מתחילת 2022, עבר הניהול של שתי חוות המחקר החקלאיות בגולן לידי היחידה לחקלאות וחדשנות, שב"מכון שמיר למחקר". ריאיון חג עם מנהל חוות היישום, אוריה רשף, מנטור
מאת: לירון פרץ. צילום: ערן גת
האורח שלנו לכבוד חג האסיף הוא מנהל חוות היישום החקלאיות בגולן, אוריה רשף, ממושב נטור.
החוות מנוהלות על ידי היחידה לחקלאות וחדשנות, שב"מכון שמיר למחקר".
שלום אוריה, לפני שמתחילים, תעשה לנו סדר – מה הן חוות היישום החקלאיות?
אוריה: "למעלה מארבעים שנה, קיימות בגולן שתי חוות מחקר חקלאיות, האחת בדרום הגולן, בצמוד למושב אבנ"י אית"ן והשנייה בצפון הגולן, בצמוד לקיבוץ מרום גולן, הקרויה על שם חבר הקיבוץ מיכה פיכמן, שנהרג בשנת 1972 בהפגזה סורית. החל מינואר 2022, ניהול החוות עבר לידי 'מכון שמיר למחקר' המפעיל מודל ניהולי חדש לחלוטין, המבוסס על קידום האינטרס של חקלאי הגולן וקהילת הגולן בראש סדר העדיפויות, באמצעות הכלי הקרוי חוות יישום".
באיזה מובן הדבר בא לידי ביטוי?
"נרצה או לא, החקלאות בישראל, בכלל ובגולן, בפרט משנה את פניה. מגמת השוק החופשי צוברת תאוצה ורפורמות כאלו ואחרות עומדות לפתחנו. תפקידנו הוא למצוא חלופות יישומיות מידיות בשני אספקטים: טיוב הגידולים הקיימים במידת האפשר ומציאת גידולים חדשים, תוך ניצול היתרונות היחסיים של הגולן.
היחידה לחקלאות וחדשנות מורכבת מאנשי הגולן ואנו רואים בחקלאות מהות, דרך חיים ערכית ותפיסת עולם, אבל אנחנו לא משלים את עצמנו, הבסיס לכל המפעל החקלאי המפואר הוא כלכלי. על מנת לקדם חקלאות חזקה ויציבה, הפתרונות חייבים להיבחן בכדאיותם הכלכלית
"היחידה לחקלאות וחדשנות מורכבת מאנשי הגולן ואנו רואים בחקלאות מהות, דרך חיים ערכית ותפיסת עולם, אבל אנחנו לא משלים את עצמנו, הבסיס לכל המפעל החקלאי המפואר הוא כלכלי, אם אין לחם אין תורה. לכן, ההסתכלות הניהולית של החוות היא בהתאם. על מנת לקדם חקלאות חזקה ויציבה לאורך זמן, הפתרונות חייבים להיבחן, בראש ובראשונה, בכדאיותם הכלכלית. כפועל יוצא מזה, כל מיזם, או מחקר, שרוצה להיכנס בשערי חוות היישום, נדרש להוכיח את הרלוונטיות שלו עבור חקלאי הגולן".
הגידול ההידרופוני
איזה סוג של מיזמים כן נכנסים לחוות?
"כאלה שיש להם היתכנות עסקית, או רעיונות שחקלאי הגולן מבקשים לבחון מסיבות כאלה ואחרות והם קהל היעד אותו אנו נדרשים לשרת".
דוגמאות?
"לדוגמה, הגידול ההידרופוני. לפני כשנה, יצאתי עם מנהל היחידה לחקלאות וחדשנות, יאיר גולן, למסע למידה ברחבי הארץ סביב הסוגיה של גידול עלים ירוקים בחקלאות הידרופונית. ביקרנו במספר משקים, מהערבה ועד הגליל העליון. נפגשנו עם כל החברות שמקימות מיזמים מסוג זה בארץ, התייעצנו עם כלכלנים ובחנו את מגמות השוק. אחרי ששקללנו את כל הנתונים, זיהינו פוטנציאל גידולי ספציפי בדרום הגולן. היות שמדובר בחקלאות מאוד מתקדמת המבוססת טכנולוגיה, מדובר בהשקעה ראשונית לא מבוטלת. גייסנו את הסכום הנדרש והקמנו 'חלקת מודל מסחרית', שמטרתה היא בחינה אמתית של כל הפרמטרים עבור החקלאי: מהי עלות ההקמה הריאלית, אילו גידולים רלוונטיים יותר או פחות, מהם אתגרי השיווק, תשומות כוח אדם אתגרי הגנת הצומח ועוד. בעוד כחצי שנה, יושלם התהליך ביום עיון מפורט לחקלאי הגולן, תוך שיתוף מלא בפרוטוקול גידול, שנכתב על ידי אגרונומים וחוקרים של 'מכון שמיר למחקר' ולא על בסיס תיאוריות או אינטואיציות".
כל חקלאי בעל ניסיון יודע שמסוכן מאוד להקיש משורה קצרה, מספר שתילים, ביחס לחלקת גידול מסחרית. על מנת להמליץ באופן איכותי לחקלאי, הגישה שלנו, בכל פרויקט אותו אנו מקדמים, שואפת להקים את היחידה המסחרית המינימלית וכך למזער את הסיכון הקיים עבור החקלאי
לא ניתן היה ליישם את המודל בחלקת ניסוי קטנה במקום בחלקה מסחרית אמתית?
"זהו שורש העניין בהיבט היישום – כל חקלאי בעל ניסיון יודע שמסוכן מאוד להקיש משורה קצרה, או מקטע מצומצם של מספר שתילים, ביחס לחלקת גידול מסחרית. על מנת להמליץ באופן איכותי לחקלאי על אפיק השקעה כזה או אחר, הגישה שלנו, בכל פרויקט אותו אנו מקדמים, שואפת להקים את היחידה המסחרית המינימלית וכך למזער את הסיכון הקיים עבור החקלאי".
"האבּ חקלאי" גולני
מהם השירותים אותם מספקת היחידה לחקלאות וחדשנות בחוות היישום?
אוריה: "בעשרת החודשים בהם אנו מנהלים את החוות, הדבר הראשון אותו אנו מקדמים הוא יצירת תשתיות בינוי בחוות, תשתיות שפשוט לא היו קיימות. תפקיד החוות הנו להיות בית ועד לחקלאי הגולן, ליזמים, מדריכים וחוקרים. זה לא ריאלי שמישהו יתייחס ברצינות למקום שלא מכבד את עצמו. קיבלנו לידינו חוות שכלל המבנים בהן אינם חוקיים ובעלי סכנות בטיחותיות, דרכי גישה בלתי עבירות, תשתית מים של לפני 20 שנה, אפילו גידור לא היה קיים במקום. חוות יישום צריכה להיות חוד החנית של החקלאות, המקום שאליו באים לשאוב רעיונות חדשניים, מקום מזמין ומעורר השראה. כשלחוקר אין אפילו תא שירותים, זה אומר הכול.
"באמצעות שיתוף פעולה של מספר גורמים – 'מכון שמיר למחקר', חכ"ל, המועצה האזורית גולן, 'מי גולן' וקק"ל – בעלי אינטרס זהה בקידום החקלאות, הוצא צו הריסה לכל המבנים בשטח החוות. בימים אלו, מתוכננת הקמתו של 'האבּ חקלאי' גולני, שיכלול אולם כנסים, חדרי חוקרים, משרדי יזמים, מעבדות שדה ועוד.
"החוות מהוות מקום מפגש בין מדריכי שה"מ, חוקרי 'מכון שמיר למחקר', העוסקים בעולמות החקלאות, לבין צורכי ודרישות החקלאים העולות מהשטח.
"בחווה ניתנים שירותים של תחנת הסגר (קרנטינה) עבור יזמים המעוניינים להביא חומר צמחי חדש לארץ. החווה מאפשרת שירותי גידול, מחממות מתקדמות ועד שטחים פתוחים, בליווי מחקרי מלא".
מהן מגמות ההתפתחות העתידיות בחוות?
"בימים אלו, אנו מקדמים שורת חלקות מודל חדשות, בשתי החוות. לפני כחודש, החל יישום של שני גידולים חדשים במודל גידול Indoor, המושתת על בינה מלאכותית, תוך שליטה מלאה בכל היבטי הגידול – תאורה, טמפרטורה, רמות 2CO, לחות, האבקה ועוד.
"חלקת מודל לגידול פטריות, תוך ניצול יתרון הידע של הצוות המיקולוגי ב'מכון שמיר למחקר'.
"חלקות מודל לגידול ירקות, בדגש על פלפל, מלפפון ועגבנייה. היתרון היחסי הקיים באקלים הגולני הנו מובהק ומאפשר ניבת תוצרת חקלאית בחודשים בהם השוק סובל מחוסרים מובנים, לאורך שנים. חלקות מודל לגידול פטל, אוסנה, דומדמניות וחזרזרים, תוך ניצול היתרון האקלימי של הגולן".
עתיד החקלאות נמצא עוד הרבה לפניה. חקלאות המחר כל כולה מושתתת מדע וטכנולוגיה והמוח היצירתי שבישראל מוביל אין–ספור מיזמים פורצי דרך בעולמות החקלאות. חבר'ה צעירים שמסיימים תואר ראשון בפקולטה לחקלאות נחטפים לעולמות האגרי–טק
החקלאי החדש
יש המשווים בין עתיד ענף החקלאות בישראל לענף הטקסטיל המפואר שהיה ונכחד. מה דעתך בנושא?
אוריה: "זה לא מטריד אותי לרגע. ענף הטקסטיל הוא דוגמה ל-Low Tech, שהיה נכון לעתו. עתיד החקלאות נמצא עוד הרבה לפניה. חקלאות המחר כל כולה מושתתת מדע וטכנולוגיה והמוח היצירתי שבישראל מוביל אין–ספור מיזמים פורצי דרך בעולמות החקלאות. חבר'ה צעירים שמסיימים תואר ראשון בפקולטה לחקלאות נחטפים לעולמות האגרי–טק.
"בשנה החולפת, אחרי תהליך ממושך ומועמדות של מספר רב של מועצות אזוריות, המועצה האזורית גולן השיגה סמל מוסד להקמת חווה חינוכית חקלאית באבנ"י אית"ן. לצד המיזמים והמחקרים, זהו האתגר החשוב ביותר. מבחינתנו, הדבר מבטא את האמונה העמוקה שלנו בעתיד החקלאות. ניצב בפנינו אתגר לא מבוטל שאנו נכונים לו בכל הכוח – איך לגרום לילד לחלום להיות חקלאי.
"לצד החווה החינוכית, אנו מתחילים שיתוף פעולה פורץ דרך עם רשת 'רוח הגולן' ותיכון 'רגבים' בנות, בהקמת מסלול לימודי ארבע–שנתי חדש בחוות היישום. במהלך המסלול, התלמידות תעבודנה בעבודה חקלאית, בצמוד לחוקרים ואף תחלנה תואר ראשון בחקלאות, במהלך לימודי התיכון".
אם החקלאות פונה לכיוונים שאתה מתאר, איך נראה החקלאי או המשק החקלאי של המחר?
"אין יום שלא פונים אלינו נקלטים חדשים בגולן, או חקלאים ותיקים, שמעוניינים לבחון כיוונים חדשים. המגמה הטכנולוגית והחקלאות המדייקת מהוות יתרון יחסי ביחס לחסרונות מובנים שלא צפויים להשתנות בתחרות גלובלית: שטחי גידול קטנים, מחסור במים והיעדר כוח עבודה. חלקה הידרופונית בת חצי דונם מהווה פוטנציאל למודל גידול מסחרי המספק פרנסה לאחד מבני הזוג. בשישה מטרים של מכולַת זעפרן קטנה, נכנסות 20,000 פקעות.
אם יש אתגר, שאנחנו, ביחידה לחקלאות חייבים לפצח בשנה הקרובה, הוא שיתוף הפעולה עם קצרין בירת הגולן וקידום ממד החקלאות האורבנית. במובן מסוים, החקלאות המדייקת רלוונטית לתושבי הגולן הקהילתיים בדיוק כפי שהיא רלוונטית לחברי אגש"ח
"המקום האידאלי להקמת מפעל פטריות מסחרי בגולן הוא בכלל קצרין ולא מאות דונמים של שדות ומטעים. אם יש אתגר, שאנחנו, ביחידה לחקלאות חייבים לפצח בשנה הקרובה, הוא שיתוף הפעולה עם קצרין בירת הגולן וקידום ממד החקלאות האורבנית. במובן מסוים, החקלאות המדייקת רלוונטית לתושבי הגולן הקהילתיים בדיוק כפי שהיא רלוונטית לחברי אגש"ח.
"במודלים של החקלאות המתקדמת, גודל השטח יורד באופן דרסטי ועלות ההשקעה הולכת ועולה. החקלאי החדש נדרש להיות אדם בעל יכולת אינטגרציה של הרבה נתונים מעולמות תוכן מגוונים ואין מניע שחקלאי העתיד, יהיה גם עורך דין, או כל מקצוע חופשי אחר ויחלק את זמנו בין החממה לבין תחומים אחרים".
לסיום, מה תרצה לאחל לחקלאי הגולן לשנה הבאה?
"חשוב שכל תושב בגולן, ולא רק חקלאים, זה יכול להיות קיבוצניק, מושבניק, או תושב ביישוב קהילתי, שעולה במוחו רעיון מיוחד הקשור בעולמות החקלאות, יפנה לאנשי היחידה לחקלאות ב'מכון שמיר למחקר', בלי לחשוב פעמיים. האינטרס שלנו הוא אחד – קידום החקלאות בגולן".
ליצירת קשר עם צוות היחידה לחקלאות וחדשנות גולן:
- יאיר גולן | מנהל | 054-5290694 | YairG@gri.org.il
- מוריה סנדלר | רכזת | 054-4765206 | Agri@gri.org.il
- אייל נבו |מדריך קרקע ומים | 054-2474485 | EyalN@gri.org.il
- אסף אייזיק | GIS| 050-8497846 | Asafa@gri.org.il
- אביטל כיטוב | רכזת הגנת הצומח | 052-2001099 | Avitalk@gri.org.il
- ד"ר נתיב רוטברט | קרקע ומים | 058-6991604 | Nativ@gri.org.il
- אוריה רשף | מנהל חוות יישום | 050-8818211 | Uriahr@gri.org.il
- עוזר כהן | אחראי גידול | 050-6670576 | Ozerc@gri.org.il
- ד"ר מרצ'י אדרי | חינוך לערכי חקלאות | 0523833522| Merchied@gri.org.il
- לירון פסטרנק | מנהלת משרד | 050-7446433 | Office@gri.org.il
