ארכיון הגולן, ב"מכון שמיר למחקר", מלא בכל ההיסטוריה של הגולן. בשבוע שעבר, זכה אלישע בן איבגי, משעל, בפרס הארצי לארכיונאי מצטיין – פרס הרליץ
בשנים האחרונות, בהן אני עוסק, בין השאר, בחקר תולדות ההתיישבות בגולן, אני מבלה לפחות יום או יומיים בשבוע בארכיון הגולן, שב"מכון שמיר למחקר". ארכיון הגולן הוא נכס לכל מי שההיסטוריה הגולנית מעניינת אותו – יישובים ומוסדות, חוקרים, סטודנטים ותלמידים.
לאחרונה, למשל, הומה המקום תלמידי גיאוגרפיה של "נופי גולן", שמבצעים משימות חקר על הגולן, במגוון רב-תחומי, בשיתוף פעולה עם חוקרי "מכון שמיר למחקר".
כחוקר, אני מוצא בארכיון מכל טוב – ההיסטוריה המתועדת של ההתיישבות בגולן נגישה וממש קוראת לי: חקרני. אך ארכיון אינו רק מסמכים אלא גם, אולי בעיקר, אנשים; עובדי הארכיון, שמעניקים שירות מקצועי ומסור – טובה מנדל, מנהלת הארכיון, אלי אברמוביץ' ואלישע בן איבגי.
בשבוע שעבר, זכה אלישע בפרס הרליץ, פרס ארצי לארכיונאי מצטיין. זהו כבוד לאלישע, לארכיון ולגולן.
אלישע, בן 41, יליד קריית אתא, עלה מכרמיאל לגולן באוגוסט 2015, עם אשתו ושלושת ילדיו והתיישב בשעל. "בשבילי, לעלות לגולן זו הייתה הגשמת חלום. מילדות, אהבתי את הגולן, טיילתי כאן הרבה עם המשפחה. שירתי כאן בשריון. בשל אהבתי לגולן, למדתי ב'אוהלו' חינוך גופני. תמיד רציתי לחיות בגולן, אך לשם כך, צריך היה שגם בת הזוג שלי תרצה. לקח זמן רב עד שהרעיון הבשיל וכל המשפחה עלתה לכאן. הגשמתי חלום!".
במשך 12 שנים, עסק אלישע בביטחון, בתפקידי ניהול והדרכה בשב"כ ובמערכות ביטחון של משרדי ממשלה, אך בעלייתו לגולן רצה להגשים חלום נוסף ולהתחבר לתחום המרתק אותו מילדות – היסטוריה. בשנים שקדמו למעבר לגולן, אלישע הקים וניהל אתר של מורשת קרב, שהגולן תפס בו מקום משמעותי. כעת, הוא רצה להפוך את התחביב למקצוע ואת אהבת ההיסטוריה לאהבת הגולן. לשמחתו, זמן קצר לאחר שהגיע לגולן, יצא מכרז למשרה חלקית בארכיון הגולן.
"הייתי צריך לשכנע את טובה שאני באמת ובתמים רוצה לעזוב את תחום הביטחון ולעסוק בתחום הארכיון, למרות שאני ער לכך שהשכר אינו גבוה. 'כן, אני מודע לכך', הסברתי, 'ובכל זאת רוצה לעסוק בזה'. ובאמת, מיום ליום, אני אוהב יותר ויותר את העשייה".
אלישע החל לעבוד בארכיון במשרה חלקית, עבר למשרה מלאה כארכיונאי מן המניין וכעת, הוא גם לומד, בעניין ובהנאה, לימודי תעודה של ארכיונאי מוסמך במכללת "ספיר". "יש לימודי תואר שני בארכיונאות ובעתיד, ארצה להשלים את התואר הזה". לצד עבודתו זו, אלישע עובד במשרה חלקית גם כאחראי על המחשבים במכינה הטכנולוגית בחיספין.
עולם תוכן מרתק
עיניו של אלישע נוצצות, כשהוא מדבר על הארכיון.
מה אתה אוהב כל כך בעבודה הזאת, שיש לה תדמית של אפורה וסיזיפית?
אלישע: "אני לומד את הגולן, מיום ליום, יותר ויותר. אם בעבר, חשבתי שאני מכיר את הגולן, היום ברור לי שלא הכרתי כמעט כלום. באמצעות הארכיון, אני לומד את הגולן על כל רבדיו. אני לומד על יישובי הגולן, אפילו על יישובים שעוד לא יצא לי לבקר בהם. זאת עבודה מעניינת מאוד. זה עולם תוכן מרתק".
תפקידו המרכזי של אלישע הוא האחראי על תחום המדיה בארכיון. אני יכול לספר מניסיוני, שאלישע הציל קלטות וידאו עתיקות של אורטל, שחילצתי מתוך פח האשפה. היום הן מצויות, אחרי עבודת דיגיטציה מקצועית, בארכיון.
"התפקיד שלי הוא לבצע דיגיטציה לכל החומרים שנמצאים על גבי קלטות, דיסקים, קלטות שמע, אלבומי תמונות ואמצעים שכבר אינם בני התקופה. אני מנגיש אותם באמצעות דיגיטציה ועריכה. לעתים, זה ממש להציל אותם. למשל, תמונות שצברו עובש. אנו מנקים אותן וסורקים אותן ברזולוציה גבוהה".
את מי הפעילות הזאת משרתת?
"בעיקר את יישובי הגולן, בחגים עגולים ואירועים גדולים, שעבורם הם זקוקים לתמונות העבר, אבל אפילו משפחות ואנשים פרטיים, שמחפשים תמונות ילדות ותמונות משפחתיות. התמונות משמשות גם לתערוכות של הארכיון, כמו הארכיון של שנת היובל, המוצג כעת".
אלישע מנהל גם את דף הפייסבוק של הארכיון, שנפתח בשנת היובל. בשנה הראשונה, שנת החמישים, עלו בעיקר סרטונים על תולדות ההתיישבות.
"השנה, התחלנו להתפרס לתחומים נוספים כמו טבע, בעלי חיים, עונות השנה, ארכיאולוגיה ועוד".
לצד הערך המחקרי והתרבותי, יש לארכיון גם ערך יישומי.
"לאחרונה, סייענו לרשות לפינוי מוקשים, באמצעות המפות הסוריות והישראליות הרבות שבידינו. תרמנו באופן משמעותי לאיתור אזורי מיקוש, שיפונו בעתיד הקרוב והרחוק".
אלישע: "הייתי צריך לשכנע את טובה שאני באמת רוצה לעזוב את תחום הביטחון ולעסוק בתחום הארכיון, למרות שאני ער לכך שהשכר אינו גבוה. 'כן, אני מודע לכך', הסברתי. ובאמת, מיום ליום, אני אוהב יותר ויותר את העשייה"
ארכיון – מקצוע לחיים
בוקר אחד, בעודו צולל בתוך החומר הארכיוני, קראה טובה מנדל לאלישע למשרדה וסיפרה לו שהחליטה להגיש את מועמדותו לפרס הרליץ. הפרס הוא על שמו של ד"ר גיאורג הרליץ, שניהל את הארכיון הציוני, טרם הקמת המדינה ובשנותיה הראשונות. מכל הארכיונים בישראל, ארכיון הגולן הוא המעוטר ביותר – זו הפעם השלישית שהוא מקבל את פרס הרליץ.
בנימוקים לפרס נאמר, בין השאר: "אלישע בן איבגי התקבל לעבודה בארכיון הגולן כאחראי על חדר המדיה. הוא מטפל בחומרים הדיגיטליים ובתצלומים… בקיא ולוקח חלק גם בעבודה השוטפת בארכיון. בעל מוטיבציה גבוהה ומחובר להיסטוריה של הגולן. מנהל את דף הפייסבוק של הארכיון ביצירתיות ובמקצועיות. אכפתי ומסור לעבודה".
"לפני כשלושה שבועות", מספר אלישע, "התקשרו אליי מהאיגוד הישראלי לארכיונאות ומידע והודיעו לי שנבחרתי. התרגשתי מאוד. לאחר זמן קצר כל כך בגולן ובעשייה שאני כל כך אוהב, כבר לזכות בהערכה כזאת – זה ממלא אותי ונותן לי הרבה כוח להמשיך בעשייה, שהיא בעיניי חשובה מאוד".
הטקס נערך בסינמטק בירושלים, שם נמצא ארכיון הקולנוע הישראלי, כחלק מן הכנס השנתי של ארכיונאי ישראל, שהוקדש השנה לשבעים שנות הקולנוע הישראלי.
"אני אוהב את ירושלים. העובדה שהאירוע התקיים בירושלים ריגשה אותי מאוד. מהרצאה להרצאה, לאורך היום, ההתרגשות גאתה בי והגיע לשיאה בטקס. כשעליתי, הבנתי שהגאווה אינה רק אישית, אלא שאני מייצג את הגולן כולו".
הבחנתם בוודאי בכך שאלישע הוא ארכיונאי רגשן, אך מה שמרגש אותו אינו רק פרסים, אלא העבודה עצמה.
"בכל פעם שאני מקבל מאגר תמונות, או ארכיון יישובי חדש, לטפל בו ואני יודע שזאת המשימה שלי לשבועות ולחודשים הקרובים, אני נרגש לקראת האתגר".
ומה אתה רוצה לעשות כשתהיה גדול?
אלישע: "אני רואה בארכיון מקצוע לחיים. תמיד היה לי חלום לעבוד במוזאון, או בארכיון, אך התפזרתי למקומות אחרים. כשהגיעה ההזדמנות, הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות".
