שילוב טכנולוגיית אגרי–וולטאי בענף החקלאות כפוטנציאל לייצור חשמל נקי, שימור חקלאות ויכולת ייצור מזון בתנאי מזג אוויר משתנה יעמדו על סדר יומה של הוועידה הבין–לאומית SunnySide APV SUMMIT 2023, לזכרו של חיים אוחיון ז"ל, שתתקיים בגליל בתחילת מרץ
בוועידה הבין–לאומית SunnySide APV SUMMIT 2023, יקודמו פתרונות יישומיים לחסמים בהקמת מתקני אגרי–וולטאי עוד בשנה זו, בשיתוף משרדי האנרגיה, החקלאות, הכלכלה, הגנת הסביבה, המדע,
פורום האקלים של בית הנשיא, משרד האנרגיה הגרמני וחברות אנרגיה בין–לאומיות
הוועידה הבין–לאומית, לזכרו של חיים אוחיון ז"ל, מתקיימת ביזמת מכון המחקר מיגל ומכון "פרנהופר", מגרמניה, בתמיכת משרדי ממשלה וחברות אנרגיה מתחדשת, בשבוע הבא, ב-1-2 במרץ, בגליל העליון.
ככל שהשפעת שינויי האקלים על כלל ההיבטים בחיינו הופכת ברורה יותר, כך גם הצורך הדחוף בפתרונות ברי–קיימא. שני היבטים קריטיים באתגרים העומדים בפני האנושות: החיפוש אחר מקורות אנרגיה מתחדשים והצורך להתאים את אופן גידול המזון, בתנאי אקלים קשים ובלתי צפויים.
בעבר עסקו חוקרים בהיבטים אלו כל אחד לחוד, פיתחו, מצד אחד, אמצעים לייצור חשמל מאנרגיית השמש ומצד שני, בחנו טכניקות חקלאיות חדשות. עם זאת, בשנים האחרונות, הצטברו יותר ויותר נתונים על יתרונות הטכנולוגיה האגרי–וולטאית, APV, המשלבת את שני ההיבטים: שימוש בקרקע חקלאית לגידולים והפקת אנרגיה סולארית בו–זמנית.
היעד שהציבה ממשלת ישראל לשנת 2030 הנו הפקה של 30% מהחשמל באמצעות אנרגיה ירוקה, אךכיום
רק 10% מהחשמל בישראל מבוסס על אנרגיות מתחדשות, לעומת מדינות מובילות באירופה כמו גרמניה, ספרד, אנגליה וצרפת, שם כבר מדובר על 50% בממוצע. אין ספק שישראל נמצאת בפיגור ביחס לארצות המערב ומתבססת על דלקים מזהמים להפקת חשמל.
סמנכ"ל פיתוח עסקי במיגל, אורי בן הרצל: בוועידה, נתרכז בטכנולוגיית האגרי–וולטאי, במטרה לנצל את שטחי החקלאות הרבים וליצור בהן דו–שימוש, לגידולים חקלאיים ובמקביל, על אותו שטח, לייצר גם חשמל נקי, PV, שיגביר את יעילות השימוש בקרקע
מצרך מבוקש
אורי בן הרצל, סמנכ"ל פיתוח עסקי במכון המחקר מיגל, אומר כי ייצור אנרגיה חדשה הוא אחד האתגרים הגדולים של העולם וכי המטרה שהציבה לפניה ישראל – לייצר 30% מהחשמל מאנרגיה נקייה – הנו מאתגר, אך אפשרי.
"אין סיבה שמדינות העולם, בהן יש פחות שמש", אומר בן הרצל, "יניעו את הנושא וישראל לא תוכל להגיע גם היא ליעד בשיתוף משרדי הממשלה ורשות החשמל, שכבר נרתמו לכך. בוועידה, נתרכז בטכנולוגיית האגרי–וולטאי, במטרה לנצל את שטחי החקלאות הרבים וליצור בהן דו–שימוש, לגידולים חקלאיים ובמקביל, על אותו שטח, לייצר גם חשמל נקי, PV, שיגביר את יעילות השימוש בקרקע, תוך פוטנציאל לתרום לצמצום קונפליקטים. בנוסף, הטכנולוגיה צפויה לייצב את התשואות החקלאיות, באזורים הפגיעים להשפעות שינויי האקלים, על ידי מתן הגנה ממזג האוויר וחיזוק כלכלה ופרנסה באזורי הפריפריה. בעתיד הלא–רחוק תהפוך האנרגיה הירוקה למצרך מבוקש, בעיקר בתחום התעשייה, עקב מחיר הפקת החשמל שאמור לרדת עם הזמן ואנו חייבים להיות ערוכים לכך כאן בישראל".
בוועידה ישתתפו קובעי מדיניות ואסטרטגיה ממשרדי הממשלה והרשויות הרלוונטיות, חברות אנרגיה בין–לאומיות, חוקרים, יזמים וחקלאים. יוצגו בוועידה ממצאים המדגימים את הצורך בגישות רב–ממדיות ובין–תחומיות לפיתוח החקלאי ובהתמקדות מחקרית מוגברת בשיקולים חברתיים–פוליטיים. כמו כן, תתקיים הערכה של החסמים השונים וההזדמנויות להתפתחות, בחינת המכשולים לרתימת חקלאים, חקר אתגרי הפיתוח של התעשייה הסולארית המובילה, חשיפת הערכות בין מחזיקי עניין מרכזיים – קהילות, סביבה ומסגרות משפטיות, שיכולות לשלב כוחות ומידע לקראת קבלת החלטות חקלאיות, יחסי בעלי עניין ועיצוב מדיניות בארץ ובעולם.
בנוסף, ייבחנו בשולחנות עגולים החסמים החברתיים–פוליטיים, כמו אתגרים טכנו–כלכליים, התנגדות קהילתית, היעדר תמריץ פיננסי ומדיניות מגבילה של שימוש בקרקע. ייבחנו ההזדמנויות החברתיות–פוליטיות: גיוון הכנסה, ביקוש לאנרגיה והפחתת פליטות, הקמת מוקדי מחקר וגיבוש ידע כולל בין–לאומי.
כמו כן, תיערך ישיבת העבודה הראשונה של הצוות הבין–משרדי של משרדי האנרגיה הישראלי והגרמני, במסגרת שיתוף הפעולה בתחום האנרגיה בין המדינות, עליו הוחלט בוועידת האו"ם האחרונה לשינויי אקלים.
הוועידה הבין–לאומית "SunnySide APV Summit 2023", תתקיים במלון "גליליון", בגליל העליון, ב-1-2 במרץ
כתבות שיכולות לעניין אותך
אולי יעניין אותך גם:
-
פרשת השבוע - בא - אביב העמים של העולם כולו
יציאת מצרים הייתה אירוע מכונן לאנושות כולה, בחינת "המפץ הגדול", והעולם לא נשאר אדיש: "שמעו…
-
שיווק מפה לאוזן: הסוד הגדול של עסקים קטנים
שיווק מפה לאוזן הוא כלי מרכזי להבאת לקוחות, פרויקטים ומכירות לעסקים קטנים ובינוניים. זהו כוח…
- גילגולה של אבן
בזמן שהגולן היה סורי, חמדו תושביו אבנים עתיקות, במיוחד המעוטרות שבהן ושילבו אותן בבנייה של…