לפני כשנה, כל הכוכבים הסתדרו והוקמה היחידה לחקלאות וחדשנות, ב"מכון שמיר למחקר". העבודה שלהם תשפיע על החקלאות בגולן ב-50 השנים הבאות. ריאיון עם ראש היחידה, יאיר גולן

איתמר גור

מה יש עוד לומר, לכתוב ולספר על ענף החקלאות בגולן? הרבה. זו חקלאות שהיא חלק מהדי–אן–איי של כל תושב בגולן, גם אם הוא לא חקלאי בפועל. חקלאות שגרמה לכל ישראלי להכיר את הזנים – "זהוב", "סמיט" ו"גאלה". חקלאות שהובילה את ענף היין בישראל לדבר במושגי איכות ולא כמות, חקלאות גולנית המביאה בכל שנה מדליות בין–לאומיות בתחום שמן הזית, חקלאות שמספקת את הבשר הכי איכותי ועוד ועוד…

עולם החקלאות משנה את פניו והיתרון היחסי של האתמול לא יהיה רלוונטי מחר. חקלאות שלא תכניס מיכון וטכנולוגיה מתקדמים, לצד גידולים חדשים, תתקשה לשרוד לאורך זמן.

זה בדיוק מה ששואפים לעשות ביחידה לחקלאות וחדשנות גולן, ב"מכון שמיר למחקר". במלאת שנה להקמתה, התיישבנו לריאיון עם יאיר גולן, מנהל היחידה. גולן (45), חקלאי ויזם ממושב נוב, שנקרא לדגל במטרה לבנות קומה נוספת מעל תשתית החקלאות הקיימת בגולן ולהפוך אותה לאבן שואבת ולמקור פרנסה אטרקטיבי, מתקדם ומשתלם.

ספר על היחידה ועל הרציונל שבהקמתה

יאיר: "יש בגולן חקלאות מפוארת. דור המייסדים עבד קשה וראה ברכה בעמלו. הם הקימו מאפס משקים ומפעלי חקלאות מרשימים בכל קנה מידה. הבעיה היא שעם השנים, קרה בגולן מה שקרה בחקלאות בכל הארץ. הרווחיות נשחקה, הצעירים ברחו לתל אביב ועל העתיד ירד ערפל כבד. קברניטי הגולן הבינו שחייבים לשנות כיוון ולייצר פה פלטפורמה אזורית, שמצד אחד, תמשוך סטארטאפיסטים ומשקיעים ומצד שני, תפתח אפשרויות חדשות בפני תושבי הגולן.

"לפני כשנה, כל הכוכבים הסתדרו והקמנו את היחידה לחקלאות וחדשנות ב'מכון שמיר למחקר'. היחידה הזאת היא פרי שיתוף פעולה נדיר של כל הגורמים הרלוונטיים בגולן – המועצה האזורית יחד עם אגודת 'מי גולן', החכ"ל, פורום מרכזי המשקים ו'מכון שמיר למחקר'. כולם שילבו ידיים כדי להקים את המיזם המדהים הזה, שאני כל כך גאה לעמוד בראשו. אני מאמין גדול בשיתופי פעולה ויודע שבדרך הזאת, כשכולם רתומים ושואפים יחד, השמים הם הגבול".

מהו בעצם החידוש שאתם מביאים?

"יש פה שני חידושים עיקריים. הראשון זו יחידה חקלאית שקמה בתוך מכון מחקר. 'מכון שמיר למחקר' מקבל מאתנו חיבור של המחקר האקדמי לשטח ולחקלאים והיחידה מקבלת מהמכון גב מחקרי ועומק אקדמי. בעצם, זהו מעגל שמזין את עצמו ומפרה את שני הצדדים.

"החידוש השני הוא המיצוב של היחידה כגוף שמנהל את החקלאות בגולן ורואה את התמונה הרחבה, מעבר למשק הבודד. החקלאות, כענף, נמצאת תחת איום. בכל הארץ, חקלאים סוגרים משקים, מצמצמים פעילות ויש תנועה ממשקים קטנים לחברות ענק, שמתפעלות את הגידול, מהתחלה ועד הסוף. למושבניק, עם המשק המשפחתי, קשה לעשות את ההתאמות למציאות המשתנה והעתיד נראה לו קשה עד בלתי אפשרי.

"כאן אנחנו נכנסים לתמונה. קיבלנו מנדט לייצר מהלך אזורי ולבנות אסטרטגיה לעתיד החקלאות הגולנית, לזהות את הפוטנציאל ואת היתרונות היחסיים שלנו בגולן ולהנגיש אותו בחזרה לחקלאים הוותיקים וגם לדור ההמשך. כאזור, יש לנו יותר משאבים ויותר יכולת למנף דברים, שלחקלאי בקצה קשה לעשות לבד.

"הסינרגיה הזאת היא תוצאה של מעוף וראייה למרחק של ראש המועצה, חיים רוקח וסגנו, גל גפני, שהשכילו להוציא את הוועדה החקלאית מהמועצה ולהכניס אותה תחת 'מכון שמיר מחקר', בראשות דינה גלעד המנכ"לית וד"ר ירון דקל, המנהל המדעי".

חולמים ומגשימים

אז שוב האגודות ביישובים מייצרות לעצמן אמצעי ייצור ומשאירות את שאר תושבי הגולן בחוץ?

יאיר: "ממש לא. אנחנו מכוונים לשלושה קהלי יעד. חקלאים ותיקים, דור הביניים שרוצה לקדם את המשק של ההורים וחקלאים חדשים. חקלאות העתיד תיבנה על מטעי הנקטרינה והתפוח המסורתיים, שמחייבים שטחים גדולים, אבל גם על משקי בוטיק, שימצאו נישה ייחודית שלא מצריכה היקפים גדולים.

"אתן לך דוגמה אחת. אחד התחומים החמים שבהם נעסוק בשנה הבאה הוא פטריות. אצלנו, ב'מכון שמיר למחקר', יש חוקרת הפטריות המובילה בארץ, ד"ר דליה לוינסון ואת בנק הפטריות הגדול במזרח התיכון. אני מדבר על פטריות מאכל וגם על פטריות הזיה והשימושים הרפואיים שניתן להפיק מהן. הכוונה שלנו היא לפתח פרוטוקול גידול ואז להביא אותו לשטח. כך, בעתיד, יוכל כל תושב הגולן להניח מאחורי הבית מכולה מבוקרת אקלים ולגדל פטריות, כלומר לייצר ענף חקלאי חדש בגולן. הדרך עוד ארוכה אבל זה הכיוון.

"התחלנו השנה ונמשיך בשנה הבאה, בהובלתה של מוריה סנדלר, מקשת, בעידוד יזמות ויזמים חקלאיים מהשטח, על מנת לייצר אווירה של קידמה וחדשנות בענף החקלאות בגולן, תחת הכותרת 'חולמים ומגשימים'. במקביל, יצאנו בסדרה של קורסים מקצועיים. קורס גידול זיתים, פיקוח מזיקים, דישון בכרם ועוד. הפקנו כנסים מקצועיים לענפי החקלאות השונים בגולן וקינחנו, לאחרונה, ביום עיון בנושא טכנולוגיות מתקדמות, שהיה רב–משתתפים. הכול פתוח ונגיש לכל מי שגר בין מבוא חמה לנווה אטי"ב.

"המשקים הגדולים ימשיכו בשלהם וזה מצוין, אבל במקביל, נפתח פה סדרה של אפשרויות שיהיו פתוחות לכל יזם שיש לו ראש על הכתפיים ושלא מפחד מעבודה קשה. אני רוצה להביא לגולן את האנשים הכי טובים בארץ ולהגיד להם – הנה, יש פה סט של אפשרויות בשבילכם, צאו לדרך.

"כל זה קורה במקביל לטיוב החקלאות המסורתית והמפוארת בגולן. יש לנו מערכת GIS, עליה אמון אסף אייזיק. המערכת ממסדת את הזיכרון הארגוני, מרכזת מידע שלא נגיש היום ומאפשר לחקלאי, או למרכז המשק, לקבל החלטות בצורה מושכלת. חזרנו להפעיל את חוות הניסיון באבנ"י אית"ן וב'פיכמן'. אוריה רשף, מנטור, מנהל אותן ובראשותו נכניס לשם מחקרים יישומיים בפטריות, שום, פרחים, תותים, פירות יער וירקות קיץ. אלה רק דוגמאות, כמובן, ותוצאות המחקרים יחזרו לחקלאים ולתושבים.

לא רק מהצד של הטורייה

יאיר: "לחוות הניסיון, תפקיד משמעותי נוסף – הכשרת דור החקלאים הבא. אני רואה חשיבות ראשונה במעלה בשילוב מערכת החינוך בגולן בחקלאות ובמחקר בחוות. ד"ר מרצ'י אדרי, מ'מכון שמיר למחקר', מובילה אצלנו את תחום החינוך לערכי החקלאות. אנו בתהליך לקבלת סמל מוסד ממשרד החינוך וכעת, היא כותבת, בשיתוף מחלקת החינוך במועצה האזורית, בראשות חגי סמט, את מודל ההפעלה, שישלב בעתיד את כל תלמידי הגולן. חשוב לי שילדה בכיתה ב' תיחשף לעולם החקלאות, לא רק מהצד של הטורייה, אלא גם מהצד של עושר האפשרויות, הכמעט בלתי מוגבל, שיש בתחום הזה. ממיכון מתקדם, שיווק, מיתוג ורובוטיקה ועד גידולים חדשים וטיפוח זנים. נחבר את הילדים למחקרים אמתיים ונדליק אותם על החקלאות. אנחנו רוצים את הטובים לחקלאות הגולן.

"בנינו מערך הדרכה משלים במקומות ששה"מ (שירות ההדרכה והמקצוע) חסרים. אייל נבו, ממיצר, מדריך קרקע ומים. משה גלבנד, מאבנ"י אית"ן, רכז הגנת הצומח וד"ר נתיב רוטברט, ממרום גולן, חוקר קרקע ומים ב'מכון שמיר מחקר', כולם עומדים לרשות החקלאים. אנחנו מרכזים שולחנות מגדלים שמציפים צרכים מהשטח וגם עובדים במשותף עם מרכזי המשקים שמייצגים, מבחינתי, את המאקרו–כלכלה של הגולן. אנחנו שומעים מה חסר להם, איפה קשה ואיך אנחנו, כאזור, יכולים לעזור ולסייע. אף אחד לא מצפה שנעשה להם את העבודה, אבל הסרת חסמים, הנגשת מידע, או חיבור לחוקרים ויזמים – זה הצד שלנו. אנחנו משתדלים לתת פתרונות לצרכים שעולים מהשטח ובמקביל להציע לשטח תכנים וכיווני חשיבה חדשים".

עת רצון

איך מביאים לידי ביטוי את הגולן כאזור ייחודי בארץ?

יאיר: "יעד נוסף שהצבנו לעצמנו הוא מיתוג הגולן בשני כיוונים. הראשון מכוון ליזמים ואנשי הייטק. הגולן יהיה אזור שמעודד יזמות, 'האב' חקלאי, עם כלים תקציביים ייעודיים לסטארטאפים. נהפוך למרכז האגרו–טק של ישראל. הכיוון השני הוא כלפי הצרכנים. נמתג את תוצרת הגולן כתוצרת איכותית יותר, בריאה יותר, עם מינימום חומרי הדברה תחת תכנית 'גולן ירוק'. כבר היום, אנחנו מרכזים מאמץ בתחום הגנת הצומח, עם שני פרויקטים אזוריים, באמצעותם הצלחנו להדביר כמעט לחלוטין שני מזיקים קשים. בזכות המאמץ האזורי, ניתן להפחית שימוש בחומרי הדברה ולהביא לצלחת של אזרחי ישראל תוצרת בריאה וטובה הרבה יותר".

כל המהלך הגדול והיפה הזה בא בזמן שממשלת ישראל מובילה מהלכים שמאיימים ישירות על החקלאות עם פתיחת הייבוא, ביטול מכסות ועוד. איך זה מסתדר?

"זה נכון אבל אני מזהה פה גם הזדמנות. רק לפני חודשיים כולנו ראינו ושמענו את ראש הממשלה והפקידות הבכירה בוועידת הגולן. לתפיסתי, יש פה עת רצון. הזדמנות, אולי חד–פעמית, לרתום את הרפורמה ואת התקציבים שתביא בכנפיה. משרדי הממשלה חיוביים לגולן. אז כן, כשכולם מצמצמים, אנחנו משקיעים. שתי אגורות מכל קוב מים שהחקלאים צורכים הולכים למימון עתיד החקלאות בגולן. החקלאים הם בעצם בעלי המניות פה וזה עוזר לנו מול המדינה. אנחנו באים ואומרים – הנה, אנחנו מוכנים לשלם, בואו תעזרו לנו עם מאצ'ינג ויחד נעשה פה משהו גדול.

"אני מאמין בכל מאודי שאנחנו בצומת היסטורי. נקודת זמן ארכימדית, שתקבע איך ייראה הגולן בחמישים השנים הבאות ותשפיע על כל מי שגר כאן. אם זו קצרין, כמרכז מחקרי עם מעבדות ומכון מחקר; אם אלו האגודות הגדולות והחקלאים הוותיקים, שייהנו מפתרונות שונים טכנולוגיים ומחקריים לצורכי ההווה ואם אלו דור ההמשך וכל תושבי הגולן, שתהיה להם גישה למידע והזדמנויות חדשות. אני וצוות היחידה הנפלא והמסור עובדים קשה כדי ליישם את החזון הגדול הזה ומקווים שבעזרתכם, גם נצליח".