באתר החפירות במג'דוליה, נחפר כבשן לייצור כלי חרס. זהו הכבשן השלישי שנחפר באתר ובימים אלה, האסוציאציה היא לפיוט "כי הנה"
מאת: מיכאל אזבנד. בתמונה: משפחת בן דוד חופרת פסולת ייצור מהכבשן
כִּי הִנֵּה כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר
בִּרְצוֹתוֹ מַרְחִיב וּבִרְצוֹתוֹ מְקַצֵּר
כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ חֶסֶד נוֹצֵר
לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר
למרות המלחמה, שגרמה לביטולים של מתנדבים, עובדים וצוות חפירה שרובו היה במילואים, הצלחנו השנה להתקדם בחפירה במג'דוליה, כפר יהודי עתיק ליד נטור, שהתקיים בסוף ימי הבית השני ועד סוף המאה ה-3 לספירה. השנה, חפרנו באזור של בתי מגורים, בניהולה של אביגיל ברכה, וחשפנו מערכת של חדרים וסמטה. קרוב לבית הכנסת העתיק, נחפר כבשן לייצור כלי חרס, בניהולו של שלום אריאל (שבזמן הפוגה קצרה מהמילואים, הקדיש את זמנו לימים של חפירה באתר), יחד עם כמה עובדים ומתנדבים אמיצים בשבועות האחרונים. זהו הכבשן השלישי שנחפר באתר. עוד שני כבשנים בשוליים המזרחיים של האתר נחפרו, בניהולו של ערן מאיר.
לצד כל הכבשנים, התגלו ערמות של פסולת ייצור של כלים לבישול מהמאה ה-3 לספירה. מעניין שאנחנו מכירים לפחות עוד שלושה אתרים שיצרו בהם את אותם סוגי כלי חרס, במרחקים מאוד קרובים. הכבשנים בנויים מבזלת, עם עמוד מרכזי שתמך ברצפה העליונה שעליה שמו את הכלים לצריפה ומתחתיה היה החום.
קשה לדעת מדוע דווקא במג'דוליה יצרו כלי בישול. אולי זה קשור למיקום הכפר, שיושב על שני סוגים של בזלת (בזלת דלווה ובזלת הכיסוי). לפי בדיקות שנעשו, מקור חומר הגלם (האדמה החרסיתית) הגיע במרחק של כ-150 מטר מהכבשנים, מאדמה חרסיתית טובה ועמוקה שהתפתחה מעל בזלת הכיסוי. מעניין שנבנה מאגר "רוויה" באותה אדמה, בגלל תכונותיה.
אנחנו מכירים עוד אתרים מהגולן מהתקופה הרומית שבהם יש עדויות לייצור כלי חרס, אבל לא התגלו בהם כבשנים. בשלב זה, אנחנו לא יודעים אם שלושה כבשנים באתר אחד זה הרבה, או שכך היה בעוד מקומות. בעתיד, נבדוק לאן הכלים הגיעו ואם הם שימשו רק לצורך מקומי, או גם נמכרו לאתרים אחרים.
קשה שלא לחבר בין קדרים יהודים מלפני 1,700 שנה, שיצרו כלי חרס קרוב לבית הכנסת העתיק, שנחפר בחודש תשרי, לפיוט "כי הנה", המוכר בתפילת יום כיפור, בנוסח אשכנז, מימי הביניים. הפיוט משווה בין הקב"ה לבעלי מלאכה שונים, כולל ליוצר כלי חרס. מעניין שבתנ"ך, ויותר מאוחר בספרות חז"ל, היוצר הזה הוא מונח לבורא עולם שיצר את האדם מן העפר וגם לקדר שיצר כלים. בתפילה, יש תקווה שכמו שהקדר מעצב את הכלי לרצונו, ככה בורא עולם יכול לייצר את מצבנו לפי רצונו.
כתבות שיכולות לעניין אותך
אולי יעניין אותך גם:
- 40 שנה להתיישבות בגולן
בין נוסטלגיה למיתולוגיה איך קמה העיר קצרין? מי דחף לעבות את יישובי הגולן? ומי…
-
סופרים צבאים בגולן כבר 40 שנה
בספירת הצבאים השנתית שנערכה לאחרונה לפני כשבוע, נספרו 328 צבאים, לעומת 264 שנספרו בשנה שעברה.…