רק לפני רגע, חשבנו שהקורונה מאחורינו ואז, הגיע אסון מירון ומיד אחריו, הפיגוע בצומת תפוח ועכשיו, זה. בכל זאת, חייבים למצוא כוחות ולהגיע לחג שבועות בשמחה
אני כותבת שורות אלו ביום רביעי בבוקר, אחרי לילה לא שקט, רוחות של מלחמה, תחושות לא קלות. טילים בגוש דן ובדרום, מתיחות והרס בעכו ובלוד ובאזורים נוספים ברחבי הארץ, עימותים בין תושבים יהודים לערבים.
הבכורה עבדה משמרת לילה במד"א גוש דן. החייל – באזור מודיעין. רציתי אותם קרובים אליי בלילה כזה. הטלוויזיה נשארה דולקת כל הלילה. מדי פעם, התעוררתי למראה להבות ועשן של שריפות, ידיעות על אזעקות, בית הכנסת בלוד שנשרף, הרוגים, פצועים. קשה לישון בלילה שכזה ולהתעורר לאותן תמונות, שאין לדעת מתי ייפסקו.
אני חושבת לעצמי, שרק לפני רגע, חשבנו שהקורונה מאחורינו וחוזרים לשגרה ואז, הגיע אסון מירון, שטלטל אותנו ומיד אחריו, הפיגוע בצומת תפוח ועכשיו זה וזה נראה נורא. בתים הרוסים, מכוניות שרופות, טילים רבים משוגרים לשטחי ישראל, אזעקות, ילדים ומבוגרים בטראומה ובבהלה וגם הילדים שלנו, למרות המרחק, זקוקים לעידוד והרגעה. בין לבין, בחדשות, כל אחד חושב שאם הוא היה מנהיג, הוא היה יודע איך לנהל את המצב הזה טוב יותר. ואני, מה אני מבינה בזה? מתפללת שייגמר מהר ושהתוצאות יהיו טובות ושתהיה יותר אהבה ואחדות בעם.
תכננתי לכתוב השבוע על ההכנות לשבועות, על השבת-חג הצמודים, על עוגות גבינה ומתכונים מיוחדים, על הציפייה שהחייל, שנולד בערב שבועות, ישתחרר לשבת ונחגוג לו את יום ההולדת ה-20. בינתיים, בעקבות המצב, הוא הודיע שכנראה לא יגיע, אבל אני מצפה בכל זאת שישוחרר. יחד עם הציפייה, חשבתי מה עושים ביום כזה כדי להרגיש יותר טוב, כדי לחזק את הנפש. אני מרגישה שהעולם זקוק לאהבה ודווקא באירועים העצובים האלו, נראה איך, מצד אחד, יש את המשמיצים ומצד שני, הלבבות נפתחים, אנשים פותחים את ביתם לאירוח, רבים תורמים, שולחים חבילות.
בקבוצות השונות כולם דואגים לחברים שנמצאים באזור האש וכשאני מסתכלת על האהבה הזאת, זה מרחיב את הלב. זה גם מתחבר לסיפור של מגילת רות. מסירותה של רות, שלא מוכנה להשאיר את נעמי לבד והולכת אחריה. זה מעשה אצילי, שבסוף יוצא ממנו רק טוב ויש לנו מה ללמוד ממנו.
דווקא ברגעים קשים, אני מחפשת להסתכל על הטוב, כי רק כך אפשר להרים את הנפש. הדאגה מנמיכה את הנפש, מפילה גם את הגוף. צריך להפנים שאלו החיים שלנו, והם מורכבים מתקופות יפות ונפלאות וגם ממשברים ומלחמות
דווקא ברגעים קשים, אני מחפשת להסתכל על הטוב, כי רק כך אפשר להרים את הנפש ולהמשיך הלאה. הדאגה מנמיכה את הנפש, מפילה גם את הגוף. צריך להפנים שאלו החיים שלנו, והם מורכבים מתקופות יפות ונפלאות וגם ממשברים ומלחמות ותקופות לא פשוטות, אבל גם מהם אנחנו, בסופו של דבר, צומחים ומתפתחים לדברים טובים. אז אני עוטפת את עצמי במחשבות על הטוב, עם הרבה נשימות ואמונה גדולה שהדברים יסתדרו וזה יעבור מהר. אני משכנעת את עצמי שאנחנו חייבים למצוא את הכוחות ואת מנגנוני ההגנה הפנימיים שלנו ולהגיע לחג שבועות בשמחה, עם מאכלים טעימים וזרי פרחים ואהבת אחים, כי אנחנו זקוקים לתפילה ואהבה ושמחה והשמחה, אומר הבעל שם טוב, בכוחה לשבר חומות.
חג שמח!
