הום סטיילינג ועיצוב אירועים, חתונות, פרחים, תערוכות, בגדים. אם יש לכם משהו – היא תעצב את זה. האורחת שלנו לשבת היא רותי מילר צוברי, מרמת מגשימים
קצת על עצמך
"רותי מילר צוברי, נשואה למני צוברי, מנהל הדרכה במדרשת הגולן, מורה דרך וחבר יקר לחיים. יש לנו ארבעה ילדים ותשעה נכדים, ברוך השם. טל, הבכורה, אחות במקצועה, נשואה ללאל ויש להם חמישה ילדים, עינב, מטפלת בתנועה, נשואה לשלמה ולהם ארבעה ילדים, שתיהן גרות בגבעת סלעית, מעל מחולה. אנוש הוא מוזיקאי ומפיק טלוויזיה ונעה עובדת בהייטק, שניהם גרים בתל אביב".
איפה נולדת וגדלת?
"נולדתי בנתניה. גדלתי במשפחה אירופאית ויש לי אח שגדול ממני בחמש שנים. רוב הזמן, הייתי בסניף 'בני עקיבא' ועם חברות. נהניתי מהחיים העירוניים, אבל תמיד הייתה לי תשוקה לעבור למושב, למקום שקט יותר".
מגורים
"רמת מגשימים. הגעתי לרמת מגשימים ב-1983. הייתי בת 18 ויחד עם כמה חבר'ה מאזור מרכז הארץ, שרצו להתיישב, הקמנו גרעין נח"ל. רמת מגשימים מנתה אז 36 משפחות והרגשנו מיד חלק מהקהילה. עבדנו בחקלאות – מטעים, לול, בקר ובמה שצריך. שבוע אחרי שמני השתחרר מצה"ל, התחתנו ברמת מגשימים ונשארנו.
"הילדים גדלו פה ובכל פעם שהם באים, הם מודים לנו על הזכות שגדלו פה, במרחבי הגולן".
עיסוק
"עיצוב פנים והום סטיילינג. חולמת עיצוב, חיה בנשמתי כל מה שוויזואלי עם ראייה מרחבית מעניינת. אני אוהבת אמנות לא קונבנציונאלית, מחפשת מיוחדות וצבעוניות. מאוד קשורה לאדמה, לנופים, לצמחים, לבעלי חיים ולבני אדם מעניינים.
"במהלך השנים, עסקתי בתחומים שונים. עבדתי המון שנים במרפאת שיניים ברמת מגשימים ובחיספין, ניהלתי את מעון 'אמונה' בנוב, עבדתי בסטודיו 'מנדרינה' בנטור שמונה שנים נפלאות ותמיד חלמתי עיצוב.
"עיצוב אירועים, חתונות, פרחים, תערוכות, בגדים.
"עד שהחלטתי למסד את העניין והלכתי ללמוד עיצוב פנים במכללת גליל מערבי, יומיים בשבוע. בבוקר עבדתי כסייעת לילדים עם מוגבלויות בבית הספר 'שורשים'. נקשרתי מאוד לילדים ובעיקר זה עשה לי טוב בלב.
"בשנתיים האחרונות, עבדתי ב'ביג קרמיקה', בקצרין, כמעצבת פנים ולאחרונה, פרסתי כנפיים לעצמאות בעיצוב פנים והום סטיילינג.
"אני מרגישה שזה המקצוע שהכי מתאים לי ומסב לי הכי הרבה אושר. זה מקסים ומשמח לעצב לאנשים את הבית שלהם, שירגישו הכי טוב ונעים בבית שלהם, כל אחד לפי אופיו ובקשתו".
איך נראה יום שישי שלך?
"אני עושה את כל הקניות כבר ביום רביעי, מסיימת לרוב את הבישולים בחמישי בערב, משאירה לי מעט השלמות ליום שישי וזמן לעיסוקים של כיף, טיול, גינה ובעיקר נחת".
מה אוכלים בארוחת שבת?
"ארוחת שבת משתנה בהתאם למי שמגיע. אני משתדלת להכין את מה שכולם אוהבים, בשר, עופות, דגים, הרבה סלטים מעניינים וצבעוניים, מגוונת עם בישולים מהמטבח האלג'יראי, תימני, ישראלי והעיקר שהשולחן מלא בטוב וכולם נהנים".
זיכרון ילדות
"בשבת בבוקר, כשאבא היה חוזר מהתפילה, היינו עושים קידוש, אוכלים עוגות אפריטיף והולכים לפגוש את החבר'ה ב'גן המלך' בנתניה. עוברים את כל העיר, כל פעם מישהו מתווסף וחוזרים הביתה לארוחת שבת".
מאכל אהוב
"בסוף צום תשעה באב, קוסקוס חלבי, עם מלא חמאה, פול ירוק וצימוקים. מי שלא טעם, לא יידע את החוויה העל-חושית".
עיתונים, או ספרים בשבת?
"'שישי בגולן' זה מאסט כמובן, עיתון נשים ו'מקור ראשון'. כשהנכדים מגיעים, אני רק מציצה".
עם מי הייתי רוצה לשבת לכוס קפה?
"לא ממש חובבת קפה, מעדיפה 'מי גולן' והייתי שמחה לשבת עם סבא-רבא שלי, יצחק פינטו ז"ל, שהיה רב ראשי ספרדי בצפת. הייתי שמחה להבין את מסע חייו, מגירוש ספרד לצפת, להפיץ את הזוהר והקבלה בעולם, להשתקע באלג'יר, להקים משפחה שאני צאצאה שלה".
מה את עושה בשעות הפנאי?
"אני מאוד אוהבת ללמוד על פרחים, חיות, לעשות טיולי ג'יפים עם חברות וחברים, ליהנות מהחיים, לראות מקומות מעניינים בארץ ובעולם. משתדלת גם לתת מעצמי לחברה ולהתנדב במה שצריך".
איך השפיע עלייך המלחמה?
"המלחמה מאוד משפיעה עליי. כואב לי על כל חייל, ילד, חטוף. אני ממש מרגישה את זה. אני כאובה מאוד ולפעמים בכדי לשמור על עצמי, אני מנסה להתנתק, אבל זה לא כל כך עוזר.
"לקחתי חלק בצוות צח"י 17 שנים, כיו"ר רפואה. הייתי ממש בלחץ שאנחנו לא מוכנים מבחינת ציוד. לאחר שהגיע מלאי יפה של ציוד שלא חלמתי עליו, החלטתי לעזוב ולתת לאנשים טובים אחרים להמשיך.
"אני משתדלת להיות בעשייה. לפני כמה חודשים, ארגנתי את מיצג הידיים מסביב לכיכר ברמת מגשימים. כל משפחה קיבלה תבנית של יד מעץ והייתה צריכה לעטר ולקשט את היד וביחד תלינו אותם בחוט צהוב מקשר, להזדהות עם החטופים, בסימן להושיט יד מחבקת ועוזרת".
מהו המוטו שלך בחיים?
"כל אחד עושה מה שטוב לו. אין טוב ואין רע, יש כל החיים למידה".
מה את הכי אוהבת בגולן?
"גן עדן זה פה אצלנו, בגולן. זכות לחיות פה, בשקט, עם האנשים עם האנרגיה הטובה של ביחד, נתינה טובה, שמשפיעה על הכלל והלוואי שתסתיים המלחמה וכולם יחזרו לבתיהם ולמחוז חפצם, בבריאות טובה".
מה את מאחלת לעצמך?
"בריאות ושקט עולמי".
