יש עוד כמה בודדים שלא מכירים את "חייט במה", מחסן התלבושות בנוב. היא חולמת להפוך אותו למרכז תאטרון גולני. האורחת שלי לשבת היא ציפי מלר–ליבשטין
קצת על עצמך
"ציפי מלר–ליבשטין. יש לי חמישה ילדים ושנים עשר נכדים (בלי עין הרעה, כן ירבו).
ילדיי מפוזרים בכפר מימון, תל אביב, לוד, ירושלים, אדוריים. בעלי, אבי מלר ז"ל, נפטר ממחלה קשה, לפני כשנה וחצי. בקיץ שעבר, התחתנתי בשנית, עם ישראל ליבשטין, מנוב".
איפה נולדת וגדלת?
"נולדתי בנתניה וחייתי בבת–ים. הייתי ב'בני עקיבא' בבת–ים, בשבט 'צורים', חניכה מדריכה וקומונרית. למדתי ביסודי ובתיכון בבת–ים. בתקופת מלחמת יום הכיפורים, שירתי כקומונרית בסניף 'בני עקיבא' בשדרות. לאחר מכן, למדתי במכללת 'תלפיות' ובאוניברסיטת בר–אילן.
"לאחר החתונה, גרנו כשנה וחצי בקריית הרצוג, בבני ברק ועלינו לגולן ב-1981, עם תינוק בן שנה. בתחילה, גרנו באלוני הבשן ולאחר כשנה וחצי, עברנו לגור במושב נוב".
מגורים
"מושב נוב, כבר 40 שנה".
עיסוק
"מדריכה ארצית לתאטרון בחמ"ד, מרכזת מגמת תאטרון באולפנית 'אורט' טבריה. בעבר, עבדתי שנים רבות בבית הספר 'גולן', בחיספין ובאולפנת 'איל ברמה', בנוב. בשנים האחרונות, אני גם מנהלת את מחסן התלבושות – 'חייט במה'.
"'חייט במה' הנו מחסן תלבושות הנמצא במושב נוב. במחסן, אוסף מרהיב ועשיר של אלפי תחפושות, כובעים, בגדים, פאות ומגוון עצום של אביזרים בסגנונות שונים. אספתי את הפריטים במשך שנים. ניתן להגיע אלינו לסדנה פעילה, בה תוכלו למצוא כל פריט שתרצו, להפוך לכל דמות שתבחרו, לעוף על כנפי הדמיון, לביים ולהציג הצגות, לשחק במשחקי תפקידים וליהנות מאפשרויות מרובות. יש לנו גם משחקייה, פינת יצירה, תאטרון בובות וצלליות ועוד. ואני גם סבתא פעילה מרחוק".
איך נראה יום השישי שלך?
"יום שישי מוקדש בדרך כלל לבית, פרט לתקופות העומס במחסן התלבושות. אני עסוקה בבישולים, ניקיונות, טיפול בגינה הביתית, הקלטת פרשת שבוע בוואטסאפ המשפחתי, סידור ועריכת השולחן".
מה כוללת ארוחת השבת שלכם?
"שולחן השבת שלי בדרך כלל ערוך עם פרחים, מפיות ושפע של אביזרי קישוט. כשהילדים והנכדים מגיעים, יש הרבה מאוד סלטים צבעוניים, לפחות 15, עופות, בשרים תוספות ומנות אחרונות.
"כשאנחנו לבד, ובתקופה האחרונה, כמו כולם, עקב המצב היינו הרבה לבד, אנחנו מסתפקים בסלטים, דגים ומרק, בערב שבת ובבשרים ותוספות, בשבת בצהריים".
מאכל אהוב במיוחד?
"אני אוהבת מאוד סלטים ואני מרבה להכין מסוגים שונים".
זיכרון ילדות בשבת
"בתקופות ההן, לא היה שפע של אוכל כמו היום. היו מכולות שכונתיות, ששם נקנו המצרכים והכול היה הרבה יותר קטן פשוט וצנוע.
"אימא שלי (שחיה בסוף חייה אצלי בגולן ונהנתה מאוד) בישלה לשבת גפלטעפיש ומרק עוף. בערב שבת, אכלנו מה שנקרא 'עוף מכובס' וזה היה טעים ורך. בשבת בצהריים, בקיץ, אכלנו עוף, או שניצל קר, שהיה לטעמי טעים מאוד, סלט תפוחי אדמה וקיגל תפוחי אדמה. בחורף, אכלנו צ'ולנט".
ספרים/עיתונים בשבת?
"בשבת, אני קוראת עיתונים שאני אוהבת: 'מקור ראשון', עיתון 'בשבע', 'ישראל היום' ועלוני השבת. לא כל כך מספיקה לקרוא ספרים. את זה, אני משתדלת לעשות בחופשת הקיץ".
מה הכי כיפי בשבת שלך?
"המנוחה, הרוגע, המשפחתיות, ההתנתקות מהפלאפון והטלוויזיה, ההתכנסויות המשפחתיות. שולחן השבת עם הזמירות, פרשת השבוע והדיבורים והסיפורים השונים של הנוכחים".
עם מי היית רוצה לשבת בשולחן שבת?
"עם אבא שלי, דוד גרינבלט, ולשיר בסגנונו את זמירות שבת ועם דודה שלי, חוי גרינבלט, שבתי הבכורה נקראת על שמה.
"גרנו שתי משפחות בבת–ים, בית מול בית, כששני האבות והאימהות הם אחים ואחיות. יש לי מהם זיכרונות מאוד טובים. אבא שלי היה אדם מאוד טוב ומוכשר, אהב לעזור לאנשים, היו לו ידי זהב והוא הצליח לתקן הכול. כשהוא היה מגיע לגולן, הוא היה עושה לנו תיקונים בבית.
"הדודה שלי, שנפטרה בגיל צעיר מסרטן, אהבה מאוד לעבוד בגינה וממנה ירשתי את האהבה הזו. היא הייתה אישה מרשימה שזכורה לטוב".
בשעות הפנאי, מה עושה?
"אין לי הרבה שעות פנאי, כי אני עובדת במהלך היום הרבה מאוד שעות באולפנית טבריה ובהדרכת מורים. בכל רגע פנוי, אני עובדת ומסדרת את מחסן התלבושות. העבודה שם לא נגמרת.
אני אוהבת מאוד לצפות בהצגות תאטרון ומופעים. אוהבת לעבוד בגינה המדהימה שלי, לא מפסיקה לשדרג אותה, בכל רגע פנוי שלי, להפוך כל כלי שבור לעציץ מדהים וכמובן, לדבר בטלפון ובוואטסאפ כל יום עם הילדים והנכדים המדהימים שלי
"אבל בכל זאת, אני אוהבת לטייל ולנסוע בכל הזדמנות שאפשר. עד לפני הקורנה, נסעתי כמעט בכל שבוע לתל אביב, או לירושלים, לעבודה ולביקורי נכדים. אני אוהבת מאוד לצפות בהצגות תאטרון ומופעים ועושה זאת הרבה. אוהבת לעבוד בגינה המדהימה שלי, אני לא מפסיקה לשדרג אותה, בכל רגע פנוי שלי, להפוך כל כלי שבור לעציץ מדהים וכמובן, לדבר בטלפון ובוואטסאפ כל יום עם הילדים והנכדים המדהימים שלי".
מהו המוטו שלך בחיים?
"לחשוב ולקוות לטוב, להאמין בטוב ובאמת. להיות פעילה חברתית, לדחוף ולקדם אנשים ותלמידים להצלחות, לא לוותר, לעודד לעשייה ולאנרגיות ולמחשבות טובות ובדרך כלל, זה מוכיח את עצמו".
מהו החלום שלך?
"להמשיך לחיות בבריאות, בשמחה ובאהבה ובחיוניות, לפתח ולהפוך את 'חייט במה' למרכז תאטרון גולני".
מה את הכי אוהבת בגולן?
"את הבית שלי הגינה והחצר והמרחבים, את השקט והשלווה, את ההרכב האנושי המיוחד מאוד של האנשים.
"במסגרת תפקידי, הסתובבתי הרבה מאוד בכל מיני מוסדות חינוך ברחבי הארץ ואני תמיד שמחה לחזור הביתה. אני חושבת שבמהלך 40 השנה שאני גרה בגולן, יצרנו כאן קהילה מיוחדת מאוד שאין כמותה בארץ. איכות החיים שלנו מעולה. אמנם המרחק גדול, אבל הצלחתי להגיע לכל מקום וגם בעזרת תחבורה ציבורית, שהשתפרה מאוד בשנים האחרונות".
מה את מאחלת לעצמך?
"המשך חיים טובים ושמחים, אנרגיות וחיוניות, הרבה הרבה בריאות טובה נחת ושמחה מהילדים והנכדים".
כתבות שיכולות לעניין אותך
אולי יעניין אותך גם:
-
אימפריית דולב
הוא נולד בארה"ב, עלה ארצה כילד, אוהב את הארץ, 'מלאך שביל הגולן', עסוק עד מעל…
- אורח בשישי - אלון קייטלמן
אלון קייטלמן רוצה להעתיק מתל אביב לגולן את חיי הלילה. רוצה וגם עושה: במהלך המונדיאל,…
-
חיים לוי – אורח לשבת חוגגים את המשפחה
שש שנים בגולן ועדיין לא נרגע מהנוף ומהשקיעות. מנהל את חדר האוכל ב"כינר" ואת "מנוחה…