זהו המוטו שלה והיא לא מפסיקה לחלום. עובדת כמבקרת התחבורה הציבורית בחכ"ל ועם הגנים שלה – זה מתבקש. האורחת שלנו לשבת היא שולי אנקונינה, מרמת מגשימים
קצת על עצמך
"שולי אנקונינה, בת 46, בת לאושיה בתחום התחבורה בגולן, אהרון אורבך, ה–נהג של הסעות המועצה האזורית גולן, שהסיע דורות של הורים, ילדים ונכדים, במשך 40 שנה ולאורה אורבך, שגם היא דמות מוכרת ואהובה שרבות מנשות הגולן למדו לרקוד אצלה ריקודי עם.
"נשואה לאלבר ויש לנו שלושה ילדים נפלאים – שחר, יוסף ואחינעם".
עיסוק
"ממש השבוע, התחלתי עבודה חדשה בחברה הכלכלית גולן, כמבקרת בתחבורה הציבורית. עד לאחרונה, עבדתי בעסק המשפחתי שלנו 'כאל מטעים', עסק לגידול ושווק פירות קיץ".
איפה נולדת וגדלת?
"נולדתי בבית החולים 'קפלן', מיד לאחר מבצע אנטבה. 'נהג הבית' של המושב ניר גלים, שם גרו הוריי, בא לשחרר אותנו הביתה. כשנשאל איך קוראים לתינוקת, כדי לרשום בתעודת הלידה, באופן אוטומטי שלף 'אנטבה', אבל הוא לא מחליט… בגיל שנה, הגעתי לגולן ומאז, אני כאן. למדתי בבית הספר 'גולן' בחיספין ואחר כך, באולפנית בטבריה. שירתי בגרעין נח"ל ואחרי הצבא, חזרתי לגולן".
מגורים
"רמת מגשימים".
איך נראה יום שישי שלך?
"משתדלים לסיים את ההכנות לשבת ביום חמישי ואם נשאר עוד משהו, אז בשישי בבוקר עושים השלמות ויוצאים לארוחת בוקר בבית קפה".
מה אוכלים בשבת?
"ארוחות השבת שלנו 'מגוונות במיוחד', הילדים שלנו מאוד מפונקים. יש רק שני דברים שעליהם יש הסכמה: המרק של סבתא אורה, מרק שאין אפשרות לחקות אותו ואפילו כשעושים את אותו המתכון בדיוק, הוא לא יוצא אותו דבר ודגים מרוקאיים, לא חריפים. כל השאר זה מזל – אם יאכלו, או לא".
זיכרון ילדות משבת
"בכל שבת, אחרי הארוחה, אוספים מהבתים את החבר'ה, מסתובבים ביישוב, מפצחים גרעינים ומקשקשים עד שעה מאוחרת".
ספרים, או עיתונים בשבת?
"עוברת על 'שישי בגולן', זה חובה! השבת זהו הזמן שבו אני קוראת ספר, יעידו בני המשפחה, שעד שאני לא מסיימת את הספר, אני לא עוזבת אותו ואין עם מי לדבר.
אני רוצה להמליץ על שני ספרים של עינת שמשוני, בת רמת מגשימים, שגרה בקצרין. מאוד אהבתי את שניהם וקראתי אותם בנשימה אחת – 'לעזאזל' ו'מלאך'".
מה הכי כיף בשבת שלך?
"שאין את הסחות הדעת מסביב, אין פלאפונים, יש שקט, אפשר לנוח הרבה, לקרוא ולשחק עם הילדים 'קאטן', 'רמי', שש–בש ועוד".
עם מי היית רוצה לשבת בשולחן שבת?
"הייתי רוצה לשבת עם סבתא שלי, חנה ז"ל, שנפטרה בגיל מאוד צעיר. היא מאוד אהבה לשמוע מה אני עושה והיינו מדברות הרבה, הייתי שמחה להכיר לה את המשפחה שלי".
בעשר השנים האחרונות, יצאתי לכמה מסעות נשים בעולם, עם 'מלכת המדבר' ו'מאגמה צ׳אלנג׳', בלפלנד, פורטוגל, ירדן ועוד. הכרתי בנות מקסימות שהפכו לי למשפחה ואנחנו בקשר חזק, מטיילים ונפגשים גם בארץ
מה את עושה בשעות הפנאי?
"נפגשת עם חברות טובות לקפה, טיול, צילומים, או לילה ביחד, או רואה סדרה בטלוויזיה. בעשר השנים האחרונות, יצאתי לכמה מסעות נשים בעולם, עם 'מלכת המדבר' ו'מאגמה צ׳אלנג׳', בלפלנד, פורטוגל, ירדן ועוד. הכרתי בנות מקסימות שהפכו לי למשפחה ואנחנו בקשר חזק, מטיילים ונפגשים גם בארץ".
איך השפיע עלייך הקורונה?
"למדתי שהביחד מאוד חשוב, שצריך לנצל וליהנות מכל רגע, כי לא תמיד הוא ישוב".
מהו המוטו שלך בחיים?
"'כל עוד לא הפסקת לחלום – אתה מנצח'. לא להפסיק לחלום, חלומות מתגשמים – מניסיון ולעשות מה שאוהבים!
מהו החלום שלך?
"להכיר מקומות חדשים שלא הייתי בהם, בארץ ובעולם, ללמוד דברים שאני אוהבת".
מסלול, או פינת חמד בגולן, שאת אוהבת?
"אני מאוד אוהבת להיות בכנרת. וגם את הג'וחדר, למרות שהמים קפואים שם".
מה את מאחלת לעצמך?
"בריאות, אהבה, הרבה טיולים, צחוקים והרבה יחד עם המשפחה והחברים".
כתבות שיכולות לעניין אותך
אולי יעניין אותך גם:
-
הרכב מנצח
"סינקופה", התזמורת המשותפת לבתי הספר היסודיים בקצרין, מסיימת עוד שנה בסטייל. בזמן שתכניות טלוויזיה יוצרות…
-
לא קודחים לפני שמדברים
בגיליון האחרון של 'שישי בגולן' (11.4.14) הופיעה כתבה (עמ' 36) בנושא 'אוצרות הטבע של הגולן'…
- כל הארץ דגלים ,דגלים...
מגן הדוד, שבמרכז דגל המדינה, הנו סמל גיאומטרי עתיק יומין, שאף שימש לגירוש רוחות בידי…