הגולן לא היה חלק ממפת ארץ ישראל הז'בוטינסקאית. מדוע למרות זאת החיל בגין את ריבונות ישראל על הגולן?

בדצמבר 1991, נערכה בקיבוץ אורטל ישיבה משותפת של מליאת המועצה האזורית גולן ומליאת המועצה המקומית קצרין; מליאה חגיגית לציון עשור לחוק הגולן. באותה תקופה, הפורום של שתי המליאות היה גם המליאה של ועד יישובי הגולן. במרכז הישיבה, הוענק עיטור "יקיר הגולן" לראש הממשלה לשעבר, מנחם בגין.

בגין היה אז זקן וחולה וכבר למעלה משמונה שנים, מאז התפטרותו מראשות הממשלה, הסתגר בביתו. את מקומו, מילא מזכירו יחיאל קדישאי, שקיבל את העיטור והעבירו לבגין. פחות משלושה חודשים מאוחר יותר, הלך בגין לעולמו.

במלאת עשר שנים להחלת החוק הישראלי ברמת הגולן, ועשרים וחמש שנים לחידוש ההתיישבות היהודית בגולן, הננו מתכבדים להעניק בזאת את אות 'יקיר הגולן' למר מנחם בגין – ראש ממשלת ישראל בעבר, יוזם ויוצר חוק הגולן, מגשימו ומיישמו

זה היה נוסח המגילה שהועברה לבגין:

"במלאת עשר שנים להחלת החוק הישראלי ברמת הגולן, ועשרים וחמש שנים לחידוש ההתיישבות היהודית בגולן, הננו מתכבדים להעניק בזאת את אות 'יקיר הגולן' למר מנחם בגין – ראש ממשלת ישראל בעבר, יוזם ויוצר חוק הגולן, מגשימו ומיישמו.

"בשם ההתיישבות הישראלית המתחדשת בגולן, אנו מביעים בזאת את הוקרתנו העמוקה למר מנחם בגין, שהשכיל ללכד את כנסת ישראל להחלת החוק הישראלי ברמת הגולן. אנו יודעים להוקיר את האומץ, התבונה המדינית וההבנה ההיסטורית, שעמדו לזכות מר בגין בהחילו חוק זה בעיתוי הנכון, דבר שחיזק את המעשה הציוני החשוב מכול – התיישבות בנחלת אבות.

"חוק הגולן הצדיק, אישר והנציח את ההסכמה הלאומית הרחבה לסיפוח הגולן למדינת ישראל והעמקת ההתיישבות והפיתוח בחבל זה.

"בדיעבד, הוא מיתן מאוד את מגמות התוקפנות בגזרת הגבול המזרחית של ישראל ושחרר את יישובי הגליל ועמק הירדן מאיום שריחף על ראשיהם, מאז 1949. הוא הבטיח את מקורות המים של ישראל וחיזק את ביטחונה לאין שיעור.

על כך היינו מבקשים להביע בפניך הוקרתנו העמוקה.

"יהודה וולמן – ראש המועצה האזורית גולן. סמי בר לב – ראש המועצה המקומית קצרין. אלי מלכה – יו"ר ועד יישובי הגולן".

המנדט הבריטי

היה זה שלושה חודשים לאחר ועידת מדריד, שבה נפתח מו"מ עם סוריה. כשנה קודם לכן, לקראת מלחמת המפרץ, שבה סוריה הצטרפה לקואליציה האמריקנית נגד עיראק, הבנו שארה"ב תרצה לשלם לה במטבע ישראלי – הגולן. הקמנו מחדש את ועד יישובי הגולן, שסיים את פעולתו לאחר קבלת חוק הגולן, הקמנו מחדש את שדולת הגולן בכנסת, בראשות יו"ר הכנסת לשעבר, איש מפלגת העבודה, שלמה הלל. עוד לא היה זה מאבק, כי לא היה נגד מה להיאבק, אלא פעולה ציבורית לחיזוק התמיכה הציבורית הרחבה בגולן. סיסמת פעילותנו הייתה "שלום עם הגולן". האירוע החגיגי לציון העשור ולהענקת "יקיר הגולן" היה חלק מפעילות הוועד שנועדה להעלות על סדר היום הציבורי את חשיבות הגולן.

מחרתיים, בד' באדר ב', ימלאו שלושים שנה לפטירתו של בגין. במאמר זה, אציג את סוגיית גישתו של בגין לגולן, לאורך השנים. כדי לתת פרספקטיבה לגישה זו, אלך אחורה, אל מורו ורבו של בגין, מייסד הזרם הרביזיוניסטי בציונות, זאב ז'בוטינסקי.

ב-1920, שעה שז'בוטינסקי ישב בכלא עכו, כיוון שארגן את ההגנה בירושלים במאורעות פסח תר"פ, הוא כתב את "שיר אסירי עכו", שהסתיים במילים "לנו לנו לנו/ יהיה לנו/ כתר החרמון".

באותה תקופה, לאחר מלחמת העולם הראשונה, נערך מו"מ על עיצוב הגבולות הבין–לאומיים. חבר הלאומים (שקדם לאו"ם) החל לגבש את מדיניות המנדטים – המנדט לבריטניה, להקמת בית לאומי ליהודים בארץ ישראל והמנדט הצרפתי, להקמתן של סוריה ולבנון. טרם נקבע הגבול בין המנדט הבריטי לצרפתי. התנועה הציונית פעלה ככל יכולתה להכליל את הגולן בשטח המנדט הבריטי, כלומר בשטחה של מדינת ישראל לעתיד לבוא. במפה שהגישה ההסתדרות הציונית, שאותה עיצב אהרון אהרונסון, הגולן כולו, כולל מה שקרוי היום "הגולן הסורי", יועד למנדט הבריטי. על רקע המאבק הזה, אני מבין את שירו של ז'בוטינסקי. למרבה הצער, בפשרה בין בריטניה לצרפת, הגולן נמסר לצרפתים וניתַק משטח המנדט הבריטי.

המפה של בגין

השטח שיועד לבית הלאומי היהודי כלל את עבר הירדן המזרחי – כל שטחה של ממלכת ירדן, אך לא את הגולן. ב"ספר הלבן", של צ'רצ'יל (1922), נקרע עבר הירדן המזרחי מן השטח המיועד ליהודים. ז'בוטינסקי ראה בכך בגידה של בריטניה ויצא נגד ההנהלה הציונית שהשלימה בדיעבד עם ההחלטה. הוא קידש את המפה המקורית של המנדט כבסיס האידאולוגיה של תנועתו – "שתי גדות לירדן, זו שלנו זו גם כן". ז'בוטינסקי דיבר בשם זכותנו על הארץ ובשם הדבקות בהסכמה הבין–לאומית ובגבולות הבין–לאומיים. מפת המנדט הבריטי, משתי גדות הירדן, הייתה המפה של המפלגה הרביזיוניסטית, של בית"ר, של האצ"ל (סמל האצ"ל היה המפה הזו ועליה רובה והכתובת: "רק כך!") ולימים – של תנועת החירות. זו הייתה המפה של בגין. במפה הזו והגולן לא היה חלק מארץ ישראל.

בגין הצטרף לממשלת הליכוד הלאומי (כך נקראה אז ממשלת האחדות), שהוקמה ערב מלחמת ששת הימים והיה שותף להחלטה על שחרור הגולן. אולם הוא היה שותף גם ל"החלטה הסודית", שהתקבלה ב-19 ביוני, שבה ישראל הייתה מוכנה למו"מ על שלום עם מצרים וסוריה על בסיס הגבול הבין–לאומי. הוא היה שותף גם להחלטה על ביטול אותה החלטה.

בגין לא היה נותן ידו להחלטה דומה על יהודה ושומרון. הגולן, כמו סיני, לא היה במפת ארץ ישראל של תנועתו.

לאחר מלחמת יום הכיפורים, הליכוד, אז באופוזיציה, הצביע נגד הסדר הפרדת הכוחות עם סוריה (1974), שכלל נסיגה מקוניטרה. אולם במצע הליכוד בבחירות לכנסת התשיעית, 1977, בחירות המהפך, שהעלו אותו לשלטון, כתב בגין שהגבול עם מצרים יעבור בתוך סיני והגבול עם סוריה יעבור על הגולן. היה זה איתות לנכונותו לפשרה בסיני ובגולן. בסופו של דבר, בהסכם השלום עם מצרים, לא הייתה פשרה בסיני, אלא נסיגה מלאה ועקירת כל היישובים. היה זה תקדים הרה אסון של עקירת יישובים בידי ממשלת ישראל. יתר על כן, בהסכם נאמר: "המסגרת הנזכרת לעיל [הסכם קמפ–דיוויד, הסכם המסגרת להסכם השלום, שקדם לו בחצי שנה, א.ה.] … נועדה להוות בסיס לשלום לא רק בין ישראל ובין מצרים, אלא אף בין ישראל ובין כל אחת משכנותיה הערביות האחרות, המוכנה לנהל עמה משא ומתן לשלום על בסיס זה".

שבועות אחדים אחרי הסכם השלום, נפגש שר החוץ דיין עם מתיישבי בקעת הירדן, שהביעו את חרדתם מתקדים סיני, הוא "הרגיע" אותם. מי שצריכים לדאוג, אמר להם, הם תושבי הגולן, כי הסכם השלום עם מצרים יהיה התקדים להסכם שלום עם סוריה

כאשר שבועות אחדים אחרי הסכם השלום, נפגש שר החוץ דיין עם מתיישבי בקעת הירדן, שהביעו את חרדתם מתקדים סיני, הוא "הרגיע" אותם, שאין דין יהודה ושומרון כדין סיני, כי על יהודה ושומרון לא הייתה ריבונות זרה. מי שצריכים לדאוג, הוא אמר להם, הם תושבי הגולן, כי הסכם השלום עם מצרים יהיה התקדים להסכם שלום עם סוריה.

הייתה ותהיה חלק בלתי נפרד

זה היה הגורם למאבק שניהלו תושבי הגולן להחלת ריבונות ישראל על הגולן. בגין קיבל את עמדתם והגיש לכנסת את חוק הגולן, שהחיל על הגולן את ריבונות ישראל. בנאומו בהצגת החוק, הוא התעלם מהמפה המנדטורית וחזר לעמדה הציונית המקורית, שהגולן הוא ארץ ישראל ועליו להיות חלק ממדינת ישראל.

בגין בכנסת: הנני בטוח שעל דעת הרוב המכריע של הכנסת והאומה יכול אני לקבוע כי מבחינה היסטורית רמת הגולן הייתה ותהיה חלק בלתי נפרד של ארץ ישראל". הכנסת אישרה ברוב גדול את חוק הגולן. ב-2014, חושקה הריבונות בחוק יסוד משאל עם

"לא יימצא בארצנו או מחוצה לה איש רציני, אשר ינסה להכחיש כי במשך דורות רבים הייתה רמת הגולן חלק בלתי נפרד של ארץ ישראל, שנקראה בלע"ז גם בהצהרת בלפור וגם במנדט הבין–לאומי פלסטין, יעבור על רמת הגולן… והיו גם מאמצים ציוניים מאז מלחמת העולם לקבוע גבול כזה, אך שתי מעצמות קולוניאליות אשר חילקו ביניהן חלק גדול של העולם, החליטו אחרת, וקבעו את גבולה של ארץ ישראל עשרה מטרים בערך מחוץ הכנרת. הנני בטוח שעל דעת הרוב המכריע של הכנסת והאומה יכול אני לקבוע כי מבחינה היסטורית רמת הגולן הייתה ותהיה חלק בלתי נפרד של ארץ ישראל". הכנסת אישרה ברוב גדול את חוק הגולן. ב-2014, חושקה הריבונות בחוק יסוד משאל עם.

מבחינה התיישבותית, תרומתם של בגין ושל הליכוד להתיישבות בגולן הייתה מזערית. עיקר ההתיישבות נבנתה בעשור שבין שחרור הגולן למהפך הפוליטי, בידי ממשלות המערך. מספר יישובים שהוחלט על הקמתם בממשלת המערך, ובראשם קצרין, קמו בפועל כבר בזמן הליכוד. בכל אותו עשור, הקימה תנועת החירות רק יישוב אחד בגולן – שעל (לימים התווסף אליו חד–נס). את מרבית ההתיישבות, הקימה תנועת העבודה ואת מיעוטה – הציונות הדתית (שהייתה קשורה אז לתנועת העבודה).

המעשה המדיני החשוב

ממשלת הליכוד, בהנהגת בגין, לא קידמה את ההתיישבות בגולן. מהי הסיבה לכך?

אפשר לטעון שהליכוד מיסודו אינו מזוהה עם הציונות המעשית, אלא עם הציונות המדינית ולכן ממשלתו קידמה את המעשה המדיני החשוב ביותר – החלת הריבונות, אך הזניחה את ההתיישבות. אולם אותה ממשלה עסקה גם בציונות מעשית – בהתיישבות ענפה ביהודה ושומרון. אפשר לטעון שהליכוד לא ראה בגולן את ארץ ישראל ולכן ממשלתו לא הקימה בו יישובים, בניגוד ליהודה ושומרון. אולם החלת הריבונות והטיעונים לחוק מפריכים זאת. יתר על כן, גם בבקעת הירדן לא הוקמה התיישבות באותן שנים והרי הבקעה היא חלק ממפת ז'בוטינסקי.

לדעתי, הסיבה הייתה התמקדות באזורים השנויים במחלוקת. על הגולן ובקעת הירדן לא הייתה מחלוקת והממשלה רצתה לנצל את שנותיה בשלטון לקביעת עובדות בשטח, ביהודה ושומרון.

השורה התחתונה היא שממשלת בגין לא חיזקה את ההתיישבות בגולן ואף חטאה בתקדים המסוכן של עקירת חבל התיישבות, אך הובילה את המהלך המדיני ההיסטורי החשוב ביותר – החלת ריבונות ישראל על הגולן.