השבוע, הגעתי לגיל המכובד 50. בלועזי. יש עוד שבועיים עד העברי. חמישים, לא להאמין. מבול של ברכות ואיחולים קידם את פניי בבוקר. הודיתי לה' על הטוב
ביום רביעי בבוקר, הפייסבוק שלח לכל עוקביי הודעה שיש לי יומולדת לועזי… מי שלא חישב את התאריכים, לא יודע, אבל הגעתי לגיל המכובד 50. כבר בשעת בוקר מוקדמת, התחלתי לקבל המון-המון ברכות ואיחולים. אין כמו לקום בבוקר לקול צהלולים ושמחה. המתבגר נתן נשיקת בוקר טוב והזכיר שאנחנו יהודים וחוגגים רק בעברי. גם הוא נולד בנובמבר והתעקש שלא נציין לו את הלועזי, למרות שאצלו כל יום מבחינתי הוא יום הולדת, אחרי שנפצע קשה בראשו, לפני שנה וחצי ובחסדי ה' ישועות גדולות ונסים ברוך השם, מחלים ומשתפר מיום ליום. אני מודה יום יום שקיבלנו את חייו חזרה במתנה, תודה לאל. אולי בגלל זה, הוא מתעקש דווקא על התאריך העברי, כי בזכות האמונה הגדולה שלו והנחישות הוא בטוב היום. אז כמו שביקש, נחגוג לו יום הולדת 17 ביום ראשון, בעברי.
בינתיים, אמרתי לו שאצלי זה פעמיים כי טוב, גם בעברי וגם בלועזי… וכמה שיותר חגיגות ושמחות – זה מבורך. אחרי שקראתי חלק מהברכות והודיתי לה' על עוד יום שהתעוררנו בבוקר והשמש זורחת וילדיי בריאים ומחייכים, הבכורה הזמינה אותי לקפה יום הולדת בקפה האהוב עלינו, "מוייז", ברמות. יצאנו לדרך ורגע לפני צומת דליות, שמענו רעש, כאילו עלינו על משהו עם הרכב. עצרנו לבדוק מה קרה. בצומת, עמד שוטר שראה שעצרנו ויצאנו מהאוטו ובא לבדוק אם אנחנו זקוקות לעזרה. גילינו שיוצא אוויר מהגלגל ויש פנצ'ר. מבאס להתחיל ככה חגיגות יום הולדת, חשבתי לעצמי, מה זה אמור לבשר…
חוץ מזה, היינו גם ממש זקוקות לקפה והעיכוב ממש לא התאים לנו. השוטר היה סופר נחמד ומיד הציע לנו את עזרתו בהחלפת הגלגל. עוד לא הוצאנו מהבגאז' את הגלגל הרזרבי וכלי העבודה ורכב שהגיע לצומת וראה אותנו עומדות מחוץ לרכב, מיד עצר לשאול אם אנחנו צריכות עזרה. אמרתי שיש פנצ'ר ונשמח.
הוא הוציא מהרכב שלו כלי עבודה ותוך פחות מחמש דקות, החליף לנו את הגלגל. ביקשתי ממנו ומהשוטר שנעשה סלפי לפרסם בפייסבוק את האנשים הטובים שאנחנו פוגשים באמצע הדרך. שניהם סירבו לצילום. לשוטר היה תג עם השם וקוראים לו איציק והאיש הצדיק הוא סבסטיאן, מכנף… אז מגיע להם תודה גדולה!
שמחות, מרוצות ומודות על מזלנו הטוב, שמיד התגברנו על התקלה בעזרת אנשים טובים בדרך, המשכנו לקפה ברמות. כשהתיישבנו עם הקפה, חשבתי לעצמי שהפנצ'ר הזה, שהיה קצת מעצבן, בא גם להזכיר לי ביום הולדתי להודות תמיד על הטוב ועל האנשים הטובים שחיים מסביבנו. הזדמנות להודות למשטרת ישראל וכוחות הביטחון, שעושים הרבה למעננו וגם לאנשים הפשוטים שאוהבים לעזור.
דווקא בתקופה הזאת, שמעבר למלחמה עם אויבינו, יש יותר מדי מלחמות בתוכנו, חשוב לזכור לשבח ולהעריך את כל האנשים הטובים, שעושים טוב, שאוהבים לתת ולעזור בכל הארץ, בהרבה תחומים.
גם בכנסת, לאחרונה, פגשתי חברי כנסת טובים, שרוצים מאוד לעזור וזה מחמם את הלב. את השורות האלו אני כותבת תוך כדי הרבה ברכות ואיחולים שמאוד משמחים אותי. עד התאריך העברי יש לי עוד שבועיים לחגוג ועוד יגיע טור יומולדת עם תובנות ואספר לכם גם איך חגגתי וציינתי את שנת היובל לחיי, חתיכת גיל משמעותי… בינתיים, אני אוספת חגיגות קטנות ורגעים שמחים ומודה על הטוב ואתם גם מוזמנים לברך ולשלוח מתנות…
שבת שלום!
