני הים – מה שעזר בהמשך העבודה לשחזר את מבנה בית הכנסת באמצעות תוכנת אדריכלות מיוחדת. הנתונים שנאספו שכללו את מידותיה, מצבה ומיקומה של כל אבן, ונרשמו במסד נתונים בעזרתו ניתן יהיה לבצע מיונים מסוגים שונים.
במקביל לעבודת התיעוד, הוכנסו שבבים אלקטרוניים זעירים לכל אבן ממוספרת בעזרתם ניתן לאתר במהרה כל אבן מבוקשת.
חידוש נוסף בעבודת השחזור הינו העגורן הנוסע על מסילות ומכסה כיסוי מלא של החורבה. השימוש בעגורן חסך עבודת כפיים של שנים הן בחשיפת האבנים והן במלאכת השחזור.
בדיון המסכם את יום העיון עלה כי לאתר יש שני סיפורים עיקריים, שצריכים לבוא לידי ביטוי באמצעי הפרשנות למבקרים. האחד הוא סיפור הגילוי, החפירות וטכנולוגיית השחזור המיוחדת, והשני הוא סיפור בית הכנסת, הכפר והמעיין כראי לתקופה ולמורשת הקדומה בגולן. בימים הקרובים תחל עבודת בניית המבואה באתר וכאשר יסתיימו עבודות הפיתוח יהווה האתר נקודה מרכזית בתחום תיירות התוכן בנושא מורשת ישראל בגולן. מבנה בית הכנסת ישוחזר בשלמותו, כך שיאפשר ביקור תיירים וישמש לאירועים.
