בשנת 1970 הועברו על ידי רשות שמורות הטבע מספר יעלים נוביים משמורת טבע עין גדי לשמורת יער יהודיה. הפעולה נעשתה מבלי שנמצאה הוכחה לכך שהיעל הנובי חי בעבר במרחבי הגולן, אולם התצפיות מראות על שגשוג בבית הגידול החדש
בספירה שנערכה באוקטובר 2012 נספרו כשלושים יעלים. היעלים שוהים בדרך כלל באזורים שאינם נגישים לציבור המטיילים, ועצם העובדה שהם חיים בסביבה שאינה מופרעת על ידי אדם, הינה אחד התורמים העיקריים לשימור אוכלוסיית היעלים בגולן
לא רבים יודעים שבין חיות הבר המאכלסות את הגולן נמנה גם היעל הנובי, שהינו בעל חיים מדברי החי באזורי מצוקים, כנאמר בספר תהילים: ""הָרִים, הַגְּבֹהִים לַיְּעֵלִים; סְלָעִים, מַחְסֶה לַשְׁפַנִּים"" (תהילים ק""ד). סיפורו של היעל בגולן הוא דיי ביזארי – פרטים אחדים הובאו לכאן בשנות השבעים, מצאו בגולן בית גידול מתאים והצליחו להעמיד צאצאים וכיום מונה האוכלוסייה כמה עשרות פרטים.
היעל – סמל לשמירת טבע
היעל הנובי הוא אחת מחיות הבר המרשימות ביותר בארצנו. היעל נמנה על משפחת הפריים. היעלים חיים על פי רוב בעדרים נפרדים של זכרים ונקבות בעלי היררכיה מוגדרת. קרני הזכר המרשימות משמשות כחלק ממכלול התנהגות לקביעת מעמדם בתוך העדר. היעלים ניזונים בעיקר מצומח עשבוני ומשיחים. האדם צד יעלים כבר אלפי שנה, אך מאז שנכנס נשק חם לאזורנו, משימה זו הפכה לפשוטה למדי. בשנותיה הראשונות של המדינה, כמעט ולא נצפו יעלים במרחבי הנגב ומדבר יהודה. החוק להגנת חיות הבר אשר נחקק בשנת 1955 ואכיפתו הקפדנית הצילו את היעלים מהכחדה והביאו לעלייה משמעותית באוכלוסיית היעלים באזורי תפוצתם. שיקום אוכלוסיית היעלים הינו אחד מההישגים הבולטים של שמירת טבע בישראל, ולא בכדי היעל מופיע בסמלה של רשות הטבע והגנים. כיום ניתן לראות יעלים משוטטים ללא מורא בשמורת טבע עין גדי, במצפה רמון, במדרשת שדה בוקר, בהרי אילת ובאזורים מצוקיים נוספים במדבר.
יעלים בגולן – כנראה שלא מאז ומעולם
בשנת 1970 הועברו על ידי רשות שמורות הטבע דאז (כיום רשות הטבע והגנים) מספר מצומצם של יעלים נוביים משמורת טבע עין גדי לשמורת טבע יער יהודיה. בראשית שנות השבעים, רמת הגולן התאפיינה במיעוט יחסי של חיות בר עקב צייד מאסיבי שבוצע באזור בימי השלטון הסורי. התפיסה שעמדה מאחורי העברת היעלים הייתה השבת אוכלי עשב אל מרחבי הגולן העשירים בצמחייה מתאימה (באותה תקופה גם הועברו אל הגולן צבאים מרמות יששכר), הרחבת תחום התפוצה של היעלים ויצירת גרעין רבייה, והתאמת היעל אל קניוני הנחלים העשירים במים. העברת היעלים נעשתה מבלי שנמצאה הוכחה חד משמעית לכך שהיעל הנובי חי בעבר הרחוק או הקרוב במרחבי הגולן.
היום, פעולות דומות מבוצעות רק לאחר מחקר מקדים ומעמיק על היקף הנוכחות בעבר של החיה המושבת אל בית הגידול ובחינת התאמתה המחודשת אל מול השינויים שעברו על בית הגידול בחלוף השנים. כמו כן, נעשה שחרור הדרגתי ובקרה על הפרטים ששוחררו ואופן הסתגלותם.
ברבות השנים לא צורפו פרטים נוספים למעטים ששוחררו בתחילה ובמרבית הזמן לא בוצע אחריהם מעקב מסודר למעט תצפיות אקראיות לאורך השנים. התצפיות הצביעו על כך שבאופן מפתיע (בהתחשב בכושר הרבייה הנמוך של הקבוצה המקורית שהובאה ובגורמים נוספים) הצליחה להתפתח בגולן אוכלוסיית יעלים המונה כמה עשרות פרטים. נראה שהיעלים תפסו גומחה אקולוגית ייחודית במדרונות התלולים של נחלי מרכז הגולן. איזור זה עשיר במים וצמחיה אך גם מוגן באופן יחסי מטורפים, הפרעות מטיילים, ומתחרות של מינים נוספים מבויתים או מן הבר על מקורות המזון. בשל סביבת החיים הייחודית ליעל נראה שנוכחותו אינה משפיעה לרעה על חיות בר אחרות כמו הצבי הארץ ישראלי. בית גידול זה על אף שככל הנראה אינו טבעי ליעל שופע יותר מבתי הגידול המדבריים בהם מצויים היעלים.
ניטור באופן קבוע
כיום מתבצעת ספירת יעלים אחת לשלושה חודשים על ידי עובדי רשות הטבע והגנים, לשם הבקרה ואין כוונה בשלב זה לאכלס את הגולן ביעלים נוספים. בספירה האחרונה שנערכה בסוף חודש אוקטובר 2012 נספרו כשלושים יעלים. היעלים שוהים בדרך כלל באזורים שאינם נגישים לציבור המטיילים, ועל כן מעטים זכו לצפות בהם (מידי פעם נצפים יעלים על ידי בוקרי הגולן ואנשי שטח נוספים). עצם העובדה שהיעלים חיים בסביבה שאינה מופרעת על ידי בני אדם, הינה אחד הגורמים העיקריים אשר תורמים לשימור אוכלוסיית היעלים בגולן, נקווה ונפעל שכך ימשיך להיות.
