כבר 28 שנים חי בני ברדא וגם ואוכל ונושם מוזיקה, ולא רק כמשהו שמניע את החיים, אלא כמפעל חיים, המשמר את מסורת העדה התוניסאית בקנאות, ועם זאת בסגנון חדשני שמתאים לכל אוזן. כיצד נולד פרויקט המוסיקה התוניסאית "שורשים מבית אבא"

אנרי פרדריק אמייל אמר פעם "חיים ללא שירה כמוהם כנוף ללא שמיים", הפילוסוף השוויצרי אמנם לא היה זמר, אך בנוסף להיותו סופר או פילוסוף, הוא היה גם משורר, בעצם לא משורר אלא מאוהב. המוזיקה הניעה את חייו והוסיפה צבע לחיים ה'משעממים' כפי שהיה מכנה אותם. בני ברדא, כבר 28 שנים חי נושם וגם ואוכל את המוזיקה, זה כבר לא משהו שמניע את החיים, זה הרבה מעבר. במילים אחרות קוראים לזה 'מפעל חיים'. אם בדרך כלל הפינה הזו מוקדשת לספורט, הפעם היא מוקדשת למשהו אחר לחלוטין. באווירת חג השבועות, עם הבגדים הלבנים ועם הריח של 'האביב חדש' פגשתי את אבא שלי, הפעם מזווית אחרת לגמרי. "אדם לא בוחר לו את אבותיו, בחירה היא מלמעלה, לטוב או למוטב", זה לא אני אמרתי אלא אהרון אפלפלד, חתן 'פרס ישראל לספרות' בעבר.

נניח ומישהו לא מכיר את הזמר בני ברדא, איך אתה מציג את עצמך?

"28 שנים עוסק במוזיקה. מופיע בכל הארץ ובחו"ל, מוזיקה ים תיכונית. משמר מסורת העדה התוניסאית בקנאות, ובדיוק. אבל עם סגנון חדשני שמתאים לכל אוזן."

ברדא: "באלבום הראשון 'ים של אושר', יש שיר שמוקדש לאחותי ז"ל, לשיר קוראים 'פרח שנקטף', ולצדו באותו האלבום יש שיר שנקרא 'במדבר' שמוקדש לאשתי, והפך לקליפ החתונה שלי. גם השיר "הדרבוקה" נכתב על כלי נגינה שהוא חלק בלתי נפרד מחיי"

איך התחילה הקריירה הזו?

"המוזיקה זה משהו שהיה נמצא בתוכי. מאז שאני זוכר את עצמי, א' זה לחיות, ב' זה מוזיקה. נולדתי עם הדרבוקה, מגיל 13 הייתי מופיע עם הדרבוקה, וזה משהו שאי אפשר היה להוציא ממני. קריירת השירה החלה בגיל 16, הייתי מתעסק בדרך כלל בשירי ארץ ישראל."

יש לך זיכרון בולט מההופעה הראשונה שלך?

"וואו, אנחנו חוזרים לשנת 1988, זו הייתה חתונה בחיפה. עליתי לבמה בחוסר מודעות, לאן זה לוקח אותי? איך הקהל יגיב? אין באמת זיכרון בולט מההופעה הזו, כי כל הערב הזה היה ערב בלתי נשכח – הוא זה שהוביל אותי להמשכיות בלתי פוסקת."

ובכל זאת?

"להפתעתי ולשמחתי הקהל הגיב בחמימות ובחיוב. מצאתי את עצמי עומד מול קהל שביקש 'כרטיסי ביקור', ולא היה לי מענה. אז מצאתי פתרון מאוד פשוט, עט דף והופה יש כרטיס ביקור."

השירים שלך, יש להם קשר לחיים האישיים?

"כן, באלבום הראשון 'ים של אושר', יש שיר שמוקדש לאחותי ז"ל, לשיר קוראים 'פרח שנקטף', ולצדו באותו האלבום יש שיר שנקרא 'במדבר' שמוקדש לאשתי, אותו השיר בסופו של דבר הפך להיות קליפ החתונה שלי. גם השיר "הדרבוקה" נכתב על כלי נגינה שהוא חלק בלתי נפרד מחיי."

יש זמר שהוא מודל לחיקוי עבורך?

"עבורי ציון גולן הוא מודל לחיקוי. מבחינת העשייה שלו עבור העדה התימנית, כך אני מרגיש כלפי העדה התוניסאית."

יש כינויים שצברת לאורך הקריירה?

"מייקל ג'קסון של התוניסאים, ויש את הכינוי שהוא עבורי המחמאה הכי גדולה 'ציון גולן הלבן'."

כמה אתה מרגיש מחובר לקהל שלך?

"בלעדיהם אני כלום, אין מה להוסיף."

איך השפיעה המוזיקה על אורח החיים בבית שלנו?

"אשתי הכירה אותי כשאני כבר בתוך התחום, הילדים נולדו כשאני בתוך התחום. אורח החיים בבית שלנו אולי קצת הזוי, אבל זה הפך לשגרה מובנית בסופו של דבר."

ואיך הילדים קיבלו את זה?

"אני זוכר שקיבלנו הזמנה של אחד הילדים למסיבת סיום, והבן שאל אותי 'אבא, אתה מגיע?', לצערי התשובה הייתה שלילית. בהתחלה היה קשה לילדים לקבל את העובדה שאבא לא תמיד זמין. אבל ככל שהם גדלו הם הבינו שזו שגרת חיי."

בכנות, מה משקלה של המוזיקה בחייך?

"משקל עצום, מחלה ללא מרפא. לא רואה את עצמי יום אחד קם בבוקר ומתעסק במשהו אחר."

יש לך מילה שתתאר במדויק מה המוזיקה עבורך?

"החיים."

אז "החיים" האלה, הם בעצם מהבית של אבא…

"כן, ברור. מיום שנולדתי חיי היו עטופים במוזיקה, גם בצד המשפחתי, שזה אומר הורים, ואחים. והן בעיסוק, אברהם אחי הבכור שגדול ממני ב-20 שנה היה הדמות שפתחה את הקריירה המוזיקלית למשפחת ברדא. אני זוכר כילד קטן את אחי הבכור מופיע, הייתי מסתכל בעיניים בוהקות ואמרתי לעצמי 'יום אחד גם אהיה שם'."

טוב במעבר חד, איך מתנהל יום עבודה של בני ברדא?

"בוקר מגיע, קודם על מודים לבורא עולם על הכל, טלפונים, תיאומים עם כל מי שלוקח חלק ביום העבודה הספציפי. משתדל להגיע להופעה תמיד בראש נקי, בלי מחשבות מיותרות."

ספר לי על התחושה הזו רגע לפני העלייה על הבמה.

"קודם כל אני תמיד חושב שאני צריך לתת את הנשמה והלב. ושם הכל בצד, מנסה להתנתק ולהרגיש את הפידבק של הקהל, וזה לא מאחר להגיע."

מה הרגע הכי קשה בקריירה שלך?

"הפטירה של אבי. שבוע לפני שזה קרה קיבלתי הזמנה להופיע בתוכנית טלוויזיה גדולה, ובאותו השבוע קיבלתי הזמנה לקמפיין פרסומת של חברת 'ויזה כאל', ואז אבי זכרונו לברכה נפטר והכל התפוצץ. אבל באותו הרגע אתה לא חושב על מה יכולת להרוויח מבחינת הקריירה, אתה חושב רק על ההפסד העצום והלא נתפס של הדמות שהובילה ועדיין ממשיכה להוביל אותי 'שורשים מבית אבא'."

"שורשים מבית אבא", מה זה בעצם?

"מדובר במפעל של חיי. בשנת 2004 חיפשתי מקור ששומר על המסורת והשורשים של העדה התוניסאית בישראל, ולצערי הרב לא מצאתי משהו שדומה לזה. התייעצתי עם הוריי ועם חברים קרובים מהעדה. והגעתי להחלטה שאני אתחיל לעשות משהו בנידון ונראה איך זה ילך."

ואיך זה הלך?

"מדובר בהפתעת חיי, האלבום הראשון שיצא בשנת 2005 הפך להיות רב מכר. תגובות הקהל היו מדהימות, ממש חיממו את הלב. זה נתן טעם של עוד ומוטיבציה להמשכיות. האלבום הראשון בסדרת 'שורשים מבית אבא' כולל בתוכו את מעגל החיים של העדה התוניסאית, מתחילים בבר מצווה, אחר כך חתונה, ואז גם שמחות אחרות."

מה היו התגובות בתוך העדה?

"זיכרונות, המון בכי של שמחה, בכי של געגוע במיוחד הוותיקים מבני העדה."

כשאומרים מפעל חיים, זה אומר שרק בזה עסקת?

"מה פתאום. במקביל לעשייה הבלתי מתפשרת בכל מה שקשור לעדה התוניסאית הקלטתי והוצאתי סינגלים בעברית מוזיקה ים תיכונית את הסינגלים 'איזה לילה', וכמובן השיר 'קצרין' (בהמלצת אהוד מנור) שעד היום הוא ההמנון של העיר הזו בה אני חי כבר 18 שנה."

קופצים בזמן, שורשים מבית אבא 2?

"לא הייתי אומר 'קופצים בזמן', אבל כן שנת 2010 מביאה אתה בשורה לעדה התוניסאית – האלבום השני בסדרת 'שורשים מבית אבא' ויוזמה חדשה של מופע 'שורשים מבית אבא' שרץ בהיכלי התרבות בכל רחבי הארץ. האלבום השני הוא בעצם המשך והשלמה ישירה למעגל החיים של העדה התוניסאית הוא כולל בתוכו שירי ברית מילה, שוב בר מצווה, שוב חתונה, ועוד אירועים משמעותיים בחיים."

המופעים, תרחיב…

"המופע הראשון התקיים בהיכל התרבות בלוד, ונחל הצלחה גדולה שבעצם נתנה את הדרייב להמשך קיום המופעים. המופע השני נערך בהיכל התרבות באר שבע, אחר כך בנתניה, קריית שמונה, עכו, כרמיאל, אשקלון, יבנה. בנתניה ובבאר שבע המופעים נערכו מספר פעמים, אך המופע הגדול ביותר בסבב המופעים התקיים במשכן האומניות אשדוד שהכיל 1000 איש ולצערי הרב היו עשרות אנשים שנשארו מחוץ לאולם."

ואנחנו לא מדברים רק על תוניסאים…

"כן וזה מרגש לראות. כי מגיעים למופעים מכל העדות, הם לאו דווקא מחוברים למסורת ולמוזיקה התוניסאית, הם רק מגיעים לראות איך משמרים מסורת בת מאות שנים."

אתה ממש לקראת ההשקה של האלבום השלישי בסדרה של "שורשים מבית אבא", הפרש של שש שנים, מה הספקת בשנים האלו?

"כמו שאמרתי מקודם, לצד העבודה הבלתי מתפשרת בפן התוניסאי אני מופיע אצל כל עם ישראל, בכל הארץ, לכל העדות. ובנוסף אני מקליט גם את האלבום העברי השני שלי, בשנים הללו יצאו הסינגלים 'קסם שנוגע', 'אימא', 'מחרוזת איזה לילה', 'תחזרו בשלום', והשיר האחרון 'חמסה'. כך שמפעל החיים שלי לא סותר את העבודה היום יומית במוזיקה."

האלבום השלישי של "שורשים מבית אבא" כבר כאן?

"כן הוא כאן והוא הושק ביום שלישי האחרון, אני תמיד בודק את הדופק אצל הקהל, למה הוא מתחבר יותר ולמה פחות, לפי זה אני בוחר את החומרים שאני מכניס לאלבום. הרי המסורת והשורשים בעדה הזו הם אינסופיים, האלבום השלישי כולל בתוכו המשך למעגל החיים כמובן, ושירים עתיקים בני כ-100 שנים שלא זכו מעולם לגרסה עכשווית. החשוב מכל, שאני מקפיד בקנאות על הדקדוק על ההיגוי, ועל ההבעה הנכונה של השפה התוניסאית. והמופעים של 'שורשים מבית אבא' ממשיכים וימשיכו בעזרת השם."

האלבום השלישי מבשר לנו שאתה מוציא לראשונה לתקשורת סינגל בשפה התוניסאית, נכון?

"כן. בחרתי בשיר קצבי ומרענן שמתאים בדיוק לימים האלה של עונת החתונות, בשיר מתוארת הכניסה של החתן והכלה. עצם העובדה שהחלטתי להוציא סינגל בתוניסאית לתקשורת הכללית, זה כי אני חושב שיש לנו עדה מספיק גדולה וחזקה שיכולה לקבל חשיפה. כי בני העדה הוכיחו כבר כמה כוח ועוצמה יש להם."

מה השאיפות לעתיד?

"קודם כל לא להפסיק, הן בז'אנר בתוניסאי והן בים תיכונית, המטרה הסופית היא להשיק כמה שיותר אלבומים של 'שורשים מבית אבא' כי כמו שכבר אמרתי, המסורת היא אינסופית. החלום הוא שבעוד 100 שנים אנשים ירצו לשמוע את המסורת של העדה וימצאו את בני ברדא."

28 שנים בתחום, מה הרגע הכי מרגש בקריירה שלך?

"וואו, יש המון רגעים מרגשים. אבל אני בוחר בהשקה של האלבום הראשון 'ים של אושר'."

והרגע הכי גדול?

"רגע הכי גדול בעיניי זה המופע באשדוד. לחשוב איך רקמתי מופע שהיה כל כך חסר לעדה, ועצם העובדה שלמעלה מ-1000 איש הגיעו בשבילי. זה היה רגע עצום."

שירה זה כמו ספורט, יש מומנטום ויש לשמור על כושר, איך אתה שומר על כושר השירה שלך?

"קודם כל זה לשמור על הגוף שלי בצורה מתמדת. בעיקר על הגרון, תמיד משתדל לא להוציא אנרגיות מיותרות. זה גם לחיות נכון ומסודר, בסופו של דבר עם עבודה נכונה רואים תוצאות חיוביות."

באווירה של סיום, מה הדברים שהכי מרגיעים אותך?

"שבתות וחגים בחיק המשפחה, בילויים משותפים ויצירת הרמוניה משפחתית. בנוסף להיותי זמר אני אוהב מאוד מוזיקה ושומע את כל הסגנונות. ואיך אפשר שלא? אני אוהב גם ספורט, אם זה לשחק כדורגל עם הילדים או אם זה לשבת בסלון ולראות כדורגל או כדורסל. הספורט עבורי הוא תחביב."

ולסיום?

"בראש ובראשונה תודה רבה לבורא עולם שנתן לי את הזכות לשמח את עם ישראל, ובשביל זה צריך אישה תומכת ואוהבת – אז כאן מגיע הרגע בו אני מודה לאשתי היקרה, שבלעדיה לא יכולתי להגיע לשום מקום, חד וחלק. אני רוצה לאחל חג שמח לכל עם ישראל היקר, רק בריאות שמחה ואושר ושנתראה רק בשמחות אמן ואמן."