חיים אוחיון היה מנהיג ומוביל ברמת הגולן לאורך 35 השנים האחרונות ותרומתו ניכרת בכל פינה ברמת הגולן, בגליל ובצפון בכלל

חיים אוחיון היה ממנהיגי הגולן. הקים פרויקטים רבים ברמת הגולן ובצפון ובניהם  מכללת "אוהלו", "קסם הגולן", מבשלת הבירה, אגמון החולה, מלון "גליליון" ועוד. הוא הפך את המושג "ארץ הגליל" למובן מאליו.

חיים היה פעיל מאוד בתחום הכדורסל בארץ ובעולם וקידם את הכדורסל הישראלי לפסגות מרשימות.

חיים נפטר בטרם עת, לפני כשנה, בגיל צעיר מדי. לציון יום השנה, נערך לזכרו כנס במלון "גליליון" שבגליל ואלה הם חלק מהדברים שאמרה בכנס אלמנתו, תרצה אוחיון.

ברוכים הבאים למלון "גליליון" – תודה שבאתם.

אנחנו… הנשים שסבבו את חיים –

הבנות – גל, מיכל, דניאל ואני,

רוצות שתכירו את חיים אוחיון כאדם.

נכון. כולכם יודעים שחיים היה מנהיג מלידה –

חלם בגדול, הגה, יזם ובנה.

אך מעבר להיותו מנהיג בעל שיעור קומה,

שתרם רבות לאזור ולמדינה,

חיים היה בעיקר אוהב אדם.

ומלא שמחה ונתינה.

חיים היה איש של אנשים וידע לגעת בכולם,

והתעניין באמת בכל אחת ואחד,

היה הוא כמעיין נובע אהבה, צניעות והשראה.

חיים ניחן באומץ אין סופי ובלתי מוסבר –

כל חלום שחלם, מיד הזדרז לממש ולהתחיל במלאכה,

לאיש לא היה ספק שעל חיים אפשר לסמוך,

כי חיים לעולם לא יוותר על חלומות.

חיים היה מנהיג אמתי, שהשכיל לתת דוגמה לאחרים

ולכל משימה יצא תמיד בראש.

היו לו אין ספור פניות לאייש תפקידים ציבוריים,

אבל חיים ידע שאת הטוב לאנשים ולסביבה

הוא יוכל לייצר ללא תפקיד רשמי ורק מכאן, מהצפון.

"המעז מנצח!", הכריז

ואימץ כל פרויקט שהתבקש לבצע,

ללא לאות ותוך דבקות במטרה.

הוא התעלם מקשיים, דילג על פני מכשולים,

ובאש ובמים סחף אחריו את כולם לכל משימה,

כי חיים היה בלתי ניתן לעצירה.

"בן גוריון של הגליל",

כך קראו לו כולם.

ידעו שיש על מי לסמוך,

שיש למי לפנות.

עבור רבים, חיים היה מנטור, שתמיד נחה באמתחתו עצה טובה.

וכאחד שהצניעות והביישנות עטפה את כל מעשיו,

איש לא היסס לפנות אליו,

כי חיים התייחס בכבוד לכל אחת ואחד.

חיים היה איש חזון בכל רמ"ח איבריו,

ידו הייתה בכול – יזמות, בנייה, תיירות, מלונאות,

מסעדנות ואפילו רפואה.

וכמובן, קידום הספורט והכדורסל.

אבל יותר מהכול, חיים היה אכפתי ורגיש לכל אדם  –

הוא היה קשוב מאוד לצרכים של משפחתו, עובדיו, שותפיו וחבריו.

יש לציין שחיים מעולם לא חשש להביע את דעתו,

למרות שלא תמיד דעתו הייתה מקובלת על מאזיניו,

אבל באורח פלא, הקשיבו לו כולם.

כי חיים ידע להתבונן על החיים מזווית שונה,

הוא השכיל לחזות דברים ולייעץ לכל אחת ואחד

והכול בשמחה וללא תמורה.

כולם ידעו שמילה של חיים זו מילה!

ושניתן לסמוך עליו ללא מורא.

אתםהיוםכאןכדילזכורולהזכיראתחיים

ועל כך – תודה.

חיים היה איש משפחה נהדר,

אב מופלא לבנותינו – מיכל, דניאל וגל.

סב נהדר לנטע ועמית.

בן מסור להוריו ואח נהדר לאחיו ולאחיותיו.

כאב לשלוש בנות נהג לומר כל הזמן: "בנות בבית – אור בבית".

ועשה עמן תחרויות בישול ללא הפסקה

ומכיוון שחיים ניחן בתכונות של שף, תמיד ידו הייתה על העליונה.

לנו חשוב שתדעו כי עבורו, כלאחדמכם

היה חשוב, יחיד ומיוחד.

ולו חיים היה בינינו עכשיו,

ורואה אתכם כאן,

היה צועד זקוף קומה

ולבו מוצף גאווה.

חשוב לציין גם כי הפנינה שעליה חיים שמר מכל משמר,

היא מושב קטן שקיים אי שם,

בין ההרים ברמת הגולן –

מושב כנף, אותו הקמנו ובנינו יחדיו,

שם בנינו את ביתנו שניצב זקוף עד עכשיו,

שם גידלנו משפחה לתפארת –

שלוש בנות – גל, מיכל ודניאל.

מושב כנף הוקם לפני כ-38 שנה,

על ידי חבורת צעירים הנחושים להקים יישוב חדש ברמת הגולן.

חיים היה המוביל של הקמת המושב

והיה עוגן מרכזי שלא ויתר וליווה את תהליך ההקמה עד תום.

כבר אז, בגיל 22, חיים התגלה כמנהיג וכאידאליסט מושבע.