בשבוע שעבר פורסמה ב"שישי בגולן" מודעה  תחת הכותרת "יש חשמל באוויר" – שבאה ל"רכך את התודעה" ולהפוך את הגולן למשאב

"שומרי הגולן"

בעקבות "יש חשמל באוויר", כתבה שפורסמה בעיתון זה, בשבוע שעבר: כתבת–דמה זו מגיעה לאחר שורה של מודעות דומות שלא נועדו אלא לרכך את הלבבות לקראת שינוי פני הגולן באופן דרסטי ולצמיתות. אתנן נאה מובטח: הון לכיסן של חברות מסחריות וטיפ מכובד לכיסם של האגש"חים. "ריכוך התודעה" באותן מודעות עלול היה להעליב את קוראי השבועון אילולא נעשה באופן כה חובבני ובאמת, על כל כך הרבה כלום ושום דבר, לא מצאנו אנו, ב"שומרי הגולן", טעם להתייחס.

הנה, נדמה שמודעה זו, האחרונה, באה לתקן היכן שחכמים קלקלו. המפרסמים גומרים את ההלל על בשורת האנרגיה המתחדשת המתבשרת ממש מפתח ביתנו ועל כך גאוות כולנו ותחילת ימי גאולתנו (הכלכלית). "לשם המחשה", כך נכתב שם, "החוות המתוכננות בגולן יוכלו לספק חשמל בהיקף העולה על 23% ממלוא הייצור בתחנת הכוח המזהמת בחדרה, או אם תרצו, שיעור העולה על צריכת החשמל של לפחות 300 אלף משקי בית – יותר מכל מחוז הצפון". כך בפסקה השנייה.

הבה נתמקד בחיבורנו בפתיח דרמתי זה; מילות המפתח כאן הן "החוות המתוכננות בגולן", מספרי המפתח הם 23% ו"300 אלף משקי בית" והולכת השולל צרורה גם במה שלא נכתב ולא רק במה שנכתב. נסביר כאן בקצרה את שלושת הנדבכים הללו.

התעללות בנוף

מה בתכניתם של יזמי הרוח להקים ברמת הגולן? נכון להיום, בין 120 ל-130 טורבינות, לא כולל השטחים הדרוזים. כתבנו "נכון להיום", כי התיאבון הוא גדול, רווחים סותרי–בינה מסתתרים מאחורי היוזמות והפיתוי הוא עצום. מה הוקם עד כה? כ-30 טורבינות בעמק הבכא, מתקנים מהמודל הקטן. אלו הבאים מתוכננים להיות גדולים בהרבה.

אם כך, יוצא שעד אותו רגע מופלא, שבו רמת הגולן גואלת את מדינת ישראל מזיהום האוויר, תקומנה כאן בגולן טורבינות–רוח בהיקף של פי ארבעה ויותר ממה שהוקם עד היום. זאת, כאמור, מבלי לספור את חוות הענק המתוכננת בקרבת השטחים הדרוזים, למורת רוחם של אלו, ומקודמת על ידי יזמים אחרים ובלי לקחת בחשבון את תכנית הממשלה להגדלת המכסות.

קוראים יקרים, בטרם נפרט, אנא צאו מהכורסה הנוחה והטריחו עצמכם לעמק הבכא. מהעמק הפתוח והיפה הזה, מהגומחה האקולוגית הנדירה והייחודית בכל קנה מידה, כמעט שלא נותר דבר. שורות–שורות של שבשבות–ענק, קווי מתח, תחנת השנאה, דרכי גישה. ברקע – פצע מסוג אחר, מחצבת הטוף נוגסת בקרבי החרמונית.

ההתעללות בעמק הבכא איננה מסתיימת כאן: חווה סולארית רחבת ידיים מתוכננת ממזרח, חוות טורבינות לוויינית נוספת מתוכננת מצפון ועוד אחת מדרום. בסה"כ, כ-60 טורבינות, פלוס תשתיות נלוות ולא רק בעמק היפה לשעבר. כל האזור שמדרום לאלוני הבשן, ממזרח לקשת וליונתן, ועד לתל פארס, צפוי לעבור פחות או יותר את אותה ההתעללות. 

"רגע אחד!", אתם ודאי תעירו ותתריסו, "האם לא ראוי להקריב את המרחבים הפתוחים של רמת הגולן כדי להציל את המדינה כולה ממשבר האקלים? מפליטות הפחמן? איפה האחריות הציבורית? איפה החזון של אנרגיות מתחדשות ואוויר נקי? והרי פרויקט הרוח הגולני צפוי לתמוך בלא פחות משלוש–מאות אלף משקי בית והוא ייתר כמעט רבע מהחשמל המיוצר על ידי תחנת 'אורות רבין', שבחדרה"…

ובכן, קוראים יקרים, לא מינֵי ולא מקצתי. זו, לעניות דעתנו, רק תעמולה של בעלי עניין ויש בה כדי להוליך שולל תמימים וכאלה שאינם מתמצאים. הבה נבחן את המספרים.

המספרים הנכונים

ההספק המותקן של חוות "אורות רבין" הוא כ-2600 מגה–וואט. ההספק המותקן העתידי של כל טורבינות הרוח, שחברת "אנלייט" מתעתדת להקים ברמת הגולן, הוא כ-600 מגה–וואט. אלו הם אותם 23% בקירוב המופיעים בציטוט שלמעלה. אלא שלהבדיל מ"אורות רבין", המסוגלת לנפק את כל האנרגיה האפשרית מההספק המותקן, חוות הרוח תלויות במשטר הרוחות. בהנחה מקלה מאוד, משטר הרוחות הפנטסטי של רמת הגולן צפוי לאפשר לחוות הרוח לנפק רק שליש מהאנרגיה שמבטיח ההספק המותקן.

הנה כי כן, כמות החשמל שיפיקו כל חוות הרוח ברמת הגולן (למעט בגזרה הדרוזית) שקולה לפחות משמונה אחוזים מזו שמסוגלת לייצר תחנת הכוח "אורות רבין", לא עשרים ושלושה אחוזים, כפי שנטען במודעה. כמה זה יהיה מסך תצרוכת החשמל הישראלית? בסביבות שני אחוז (!).

לא זו אף זו: אם מחלקים את סך כל תצרוכת החשמל הישראלית בעשרים וחמש השנים הקרובות, (משך הפעילות המשוערת של החוות), בסך כל משקי הבית לאורך זמן זה, ובודקים בכמה משקי בית תומך הספק של 1 מגה–וואט מותקן, המיוצר מטורבינות הרוח (בהתחשב בנצילות), מקבלים את המספר 82… נכפיל זאת ב-600 (מספר המגה–וואטים המותקנים המתוכננים) ונקבל 49,200 משקי בית. ובכן קוראים יקרים, לא 300K אלא פחות מ– 50K (!). פחות משישית מהערך המוצהר בפרסום כתבת–הדמה.

בישראל של היום, יש קצת יותר משני מיליון וחצי משקי בית. חמישים אלף נתמכי הטורבינות, בחשבון דלעיל, הם קצת פחות משני אחוז מהמספר הזה.

מניין בא המרחק העצום בין שתי ההערכות? ובכן, בעיקר מהסתמכות על חוסר היכרותו של הציבור עם המונחים המקצועיים. מי יטרח להיכנס לדקויות ולהבין את ההבדל בין צריכת האנרגיה של משק בית לצריכת האנרגיה פר משק בית? מי יטרח ללמוד על ההבדל בין אנרגיה המחושבת מההספק המותקן לאנרגיה המתקבלת בפועל לאור הנצילות המופחתת בעטיו של משטר הרוחות הבעייתי? אנו, ב"שומרי הגולן", טרחנו.

מצג שווא

זאת ועוד רבות… כלל לא הזכרנו את העובדה שחשמל המופק מאנרגיית רוח יקר פי שניים מחשמל סולארי וכרייתו מרוח מגולגלת בחלקה אל חשבונות החשמל של כולנו; לא הזכרנו את ההפסדים בהולכת החשמל אל הרשת הארצית; לא הזכרנו את הפגיעה הצפויה באיכות החיים של התושבים; לא דיברנו על הפגיעה האפשרית בבריאות ולא על הפגיעה האפשרית בתיירות; לא העלינו את סימני השאלה בנוגע לחקלאות ולא את הפגיעה המאוד דרמטית הצפויה בבעלי הכנף, עם כל המשמעויות האקולוגיות הנלוות כך. כמובן, הס מלהזכיר את ההיערכות הביטחונית המחודשת של צה"ל, בעטיין של החוות אל מול האיומים ממזרח.

עתה נשאלת השאלה: האם בשביל התרומה הכמעט–זניחה למשק החשמל, מוכנים אנו להקריב את מרחבי הגולן ואת רווחת תושביו לטובת "המהפכה התעשייתית" הבאה עלינו שלא לטובה? ובכן, תלוי את מי שואלים. אותם מנהלי אגש"חים, המקדמים בלהט את החוות, קופצים על  ההזדמנות ל"הכנסה קלה", מבלי להתייחס ברצינות למשמעויות הרחבות שלה על הגולן. להבדיל, מנהלי חברות האנרגיה המתחדשת רואים את העולם בראש ובראשונה דרך גרף המנייה. אבל אנו? האם עומדת לנו הפריבילגיה ליפול במלכודת החמדנות? בפיתויי השטחיות? והרי הגולן, על מרחביו הפתוחים ושכיות החמדה שבו, הוא כל אוצרנו!

טענות נוספות בפרסומת דמוית–המאמר הן או שגויות, או מטעות, אך קצרה כאן היריעה מלהעמיק בהן. כך, למשל, יעדי המדינה לאנרגיה מתחדשת הם בהספק מותקן, לא בהספק בפועל. זאת ועוד, עבודת–עומק שנערכה מטעם מטה ארצי, שקם אד–הוק, מראה שרוח היא משאב דל מאוד בארץ ישראל. בניגוד לרושם שמנסים לייצר אלו המדברים על "תמהיל", נשיבת הרוח בעוצמות הגבוהות מתרחשת בדרך כלל בין שעות הצהריים לשעות הערב, בחפיפה גבוהה עם כריית אנרגיה משמש ולא בשעות משלימות, שהרי בשעות הלילה כשאין שמש, דווקא אז נשיבת הרוח דלה.

הלוביסטים של חברות האנרגיה, בשיתוף עם "ברוני הרוח" המקומיים, מנסים לצייר עבורנו תמונה אידאלית, אך לדעתנו, זהו מצג שווא שתכליתו אחת: לשרת את האינטרסים הכלכליים שלהם, בד בבד עם גימודם, או שלילתם, של המפגעים הצפויים. כולנו, ללא יוצא מן הכלל, חייבים לעמוד בפרץ; למען המקום ותושביו, למען פנינת הטבע ולמען הדורות הבאים. ארץ הגולן איננה משאב. ארץ הגולן היא אוצר שהופקד בידנו למשמורת. אנו נשמור עליו מכל משמר, כנגד כל הלחצים וכנגד כל המניעים הזרים.

ולמנהלי האגש"חים אנו פונים בקריאה נרגשת: אנא התעשתו!