השבת הנוראית של ה-7.10 תופסת את ירום ומשפחתו בסיטואציה אישית מורכבת שלא מנעה ממנו לסייע בבית החולים ובהמשך להתפנות מביתו בקיבוץ הגושרים, להשתלב בקהילה חדשה ולחלום על חזרה הביתה
ירום פרץ (43), נשוי למורן ואבא לילד, בחר כבר בגיל 18 לקבוע את מרכז חיו באצבע הגליל, במהלך השנים האחרונות מתגורר בקיבוץ הגושרים בגליל העליון שפונה עם פרוץ המלחמה בעקבות איום בטחוני מגבול הצפון.
סופהשבוע של ה-07.10 , תופס את ירום בסיטואציה משפחתית מורכבת. ביום חמישי, נודע לו כי אשתו צריכה לעבור הליך רפואי שלא סבל דיחוי. בזמן שהיו צריכים להתפנות מביתם בשל פרוץ המלחמה היו צריכים להישאר בקרבת בית החולים. ירום מצא את עצמו מסייע בפינוי המחלקה תוך כדי שמטפלים באשתו. "השארתי את ביתי אצל הורי בחצור הגלילית, כדי להיות עם אשתי בבית החולים. הייתה סיטואציה סוריאליסטית ומאתגרת והייתי צריך לעזור לצוות לפנות את המחלקה תוך כדי שטיפלו בה. אני שמח שאשתי עברה את ההליך בשלום וברפואה שלמה" משתף ירום.
לאחר ששהו אצל הוריו בחצור הגלילית, עברה המשפחה להרצליה לבית של חברים, בהמשך, התפנו עם קהילת קיבוץ הגושרים לבית אורן. שם קיבלו חדר במלון ושם רשמו את ביתם למסגרת חינוך חדשה. ירום השתלב בעבודה בסניף אחוזה, משם עזבה המשפחה לכפר הנופש חוף דור וירום עבר לעבוד בסניף זיכרון יעקב, סניף מקסים בו צוות בנות מהממות אשר נתנו לו תחושת בית מהיום הראשון , לגבי ההתנהלות אני הגעתי והוספתי את זה לבית אורן ציינתי הכול ,
"אני מחכה לחזור לגליל וברגע שנוכל אשמח שנחזור לבית שלנו. אני לא רואה את עצמי גר במקום שהוא לא הגליל. חשוב לנו לשמור על הביטחון של הבת שלנו אבל אין ספק שאנחנו אנשי הגליל", סיפר ירום על הסיטואציה המתמשכת של הפינוי.
ירום הוא מושתל כליה כבר 25 שנה, מה שלא מנע ממנו להתקדם, לסיים לימודי תואר ראשון בניהול מו"מ במכללה האקדמית תל חי. ולהגשים את עצמו בעבודתו. לפני המלחמה עבד ירום בסניף בנק הפועלים בקריית שמונה כבנקאי במחלקת בנקאות פרטית במשך ארבע השנים האחרונות, וכבר 12 שנים בבנק הפועלים במהלכן, מילא תפקידים בסניף ראש פינה במחלקות בנקאות אישית ופרטית. במקור המשפחה שלו מחצור ובגיל 18 עבר לאזור אצבע הגליל.
מאז שפונה אימצו אותו לעבוד בסניף בנק הפועלים באחוזה, חיפה, שם הוא ממשיך להעניק שירות במסירות ללקוחות האזור. אשתו עובדת מהבית כרכזת חינוך מיוחד בקריית שמונה וממשיכה בעבודתה מרחוק.
חשוב לי לציין הגיבורים האמיתיים, החברים שלי מסניף קריית שמונה שכל יום בשנה האחרונה יוצאים לדרכים, הסניף שלנו שהעביר את מרכז פעילותו לסניף חצור תחת אזעקות וטילים ממגדל שמס, קיבוץ שניר, קלע , עיין קיניא, דלתון, עלמה ושדה נחמיה. השאירו בבתים ילדים לאחר לילות ללא שינה וחרדות (מקרה האסון במג'דל שמס) מתוך אמונה וכדי לתת שירות לא פחות ממצוין ללקוחות הסניף שלנו שאומנם איבדו את הבית שלהם אבל לא את הבנק שלהם שהיום הפך לבית עבורם, אנחנו עושים הכל כדי שמתי שהלקוחות מגיעים לכל סניף הקרוב למקום אליו התפנו, יגיעו
לפגישה שתואמה מראש, ידעו לאן ולמי לגשת והבנקאי ידע מי הם ומה מטרת ההגעה הכל כדי לייצר תחושה של המשכיות ורצף בשירות על אף המורכבות.
ירום משתף על הליווי והתמיכה של הבנק בתקופה זו: "הבנק דאג לנו מהרגע הראשון, הייתה לנו נציגה אישית מאגף תפעול בין אגפי שמלווה אותנו ודאגה שאשתלב בחלל עבודה בקרבה למקום שפינו אותנו. לצאת לעבוד שומר על השפיות והאיזון והיה חשוב לי לשמור על שגרה ככל הניתן. הלקוחות שלי ואני נמצאים באותה סירה, הרחק מהבית עם געגועים וחוסר וודאות. אנו דואגים להם בבנק לפתרונות פיננסיים מותאמים לתקופה ומענה במגוון ערוצים דיגיטליים, טלפוניים ופרונטליים. מדובר בצו 8 גם לנו כבנק לדאוג לכל לקוח".
