התחילה לנגן ולשיר מגיל צעיר מאוד וגילתה ששיר יכול להיות חבר לרגעים. מתכננת לעשות המון כיף בשנה הבאה ומאחלת לעצמה: "נחת… הרבה נחת". גם אנחנו. האורחת שלנו לחג היא ענת מלמוד, בת רמג"ש, עכשיו מאבן יהודה
מאת: יעלי אליה מדי. צילום: יעל שלח
קצת על עצמך
"ענת מלמוד, בת 33. ההורים עלו לגולן מארגנטינה. יש לי שישה אחים ואחיות".
עיסוק
"מוזיקאית, כותבת, מלחינה, מנגנת ושרה ועוד…".
איפה נולדת וגדלת?
"נולדתי וגדלתי ברמת מגשימים".
מגורים
"כרגע, באבן יהודה. יצאתי מהגולן לראשונה בשירות לאומי. בהתחלה לעפולה ובהמשך לירושלים. היה קצת הלם לצאת מהחממה של הגולן ולהכיר את העולם הגדול, בעיקר לאור העובדה שנחתי ישר לקהילות במצוקה. היה שם איזה משבר זהות, אני זוכרת, וגם עצב לראות באיזה מצב אנשים יכולים להיות לפעמים.
"אחרי השירות, נשארתי לגור בירושלים במשך כעשור. במהלך המגורים שם, למדתי באקדמיה למוזיקה, עשיתי תואר בהוראת מוזיקה ולימדתי וב-2013, התחלתי להופיע עם שירים שלי. בשנים האחרונות, די נדדתי באזור המרכז, הסתובבתי בכמה דירות עד שהגעתי לבית הנוכחי שלי, עם בן הזוג שלי תובל".
מתי התחלת לשיר ולכתוב?
"לשיר ולנגן התחלתי מגיל מאוד צעיר. את השיר הראשון שלי כתבתי בכיתה י"א. שם גיליתי כמה שיר יכול להיות חבר טוב לרגעים".
חלמת להיות זמרת מגיל צעיר?
"נראה לי שכן. לא ראיתי איך זה קורה באיזשהו שלב, כי פחדתי מהבמה. אבל לגמרי הייתה לי משיכה למוזיקה מגיל מאוד צעיר".
מישהו או משהו שעזר לך להגיע למקום שאת נמצאת בו היום מבחינת המוזיקה?
"הייתה לי הרבה עזרה בדרך. אני חושבת שאת הקרדיט הכי גדול צריך לתת להורים שלי, שהכשירו אותי מוזיקלית מגיל צעיר. אבל בסוף, עם כל העזרה, וגם הכיף שבלעבוד בצוות ולהגדיל את הדבר, להיות מסוגלת לכתוב להלחין לנגן ולהחזיק הופעה לבד, עוזר לי היום יותר מהכול".
אני מאוד אוהבת את השיר "להיות שמחה". מה הסיפור שלו? את בחורה שמחה?
"השיר 'להיות שמחה' הוא אכן הצלחה גדולה גם בעיניי, במיוחד במובן הנפשי. הוא מספר על רגע בו בחרתי בעצמי למרות שהתנאים לא היו קלים. אם אני שמחה, את שואלת? אני שמחה במה שיש לי ביד… לפעמים, עצב בא, לפעמים, כאב, אתגרים בשפע ולרוב, אני אומרת אוקיי, תודה, מה באתם ללמד אותי? ואולי זה מה שאני מגדירה כשמחה. לא תמיד הייתי ככה. זה מהפך שהגיע בשנים האחרונות. עניין של מוכנות והזדמנות, אני חושבת, שלקחתי בשתי ידיים. יש משפט שאחותי שלחה לי מהרשת ואני מאוד מתחברת אליו -'לעולם אל תבזבזי משבר טוב'. משתדלת להקפיד על זה".
מאיפה את סופגת השראה לשירים?
"מכל דבר שמרגש אותי וזה מתרבה עם הזמן. מפגשים עם אנשים, חוויות, הכי קל לי לכתוב מתוך קונפליקטים שלי. זה אזור הנוחות כנראה וגם מקום מפלט מהקשיים ככה שזה ווין–ווין סיטיואיישן".
ספרי לי על רגע משמעותי בקרירה המוזיקלית?
"וואו, יש הרבה! אין לי מושג. הקריירה כולה היא משמעותית למדי וגם המון דילמות ואתגרים. אני מאוד אוהבת מוזיקה, אחרת לא הייתי שם".
מחשבות ותכניות לשנה החדשה?
"לעשות הרבה כיף… כמה שיותר ממה שאני אוהבת. להעז יותר ולחשוב פחות, להמשיך להתמיד בעבודה שלי על מודעות עצמית, נראה לי הכי חשוב מהכול".
מה את הכי אוהבת בראש השנה?
"את המפגש המשפחתי".
עם מי היית רוצה לשבת בשולחן החג?
"עם אנשים שאני אוהבת, בעיקר".
בשעות הפנאי, מה עושה?
"לומדת כל מיני דברים שמעניינים אותי".
איך השפיעה עלייך הקורונה?
"הקורונה השפיעה עליי בעיקר פיזית… הייתה תקופה מאוד קשה לגוף, שאני עדיין מתאוששת ממנה. זה מאוד קירב אותי לעצמי. חושבת שהבריאות היא הכי חשובה מהכול וכשזוכרים את זה, זה מאפס".
מהו המוטו שלך בחיים?
"אין לי מוטו, אולי זה המוטו".
מהו החלום שלך?
ל"הגשים את עצמי בכל מה שמעניין אותי לעשות".
מה את הכי אוהבת בגולן?
"אני אוהבת את האווירה של החופש. זוכרת שכנערה פחות הייתי עסוקה במה ללבוש ויותר בלצבור חוויות. פחות יציאות לפאבים רועשים, יותר יציאה לטבע, חיבור עם אנשים ושיחות אל תוך הלילה. וזה משהו שנשאר אתי בלב".
מה את מאחלת לעצמך לשנה החדשה?
"נחת.. הרבה נחת".
מתוך השיר "להיות שמחה",
מילים ולחן ענת מלמוד;
"אני רוצה להיות שמחה
אני רוצה היום
רציתי כבר מזמן
אבל רק עכשיו אני פנויה לראות
אני רוצה שיהיה לי טוב
אני רוצה לאהוב חזק
אני רק מחפשת להודות
במה שיש לי כבר ביד
כל מה שקורה עכשיו
מרגש אותי מאוד
אני נשארת בידיים פתוחות
לקבל אותך
שתבוא ברגע הנכון"
