איך עושים את זה? האם אני חייב להיות ספורטאי שרץ עם הכלב כל יום שמונה קילומטר? או להשקיע כל יום שלוש שעות בטיולים? ספוילר: לא
מאת: מנחם הורוביץ
בכתבה הקודמת, הבנו שהסוד לגידול כלב משפחתי מאוזן, נוח ומאושר, הוא בפריקת האנרגיה הפיזית והמנטלית שלו. אבל נשאלת השאלה איך עושים את זה? האם אני חייב להיות ספורטאי שרץ עם הכלב כל יום שמונה קילומטר? או נער אנרגטי בן 16? או להשקיע כל יום שלוש שעות בטיולים?
התשובה היא – לא.
הסוד טמון ביכולת שלי לייצר אצל הכלב מוטיבציה להשקיע את מרב האנרגיה שלו בזמן קצר וליצור שילוב נכון בין הפריקה הפיזית והמנטלית. השלב הראשון הוא למצוא מה הדבר שמניע אותו לפעולה. התשובה יכולה להיות מזון, משחק, או תנועה.
מזון – כל כלב (וכל חיה) צריך לאכול כדי לשרוד. לכן היתרון בכלי הזה הוא שזה משותף לכל כלב. יש כלבים שיש להם יותר תיאבון ויש כאלה שפחות, אבל בסוף, יצר ההישרדות מנצח תמיד.
משחק – יצר המשחק מאוד חזק אצל הרבה כלבים. יש גזעים שטיפחו אצלם את היצר הזה למטרות עבודה ולכן הגזעים האלו יעדיפו סוגים מסוימים של משחק. לדוגמה, נשיכה, רדיפה, חיפוש, הבאה, או רעייה. אם נצליח לזהות את המשחק שהכי מתאים לכלב שלנו, וליצר אצלו אובססיה למשחק הזה, בסוף, זהו הכלי האידאלי והיעיל ביותר לפריקה פיזית ומנטלית. החיסרון הוא שזה באמת דורש מיומנות לפתח אצל הכלב אובססיה ברמה הזו וכמובן שיש הרבה כלבים שפשוט אין להם יצר משחק חזק.
תנועה – אצל הרבה הכלבים התנועה עצמה היא המוטיבציה! יש כלבים שאוהבים יותר לרוץ, יש כאלה שאוהבים לשחות ויש כאלה שנהנים לקפוץ מעל מכשולים.
פעילות משותפת
לאחר שזיהיתי מה מניע את הכלב שלי לפעולה, עליי לבחור את הפעילות המתאימה ביותר לי ולשגרת החיים שלי. אם אין לי את הזמן, את היכולת, או את התשוקה לעשות את הפעילות עם הכלב שלי על בסיס קבוע, לעולם לא אצליח להתמיד.
ניתן לזרוק לכלב כדור, לרוץ אתו, או להקפיץ אותו מעל מכשולים בגן שעשועים. ניתן גם ללמד את הכלב לחפש אוכל בפקודה. השימוש באף מאוד מעייף מנטלית. אפשר אפילו להריץ אותו על הליכון! כן, בליווי מקצועי, ניתן ללמד כלב לרוץ בהליכון רגיל של בני אדם. כלבים מאוד נהנים מזה.
אני רוצה לציין כי במידה שאנחנו נעבוד בצורה נכונה, חצי שעה, פעמיים ביום, זה יותר ממספיק לתת לכלב שלנו את הפריקה שהוא צריך, לא משנה הגיל, או הגזע.
הכי חשוב לזכור שהסוד לכלב מאוזן ורגוע הוא פריקה פיזית ומנטלית נכונה ועקבית.
בסוף, הדבר החשוב ביותר הוא למצוא את הפעילות המשותפת, שגם אני וגם הכלב שלי נהנים לעשות ביחד ושנצליח להתמיד בה. בכך, נוכל ליצור כלב מאוזן נוח וחיבור אמיתי ועמוק בינינו, לאורך שנים.
כתבות שיכולות לעניין אותך
אולי יעניין אותך גם:
- גילגולה של אבן
בזמן שהגולן היה סורי, חמדו תושביו אבנים עתיקות, במיוחד המעוטרות שבהן ושילבו אותן בבנייה של…
- עיר של יהודים
מול רמת מגשימים, כ-15 ק"מ מזרחית לגבול הסורי, שכנה ה"עיר של יהודים" – נווה. בתלמוד…
-
הקסם של "קלרה"
את "קלרה", מסעדה איטלקית משפחתית קסומה, חלבית וכשרה למהדרין, הקים אורי אזולאי, בא.ת. קצרין, בשביל…