השירות של סג"מ זהר זלץ, מ"מ מרגמות בגדוד 52 של חטיבת השריון 401, משובץ הלוך ושוב באימונים בגולן. סבבה מבחינתו: גם קרוב לבית (שער הגולן) וגם הנופים, האוויר, האווירה…
אני סג"מ זהר זלץ, בן 22, גר בקיבוץ להבות הבשן ומשרת כמ"מ מרגמות, בגדוד 52 של חטיבת השריון 401. אני בן לגיורא, בן להבות הבשן ולרחלה, בת קיבוץ שמיר השכן. נולדתי בקיבוץ וגדלתי בו יחד עם שני אחיי הגדולים, אסף (31) ועפר (28), ועם אחי הצעיר, גלעד (20), שמשרת כלוחם בסיירת גולני ונמצא כרגע בקורס קצינים.
כשהייתי בן חמש, עברנו לארה"ב, לתקופה של כשלוש שנים, בעקבות שליחות של הוריי. בסוף התקופה הזו, חזרנו לקיבוץ והשתלבתי במערכת החינוך האזורית. סיימתי בית ספר יסודי ב"לב העמק" ולאחר מכן את לימודי התיכון ב"עינות ירדן", בית ספר מיוחד ויקר לי מאוד, שחינך אותי לא רק להוציא תעודת בגרות, אלא להיות אדם ערכי וטוב יותר.
לאחר 12 שנות לימוד, התקבלתי למכינה הקדם-צבאית, "מנשרים קלו", במעגן מיכאל. שם, העברתי שנה לפני הגיוס בהתנדבות, למידה, סמינרים והתנסויות, שמטרתם לפתח את החניכים, בעיקר בתחומי המנהיגות והמעורבות החברתית.
באוגוסט 2014, התגייסתי לחיל השריון והגעתי להכשרה של הפלוגה המסייעת של החיל, שהייתה אז דבר חדש. מטרתה של הפלוגה המסייעת היא לתת לטנקים כלים שאין להם בשדה הקרב, בתחומי איסוף מודיעין, הכוונה, סיור ואש תלולת מסלול.
עברתי הכשרה של כשמונה חודשים ולאחר מכן, יצאתי לקורס מ"כים, בסופו שובצתי כמפקד בפלוגת לוחמים בגדוד 77, תפסתי קו ביריחו ועשיתי אימון ברמת הגולן. לאחר מכן, יצאתי לקורס קצינים וחזרתי בתור מ"מ מרגמות, שוב ישר לאימון ברמת הגולן. אני מאוד שמח שיצא לי להעביר חלק גדול מהשירות שלי ברמת הגולן, קודם כול משום שזה קרוב לבית ודבר שני, משום שמאז שאני זוכר את עצמי, אני מאוהב ברמה. בנופים, באוויר, באווירה…
לאחר האימון עברנו לקו עזה, אותו סיימנו לא מזמן ולפני כשבועיים, הגענו שוב לאימון ברמת הגולן. ממש עכשיו, אני מסיים את תפקידי בגדוד 52 ועובר להיות מפקד בהשלמה החילית של חיל השריון בשיזפון. קשה לי לעזוב את הגדוד, את הפלוגה ובעיקר את המחלקה שלי, אבל אני יודע שאני הולך לקראת תפקיד משמעותי, שבו אקח חלק בפיתוח והכשרת הקצינים הבאים של החיל ואני רואה בתפקיד זה אחריות גדולה וכבוד גדול עוד יותר.
