בגולן קיימים שרידים רבים של בתי כנסת, המעידים על יישוב יהודי עשיר וחזק ששרד בגולן לאורך התקופות. סיור בין שרידי היישוב היהודי ובתי הכנסת – תמיד מרגש. מסע בעקבות בתי כנסת עתיקים בגולן – חלק א'
בשנת 70 לספירה – סוף המרד הגדול, עם חורבן ירושלים ובית המקדש, הוגלו היהודים ממרכז ארץ יהודה לפריפריה – גליל, גולן. ההתיישבות היהודית הייתה ענפה ומפותחת ולקראת סוף המאה השלישית לספירה, בשל הצורך ההולך וגובר למרכז קהילתי רוחני משותף הוחל בבניית בתי כנסת יישוביים.
בגולן נמצאו עד כה 34 בתי כנסת בפריסה יישובית צפופה. הרבה מבתי הכנסת נחפרו, חלקם הקטן שוחזר ושוקם. חלק קטן יותר נמצא בימים אלה בעבודה ואילו הרוב הגדול טרם הגיע לידי חפירה וחשיפת הממצאים.
מוזאון עתיקות הגולן קצרין, מאגד בתוכו את שלל הממצאים המפוארים מבתי הכנסת והיישוב היהודי בגולן.
בתי כנסת עתיקים בגולן – רשימה חלקית
קצרין העתיקה
למהלכים במשעולי קצרין העתיקה מוזמנת חוויה מימים רחוקים. בבית הכנסת הקדום עדיין נשמעים קולות התפילה ובבית הבד המשוחזר מייצרים שמן בשיטות המסורתיות.
קצרין העתיקה היא אחת מ-27 יישובים יהודים מתקופת המשנה, (לפני כ-1,600שנה), שהייתה תקופה של שגשוג ופריחה ברמת הגולן. הכפר נבנה סמוך למעיין ותושביו הקימו במרכזו בית כנסת מרשים, הבנוי מאבני גזית, ששימש אותם במשך דורות רבים. הבדווים שהגיעו למקום וראו את שרידיו המפוארים של בית הכנסת העניקו למקום את שמו "קצרין", שמשמעותו בערבית: מצודה, או ארמון.
איך מגיעים: קצרין העתיקה שוכנת כקילומטר מדרום-מזרח לקצרין החדשה. נוסעים על הכביש הראשי מזרחה, בכיכר פונים שמאלה וממשיכים ישר לכניסה לפארק קצרין העתיקה. אתר בתשלום, פתוח בשבת. לפרטים 04-6962412
אום אל קנאטיר
הידוע גם בשמו העברי מעיין הקשתות, או "קשתות רחבעם" על שם רחבעם זאבי ז"ל – נקרא כך בשל מבנה הקשתות המיוחד הבנוי מעל המעיין.
באום אל-קנאטיר, שבדרום הגולן, נמצא בית כנסת שנבנה, ככל הנראה, במאה החמישית לספירה. זהו אחד מבתי הכנסת היפים והמפוארים שנחשפו בארץ והיחיד שבו נשתמרה במלואה בימת ארון הקודש – ההיכלית. בשנים האחרונות, מתבצעות במקום עבודות שחזור ובנייה בטכנולוגיות מתקדמות, במטרה להכשיר את בית הכנסת לשימוש מתפללים. סמוך לבית הכנסת, נמצא מעיין ומעליו מבנה הקשתות.
איך מגיעים: כ-2 ק"מ מערבית למושב נטור. נוסעים על כביש 808 עד צומת נטור, פונים לכיוון המושב וכ-200 מטר, לפני שער המושב, פונים שמאלה לדרך עפר, לפי השילוט.
עין נשוט
שרידי בית כנסת קטן, אך מפואר, בכפר יהודי עתיק מתקופת התלמוד. מלבד בית הכנסת, התגלו בחפירות הארכיאולוגיות בית בד, עיטורים וכתובות יהודיות. הכפר נקרא על שם עין נשוט – מעיין סמוך לגדה המזרחית של נחל משושים במרכז הגולן.
המבנה, שנחפר על ידי הארכיאולוג צביקה מעוז, מטעם רשות העתיקות, בתחילת שנות ה-80', תוארך לתקופת התלמוד – המאה הרביעית עד סוף המאה השישית לספירה. בית הכנסת הוא אמנם בית הכנסת הקטן ביותר בין בתי הכנסת העתיקים הידועים בגולן, אך הוא המפואר מכולם בפיסול הארכיטקטוני. המבנה עוטר במוטיבים יהודיים רבים ובהם הכתובות: "אמן, אמן סלע שלום", "אבון בר יוסה" ועיטורים שונים כמו מנורות, שופרות, ארבעת המינים ועוד. סמוך לבית הכנסת, נחפר מבנה בית הבד וניתן לראות בו את מתקן הפריכה והסחיטה של הזיתים.
איך מגיעים: מכביש 91, פונים בצומת נשוט דרומה לכיוון קצרין. בצומת קצרין צפון (הצומת הראשון) פונים לכיוון המושבה קדמת צבי עד שרואים חנייה מימין הכביש.
בקרבת מקום – החווה החקלאית "בל עפרי", שבמושבה קדמת צבי. בחווה מתקני חקלאות משוחזרים ברוח תקופת התלמוד, בית בד, גת, טבון ועוד. שווה ביקור. 04-052-8805026
גמלא
נוף יפהפה, טבע והיסטוריה יהודית שלובים זה בזה בשמורת הטבע גמלא. במקום נמצאים שרידי היישוב היהודי העתיק גמלא, שתושביו לחמו בעוז ברומאים, בסוף תקופת בית שני ושרידי בית הכנסת הקדום ביותר הידוע בישראל.
גמלא מוזכרת בתלמוד כאחת הערים מוקפות החומה בתקופת כיבוש הארץ על ידי יהושע בן נון. שמה ניתן לה בשל הגבעה דמוית דבשת הגמל שעליה היא שוכנת. בתקופת הברונזה הקדומה, היה במקום יישוב קטן שחרב. המלך החשמונאי, אלכסנדר ינאי, כבש את העיר במאה הראשונה לפני הספירה ויישב בה יהודים, מתוך כוונה לאכלס את אזורי הספר של ממלכתו. גמלא מוכרת בציבור כסמל לעוז ולגבורה בשל סירובה להיכנע לרומאים ומלחמתה ההרואית בלגיונות האויב. בחפירות ארכיאולוגיות שבוצעו בגמלא, בשנות ה-70' וה-80' וחודשו בשנות ה-90', נחשפו שרידי בית כנסת מתקופת המרד הגדול, אמת מים, מקווה טהרה, מבני ציבור, אבני קלע רבות וראשי חיצים שמעידים על הקרב הקשה שהתחולל במקום. אחד הממצאים החשובים ביותר שהתגלו במקום הוא מטבעות קטנים עשויים נתך נחושת. על המטבעות חקוקה הכתובת "לגאולת ירושלים הקדושה", המוכיחה שאפילו בתנאים הקשים ביותר שנגעו לביטחונם האישי ולביטחון עירם, זכרו מגני גמלא את מטרתו המקורית של המרד הגדול: שחרור הארץ, ובראשה ירושלים, מעול הרומאים.
איך מגיעים: מכביש מזרח הכנרת 92, מטפסים מצומת מעלה גמלא לכביש 869, בצומת המפלים פונים צפונה (שמאלה) לכביש 808, נוסעים עד השילוט המפנה לאתר הנמצא ממערב לכביש. אתר בתשלום, פתוח בשבת. לפרטים 04-6822282
