בריאיון לקראת ראש השנה, שוטח ראש המועצה המקומית קצרין, דימי אפרצב, את חזונו לשנים הבאות. קצרין צריכה להיות "סביון לפרולטריון", כך מגדיר אפרצב, ומתכוון לכך שרמת השירותים תהיה של יישוב יוקרתי, במחיר שיכול להתאים לכל משפחה ממוצעת
sכשדימי אפרצב נכנס לתפקידו כראש המועצה של קצרין ב- 2013, מנתה אוכלוסיית היישוב כ-7200 נפש. כיום, מתגוררים בקצרין 8500 תושבים. זוהי רק התחלת הגידול הדמוגרפי, משום ששכונות חדשות, שתכניותיהן כבר אושרו, יוקמו ויאוכלסו בשנים הקרובות, כשהמגמה היא הכפלת כמות התושבים.
השבוע, לקראת ראש השנה, אפרצב פינה שעה מזמנו לריאיון מקיף על מה שנעשה עד כה ועל מה שמתוכנן לשנים הקרובות. בתחילת דבריו, אפרצב מדגיש שקצרין היא יישוב פריפריאלי, מרוחק ממרכזי האוכלוסייה ולכן שום דבר כאן לא מובן מאליו. אנשים לא יבואו לגור בקצרין, אלא אם יהיה לה יתרון יחסי משמעותי.
אנשים מחפשים מקום מגורים שיש בו פרנסה, חינוך טוב לילדים, וחיי קהילה פעילים. אפרצב מצביע על שורה של צעדים שננקטו בכיוון הזה והצעד המשמעותי ביותר שנעשה בשנה האחרונה הוא הנהגת יום לימודים ארוך בבית הספר "גמלא".
"היה ברור לנו שזה צעד חיוני כדי שקצרין תהיה יישוב אטרקטיבי", מסביר אפרצב. "אנשים רוצים לדעת שהילדים שלהם מקבלים את כל החבילה החינוכית. כך הם יכולים לחזור הביתה מהעבודה בראש שקט ולדעת שהילד, או הילדה, קיבלו בצד הלימודים הסדירים, גם ארוחת צהריים חמה וגם חוגי העשרה. את כל זה הוספנו בלי ששינינו את עלות אגרת החינוך. גם ארוחת הצהריים היא במחיר של חמישה שקלים ליום, שזה סכום זעום ביחס למה שהם מקבלים".
"הצגנו לאחרונה בפני שר התיירות את תכנית הפיתוח התיירותי של קצרין. היא מחולקת לתשעה אזורים, זה כולל בין היתר: הקמת פארק ספורט מוטורי סמוך לאזור התעשייה, שדרוג פארק קצרין העתיקה, אזור קמפינג ונופש, מלון בן 150 חדרים, פארק נופש אתגרי, מתחם תיירות חקלאית ומקבצי צימרים ברובעים החדשים"
בצד החינוך, האם קצרין יכולה להציע תעסוקה לאוכלוסייה שאמורה להגיע?
אפרצב: היום אנחנו עומדים על ארבעה אחוז אבטלה, שזה נתון סביר בהחלט. האוכלוסייה שאני רוצה שתגיע לקצרין היא מהסוג שיודע למצוא פרנסה, או לייצר לעצמו פרנסה על ידי יזמות. אנחנו נייצר להם תנאים מתאימים והם כבר ידעו להסתדר. יש כיום תנופת פיתוח באזור התעשייה. מדובר על 13,000 מ"ר של עסקים חדשים וזאת למרות שמבחינת ההנחות על הוצאות הפיתוח, אנחנו מקבלים רק 65 אחוז הנחה, לעומת 95 אחוז, שמקבלים באזורי תעשייה אחרים באזור. מה שהכי חשוב ליזמים, זה שלא יהיו חסמים ביורוקראטיים וזה התפקיד שלנו, לסלול להם את הדרך ולהשתמש בקשרים שיש לנו במשרדי הממשלה, כדי שהליך הקמת העסק יהיה כמה שיותר מהיר וחלק".
האם אתם יודעים כמה אחוז מהצעירים עוזבים את היישוב וכמה נשארים?
"אני לא מודאג מזה שצעירים עוזבים את היישוב, בוודאי שלא בתקופה שהם לאחר השירות הצבאי. זה טבעי ומובן שהם ירצו להתנסות במשהו אחר וגם ללכת וללמוד במוסדות אקדמיים שמתאימים לשאיפות שלהם. בהמשך, כשהם יתחילו להקים משפחה, קצרין יכולה להיות אופציה. כדי להביא לכך, אנחנו צריכים גם לדאוג שההורים שלהם לא יעזבו בעקבותיהם.
"לכן יש כיום במתנ"ס פעילות ייעודית לאוכלוסייה הוותיקה. יש מגוון של פעולות תרבות ופנאי, שמתאים לאוכלוסייה בגיל הזה ואם נדאג שיהיה כדאי להם להישאר לגור ביישוב, זה יגדיל את הסיכוי שילדיהם ירצו לחזור לקצרין. לשמחתי, ישנה התעניינות גוברת והולכת של צעירים שגדלו בקצרין ומעוניינים לשוב אליה".
אוכלוסייה מבוגרת נזקקת יותר לשירותי רפואה, האם בתחום הזה יש בשורה כלשהי?
"בהחלט! הוצאנו כבר מכרז להקמה ותפעול של מוקד רפואי, שאמור להיות פעיל בשעות שבהם סניפי קופות החולים סגורים. תהיה שם אחות, יהיה רופא כונן, שניתן להזעיק אותו, יהיה מכון רנטגן וזה ייתן מענה למה שמכונה 'רפואה דחופה'. כך נחסוך התרוצצויות מיותרות לבתי החולים.
"יש כבר שתי חברות, 'טרם ו'ביקור רופא', שניגשו למכרז ואני מניח שבזמן הקרוב, התהליך יסתיים ויהיה לנו פה מוקד רפואי ראוי לשמו. אני מכיר את ההתכתשות בנושא המוקד הרפואי בקריית שמונה, שנמשכת כבר שנים. אנחנו הקדמנו אותם, למרות שאנחנו יישוב קטן יותר".
האיזון הנכון
בעיני התושבים, איכות החיים נמדדת לעתים בדברים הקטנים – במענה שהמועצה נותנת למפגעים ומטרדים ולאופן שבו היא מטפלת בפניות למוקד העירוני. מה נעשה כדי שהתושבים ירגישו שיש מענה לפניותיהם?
אפרצב: "הגישה שלנו היא שהתושבים הם העיניים והאוזניים שלנו לגבי מה שקורה בעיר. אנחנו מעודדים פניות שלהם למוקד העירוני ואנחנו משתדלים לתת מענה מהיר ככל האפשר. אני חושב שאנחנו בין המהירים בארץ בטיפול בפניות. אפשר לראות כאן במערכת הממוחשבת שלנו, שזה עניין של דקות מהרגע שפנייה מתקבלת ועד שמתחיל טיפול.
"יש לנו מעקב מתמיד כדי לוודא שהמענה המתאים אכן ניתן. אני, באופן אישי, נוהג לקום מוקדם בבוקר ולצאת לצעידה, או לרכיבה באופניים. כשאני רואה לכלוך, או משהו לא תקין, אני נכנס מיד לאפליקציה ושולח הודעה למוקד העירוני. כך אני מעוניין שיעשה כל תושב שרואה מפגע. איכות חיים נמדדת גם על פי מידת המעורבות של התושבים ואת הגישה הזו אנחנו מעוניינים לטפח".
קצרין נמצאת בלב אזור תיירותי ובינתיים, מנצלת רק חלק קטן מהפוטנציאל. מה המועצה עושה בכדי לקדם את התחום הזה?
"הצגנו לאחרונה בפני שר התיירות את תכנית הפיתוח התיירותי של קצרין. היא מחולקת לתשעה אזורים, זה כולל בין היתר: הקמת פארק ספורט מוטורי סמוך לאזור התעשייה, שדרוג פארק קצרין העתיקה, אזור קמפינג ונופש, מלון בן 150 חדרים, פארק נופש אתגרי, מתחם תיירות חקלאית ומקבצי צימרים ברובעים החדשים.
"אנחנו נמצאים בתחילתו של התהליך ובינתיים, מנסים לשפר את הקיים. עשינו מאמץ גדול שמבצע 'בעקבות לוחמים' יביא כמה שיותר אוטובוסים לקצרין ועסקי האוכל במרכז המסחרי נהנו מכך".
לעומת זאת, ב"חוצות הגולן" העניינים נראים די שוממים
"האפשרות שלנו להתערב בנעשה ב'חוצות הגולן' היא מוגבלת, כי מדובר בעסק פרטי, אבל אנחנו מקיימים מגעים עם הבעלים ומקווים שגם המרכז המסחרי הזה יעלה בעתיד על דרך המלך".
היחסים בין המועצה האזורית גולן למועצה המקומית קצרין ידעו מעלות ומורדות במהלך השנים. איפה זה עומד היום מבחינתך?
"ככלל, היחסים טובים למדי. ברור שישנם חילוקי דעות, אבל יש דיאלוג ומנסים לפתור אותם. אנחנו במגמה של הגברת שיתוף הפעולה. זה בא לידי ביטוי בעיקר בפעילות של המתנ"סים. צריך לזכור שאנחנו והמועצה האזורית גולן נמצאים באותה סירה. קצרין חזקה היא אינטרס של המועצה האזורית, כי היא נותנת שירותים לכל היישובים שסביבה.
"יש לנו שותפויות חזקות כמו מכללת 'אוהלו' ובית הספר 'נופי גולן'. אלי מלכה הוא יושב ראש פורום ראשי הרשויות של הגליל המזרחי והגולן ונעשית פעולה רחבה גם ברמה האזורית".
עד היום, קצרין הייתה יישוב שבו סוגים שונים של האוכלוסייה מעורבבים זה בזה וחיים בשלום בצוותא. האם הגידול הצפוי במספר התושבים לא יפגע בהרמוניה הזו?
"קצרין היא עיר פלורליסטית. האופי הכללי שלה הוא חילוני, אך גם אוכלוסייה דתית יכולה לחיות בה חיים דתיים מלאים. כדי שנוכל להמשיך בשילוב הזה, אנחנו צריכים להקפיד על האיזון הנכון. כשיש אירוע שהוא כלל קהילתי, נקפיד לעשות אותו ביום חול, כדי שגם האוכלוסייה הדתית תוכל להשתתף.
"במקביל, ישנן פעילויות פנאי שמתקיימות בשבת ומיועדות לאוכלוסייה החילונית. אפשר לחיות ביחד, גם רבדים שונים מבחינה כלכלית יכולים לגור באותה סביבת מגורים. התמהיל של הדיור בשכונות החדשות מכוון לכך. מבחינתנו, קצרין צריכה להיות 'סביון לפרולטריון', כלומר יישוב שמציע איכות חיים ושירותים של יישוב יוקרתי, במחיר שהוא מהזולים בארץ".
