ב-36 מקומות התורה מבקשת מאיתנו להתייחס אל הגויים במשנה זהירות – "ואהבת את הגר…" לשון "ואהבת את ה’ אלוקיך…" רות המואביה היא הדגם לגרי צדק, לאחר שדבקה בנעמי גם כשזו דחתה אותה, ותולדות עמנו רצופות גרי צדק אמיתיים שבנו את כלל ישראל בתורתם ובחוכמתם

חג השבועות חג מתן תורה, חג המשלים את הגאולה – “ולקחתי אתכם לי לעם…” לקיחה זו מתבטאת במעמד הר סיני, ע”י נתינת התורה – “וחיי עולם נטע בתוכנו..” שם הפכנו להיות עם יהודי -עם ייעודי. עם ישראל עובר תהליך ממושך שתחילתו באברהם, שם היינו עבריים ולאחר מכן ישראלים, ובמעמד הר סיני כביכול התגיירנו ונהיינו יהודים.
הרמב”ם אומר בשלושה דברים נכנסו ישראל לברית במילה, בטבילה בהקרבת קורבן. ברית, במצרים שנאמר: “כל ערל לא יאכל בו…” טבילה, במעמד הר סיני שנאמר: “וקידשתם היום ומחר וכבסו שמלותם…” וקורבן, שנאמר: “וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עולות…” ועוד אומר הרמב”ם “וכן לדורות שירצה העכו”ם להיכנס לברית להסתופף תחת כנפי השכינה ויקבל עליו עול תורה, צריך מילה וטבילה והרצאת קורבן.”
התורה התייחסה אל הגר בפסוקים רבים כגון “ואהבת את הגר,” “כאזרח מכם יהיה הגר הגר אתכם…” ורבים אחרים. התורה הזהירה מאוד לבל נפגע בגרים – “כי גרים הייתם בארץ מצרים.”
ב- 36 מקומות התורה מבקשת מאיתנו להתייחס אל הגויים במשנה זהירות אף יותר מליהודי, שנאמר: “ואהבת לרעך כמוך.” ל’ זה לא יותר ממך, ואילו אצל הגר נאמר “ואהבת את הגר…” כמו “ואהבת את ה’ אלוקיך…” את – יותר ממך.
נאמר אצל אברהם, “את הנפש אשר עשו בחרן…” אברהם היה מגייר את האנשים ושרה את הנשים. יוסף התחתן עם אסנת בת פוטיפר ושני ילדיו למעשה הם גרים. לכן כשיהושע מקשה על קבלת גרים, אומרים לו: “מהיכן מטעך”? הרי אתה מזרעו של יוסף ואתה בעצמך בן גרים.

אומר רבי אליעזר במסכת פסחים “מפני מה ישראל מפוזרים בכל הארצות יותר משאר גויים? כדי שיתווספו אליהם גרים.” גרי צדק הבאים עם כוונה טהורה ורוצים להסתופף תחת כנפי השכינה, יש בכוחם להאיר באור המיוחד של נשמתם את עם ישראל

במהלך הדורות ראינו גרי צדק אמיתיים שבנו את כלל ישראל בתורתם ובחוכמתם כמו רבי עקיבא, רבי מאיר, שמעיה ואבטליון, אונקלוס ועוד רבים. אומר רבי אליעזר במסכת פסחים “מפני מה ישראל מפוזרים בכל הארצות יותר משאר גויים? כדי שיתווספו אליהם גרים.” גרי צדק הבאים עם כוונה טהורה ורוצים להסתופף תחת כנפי השכינה, יש בכוחם להאיר באור המיוחד של נשמתם את עם ישראל.
רות המואביה מהווה את הדגם לגרי צדק. נעמי דוחה אותה ואומרת לה ולעורפה “שובנה בנותיי למה תלכנה עימי העוד לי בנים במעי והיו לכם לאנשים שבנה בנותיי לכן כי זקנתי מהיות לאיש כי אמרתי יש לי תקווה גם הייתי הלילה לאיש וגם ילדתי בנים הלהן תשברנה עד אשר יגדלו…” כלומר אין לכן תקווה מההליכה איתי ושום טובה לא תצמחנה לכן מזה, אני ירדתי מגדולתי ומעושרי ואין לי ילדים שיוכלו לשאת אתכן. עורפה חוזרת לבית אביה ומפנה עורף ואילו רות דבקה בה. “אל תפגעי בי לעזבך לשוב מאחריך כי אל אשר תלכי אלך ובאשר תלוני אלין עמך עמי ואלוקיך אלוקי באשר תמותי אמות ושם אקבר כה יעשה ה’ לי וכה יוסיף כי המוות יפריד ביני ובינך…” “ותרא כי מתאמצת היא ללכת איתה ותחדל לדבר אליה…” רות קושרת את גורלה בנעמי ובעמה, היא מוכנה להקריב את נשמתה ובלבד להדבק בעם ישראל. הרצון העז הזה וההתאמצות הם המדד לקבלת הגרים. אם נתבונן נראה שגם אברהם אבינו נבחן באותו מבחן: “לך לך מארצך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך…” בזכות ההליכה הזו זכה אברהם ל “לך לך אל הר המוריה…” רות המואביה מאמצת את הליכתו של אברהם וזוכה להיות “אמה של מלכות”.